העתק התבליט המופיע בשער טיטוס בו נראים שתי חצוצרות
חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, אשר על פי המסורת היהודית נעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר. הצו המקראי מורה לצקת את החצוצרות מכסף.
החצוצרות שימשו לצרכים שונים המוגדרים בתורה: לאיסוף ופיזור המחנות, להכרזת מלחמה ולציון המועדים.
מבנה החצוצרות
התורה מצווה בפרשת בהעלותך: ”עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף--מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם”. התלמוד מדייק כי החצוצרות של הכהנים צריכות להיעשות מכסף טהור ואף בדיעבד לא ניתן להחליף אותן למתכות אחרות. בכך מובן שסוג החצוצרה שהכהנים השתמשו בה הייתה חצוצרה פשוטה[1]. אולם לעת התקיעה של שנת הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות של זהב.[2]
הכנתן נידונה במדרשים השונים, והיא מוגדרת ”מעשה אומן ומן קשה ומעשה קורנס”[3]. החצוצרות שוות בגודלן. החצוצרות שעשה משה נגנזו לאחר מותו ונעשו חצוצרות חדשות.
התלמוד בבלי סבור שאין פוחתין משני כהנים עם בתקיעה ואין מוסיפין על מאה ועשרים כהנים[7], אולם אחרים סוברים שאם שלא פוחתים משני כהנים, ניתן להוסיף כהנים תוקעים בלי שיעור.
אחרי שיבת ציון
לאורך כל ימי הבית הראשון אין הכוהנים תוקעים בחצוצרות. בשיבת ציון מבצעים מנהיגי העלייה זרובבל בן שאלתיאל וישוע בן יהוצדק, מהלך חסר תקדים, כשהם מועידים את התקיעה בחצוצרות רק לכוהנים, ומנהיגים אותה כחלק מטקסי הפולחן. ייתכן וניתן לייחס זאת להשפעת המוזיקה הפרסית, או אולי להבנה עקרונית שיש צורך לגוון יותר את הליווי המוזיקלי בטקסים[8]. התוקעים בחצוצרות, מעבר להיותם כוהנים, היו מחויבים להיות תמימים (חסרי מום) שהרי המעמד הציבורי חייב הופעה מרשימה ומעוררת הכבוד[8].
כל יום בבית המקדש החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות בערב, וזאת כהוראת המשנה, שאין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות בכל יום ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה. שלושים ושש התקיעות כללו את מניין העשרים ואחת שבכל יום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן נוסף, היינו בשבתות ובחגים, ושש תקיעות של שבת. ארבעים ושמונה תקיעות כללו את השבת שבחג, הוא חג הסוכות.
"במקדש, היו תוקעין בראש השנה בשופר אחד, ושתי חצוצרות מן הצדדין--השופר מאריך והחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר. ולמה תוקעין עימו בחצוצרות, משום שנאמר "בחצוצרות, וקול שופר--הריעו, לפני המלך ה'" (תהילים, צ"ח, ו'). אבל בשאר מקומות, אין תוקעין בראש השנה אלא בשופר בלבד."
עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם בשער טיטוס ברומא[9]. על פי התבליט שעל שער טיטוס, שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף.[10] חצוצרות אלה היו שונות משתי החצוצרות המוטבעות במטבעות בר כוכבא, שהן קצרות ועבות כחצוצרות צבאיות[9].
^מה שנקרא "herald trumpet" כלומר ללא שסתומים ומנענעים לשליטה על הטון, משום שכסף נחשב כמתכת "קשה" שלא ניתן ליצור בעזרתה מנגנון מכני מסובך, ובספר "ירושלים עיר המוזיקה" (מ. גשורי) דף קעג מציין לתיאור יוסף הכהן בקדמוניות ג יב ו, גם בציור מקשת הניצחון דטיטוס
^בשנת 1971 ערך משה גורלי, מייסד המוזיאון בחיפה, תערוכה בשם "המוזיקה בעולם העתיק". חלקם חפצי עתיקות משומרים וחלקם משוחזרים בקפדנות ותוך נאמנות למקור. התערוכה הוצגה ב-19 ארצות והקטלוג שלה תורגם ל-11 שפות. המוזיאון למוזיקה נסגר לפני 15 שנים, והאוספים שלו שמורים במרתף בית הרמן שטרוק.
