PROFILPELAJAR.COM

המונח "זרובבל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זרובבל (פירושונים).

זרובבל, באיור משנת 1553 מעשה ידי גיום רואייה.

זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.

יחוסו ושמו

זרובבל היה נצר ליהויכין ממלכי ממלכת יהודה; יש הסוברים שהיה נכדו ויש הסוברים שהיה נינו^[1] ויש אומרים חימשו.

הסברה שזרובבל היה נכדו של המלך יהויכין מתחברת עם הכהן הגדול ששימש לצידו של זרובבל בירושלים, יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, שהיה נכדו של שריה, הכהן הגדול האחרון לפני חורבן בית המקדש. כך שגם זרובבל וגם שריה הם הנכדים של המנהיגים בירושלים, 2 דורות לאחר החורבן.

שמונת בני זרובבל הם: משולם, וחנניה ושלומית אחותם. וחשובה ואהל וברכיה וחסדיה, יושב-חסד.

חלק מהפרשנים סבורים שזרובבל מוזכר במקרא גם בשמו הפרסי שֵׁשְׁבַּצַּר^[2].

לפי התלמוד, נחמיה בן חכליה הוא בעצם זרובבל בן שאלתיאל^[3]. עם זאת, מספר פרשנים, ביניהם האבן עזרא ואבן כספי, ניתקו במפורש בין זרובבל לנחמיה, בניגוד לדברי התלמוד^[4]. מבחינת התיארוך אין התאמה בין הימצאותו של זרובבל בירושלים (לפחות מ-520 לפני הספירה לפי נבואת חגי) לבין זמן הגעתו של נחמיה לעיר ב-445 לפני הספירה.

לפי הרמב"ם הוא היה מאנשי כנסת הגדולה (הקדמה למשנה תורה).

פירוש שמו

על פי התלמוד במסכת סנהדרין (לח, א) "זרובבל" נקרא כך משום "שנזרע בבבל", ופירוש שמו הוא: אדם שנולד בבבל.

אזכורים בתנ"ך

זרובבל מוזכר בספר עזרא, בחגי ובזכריה ובספר דברי הימים בתנ"ך^[5].

לפי ספר עזרא, כורש מלך פרס בשנה הראשונה למלכותו, אישר בהכרזת כורש לששבצר "הנשיא ליהודה" (שייתכן שהוא זרובבל) להוביל את העולים הראשונים מבבל ליהודה לאחר השיבה מגלות בבל. בהמשך ספר עזרא מתואר שזמן קצר לאחר מכן הוביל זרובבל בן שאלתיאל קבוצה של עשרות אלפי שבים.

בפרקים הראשונים בספר עזרא, זרובבל מופיע כמנהיג העם והפחה הרשמי בפחוות יהודה, ואליו מכוונת נבואות בספרי הנביאים חגי^[6] וזכריה^[7] שאף מייעדות לו תפקיד משיחי.

זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ

— זכריה, ד', ו'–ז'

לאחר חנוכת המקדש בשנה השישית למלכות דריווש (עזרא פרק ו) שמו אינו מוזכר יותר ולא מתוארת הסיבה להיעדרו. הסיבה לחוסר המידע היא שבין פרק ו לפרק ז בספר עזרא נמצאת תקופה בת 58 שנים (חלק מהשנים החסרות), שספר עזרא לא התייחס אליה כלל. בעקבות חוסר המידע, יש חוקרים שמשערים שזרובבל הוחזר לבבל בעקבות שמועות שהוא מתכנן מרידה במלכות פרס. עקב עמימות זו, והעובדה כי זרובבל הוא הנצר האחרון לבית דוד שמתואר בתנ"ך, זרובבל מופיע במדרשי חז"ל שמתייחסים לאחרית הימים^[^{דרוש מקור]}.

זרובבל בן שאלתיאל נזכר בנבואת חגי (שניבא ב-520 לפני הספירה) כמי שהיה פחת יהודה בזמנו של הנביא, והחל לבנות את בית המקדש על פי קריאתו הנבואית של חגי.^[8]

ספר זרובבל הוא ספר מיסטי אפוקליפטי שבו מתגלה מלאך אל זרובבל בן שאלתיאל ומספר לו אודות אחרית הימים.

צאצאיו של זרובבל

וּבֶן-זְרֻבָּבֶל מְשֻׁלָּם וַחֲנַנְיָה וּשְׁלֹמִית אֲחוֹתָם. כ וַחֲשֻׁבָה וָאֹהֶל וּבֶרֶכְיָה וַחֲסַדְיָה יוּשַׁב חֶסֶד חָמֵשׁ. כא וּבֶן-חֲנַנְיָה פְּלַטְיָה וִישַׁעְיָה בְּנֵי רְפָיָה בְּנֵי אַרְנָן בְּנֵי עֹבַדְיָה בְּנֵי שְׁכַנְיָה. כב וּבְנֵי שְׁכַנְיָה שְׁמַעְיָה (וּבְנֵי שְׁמַעְיָה)^[9] חַטּוּשׁ וְיִגְאָל וּבָרִיחַ וּנְעַרְיָה וְשָׁפָט שִׁשָּׁה. כג וּבֶן-נְעַרְיָה אֶלְיוֹעֵינַי וְחִזְקִיָּה וְעַזְרִיקָם שְׁלֹשָׁה. {ס} כד וּבְנֵי אֶלְיוֹעֵינַי הודיוהו (הוֹדַוְיָהוּ) וְאֶלְיָשִׁיב וּפְלָיָה וְעַקּוּב וְיוֹחָנָן וּדְלָיָה וַעֲנָנִי שִׁבְעָה. (דברי הימים א ג, יט-כד).

חטוש בן שכניה מצאצאי זרובבל נזכר בספר עזרא ברשימת העולים מבבל ביחד עם עזרא: וְאֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י אֲבֹתֵיהֶ֖ם וְהִתְיַחְשָׂ֑ם הָעֹלִ֣ים עִמִּ֗י בְּמַלְכ֛וּת אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ מִבָּבֶֽל׃ מִבְּנֵ֤י פִֽינְחָס֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם מִבְּנֵ֥י אִיתָמָ֖ר דָּנִיֵּ֑אל מִבְּנֵ֥י דָוִ֖יד חַטּֽוּשׁ׃ מִבְּנֵ֣י שְׁכַנְיָ֔ה (עזרא ח, א-ג). חטוש נזכר גם בספר נחמיה (י, ה) כאחד מבוני חומת ירושלים.

בנצרות

על-פי דת הנצרות, היה זרובבל אחד מאבות-אבותיו של יוסף הנגר, בעלה של מרים אמו של ישו ואביו המאמץ של ישו. זרובבל מוזכר בבשורה על-פי מתי ובבשורה על-פי לוקאס שבברית החדשה, כחלק מכלל הביבליה היודאו-נוצרית.

זרובבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זרובבל בן שאלתיאל בוויקישיתוף

הערך "זרובבל בן שאלתיאל", באתר ויקישיבה
זרבבל בן שאלתיאל, באתר דעת
זרובבל בן שאלתיאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
זרובבל בן שאלתיאל (ראש עולי בבל), דף שער בספרייה הלאומית
זרובבל בן שאלתיאל, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ המלבי"ם (דברי הימים א פרק ג, פסוק יט) הביא את המחלוקת:הרד"ק סבר שזרובבל היה בנו של פדיה, נכדו של שאלתיאל ונינו של יהויכין. ראב"ע (עזרא פרק ג) סבר שהיה בנו של פדיה ונכדו של יהויכין. ושאלתיאל היה אחיו של פדיה ומת ללא בנים וייבם פדיה את אשתו ונולד מכך זרובבל. לכן ייוחס לדודו [-המת, שעל פי התורה הבן הנולד מן היבום "יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל". דברים כה-ו]. ומאידך הראב"ע על חגי א-א כתב שכונה זרובבל 'בן שאלתיאל' מפני ששאלתיאל גידלו כבנו.
^ עזרא א', ח, יא; ה', יד-טז; אמנם רוב החוקרים גורסים כי ששבצר הוא דווקא שנאצר בן יהויכין מלך יהודה ואחרים. (ראו כאן פירוט)
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד א ' "זרובבל - שנזרע בבבל, ומה שמו - נחמיה בן חכליה שמו".
^ אבן כספי בפירושו לזכריה ט, ט. אבן עזרא דניאל ט, ד. הרחבה רבה ומקורות נוספים מופיעים במאמרו של שמואל הכהן סיני צ: 'האם נחמיה היה מבית דוד?'
^ ראו באתר הניווט בתנ"ך.(הקישור אינו פעיל, 31.05.2018)
^ חגי פרק ב
^ זכריה פרק ד ופרק ז.
^ ספר חגי, פרק א', פסוקים א'–ב'.
^ לפי אנציקלופדיה מקראית ערך "חטוש" מדובר בכפל. חטוש הוא אחיו של שמעיה ולא בנו, כך יוצא שהסיכום 'שישה' יהיה מתאים למספר הילדים של שכניה