חסידות אניפולי הייתה שושלת חסידית שהחלה בעיירה אניפולי שבאוקראינה, בהנהגת רבי משולם זושא מאניפולי. בהמשך התפשטו רבני השושלת לערים אחרות באוקראינה. משושלת זו יצאה חסידות הורניסטייפול וכן התמזגה בה חצר צ'רני-אוסטראה, כאשר את מקומו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה מילא חתנו, בן רבי זושא.

האדמו"ר הראשון באניפולי היה רבי משולם זושא מאניפולי (ה'ת"צ - ב' בשבט ה'תק"ס, 1730 - 28 בינואר 1800) אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות. הוא נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים. היה מאופיין בתמימות, צניעות וענווה, חי בדוחק רב ובעניות והיה נודד מעיר לעיר עם אחיו רבי אלימלך מליז'נסק. כפי שמתאר את דמותו הרב יהודה לייב מימון בספרו "שרי המאה":

"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא הכניס בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".

• את האדמו"רות והרבנות באניפולי המשיך בנו של רבי זושא, רבי צבי מנחם מאניפולי (ה'תק"י - כ"ח בטבת ה'תקע"ד). חתן רבי משה איוונצר ובזיווג שני חתן רבי דב מאולינוב בנו של רבי צבי בן הבעל שם טוב. בצעירותו התגורר בעיר ברודי שבאוקראינה, שם למד אצל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ולאחר מכן נסע ללמוד אצל רבי משה סופר מפשווארסק. מאוחר יותר חזר לאניפולי בה נתמנה לכהן כראב"ד במקומו של רבי יהודה לייב הכהן. עם פטירת אביו בב' בשבט ה'תק"ס מונה במקומו לאדמו"ר באניפולי. בשנותיו האחרונות העביר את חצרו לעיר דינוביץ.
• בנו השני של רבי זושא, רבי ישראל אברהם מזל (ה'תקל"ה - כ"א בטבת ה'תקע"ד), נשא את ציזיא חנה מזל בת רבי זאב וולף מצ'רני אוסטראה. לאחר שעלה חותנו עם שני בניו לארץ ישראל בה'תק"ן הפך רבי ישראל אברהם לרב ואדמו"ר בצ'רני-אוסטראה במקום חותנו. שמו "מזל" היה ראשי תבות של שם אביו. לאחר שנפטר מילאה את מקומו באדמו"רות אשתו, הרבנית ציזיא חנה מזל (? - כ"ד בטבת ה'תקצ"ז) עד שעלתה לארץ ישראל בה'תקצ"א.

• בנו מזיווג שני של רבי צבי מנחם: רבי יחיאל מיכל מקורימא, (תקמ"ה-תרט"ז) כיהן כאדמו"ר בדינוביץ כממשיכו של אביו. בשנת ת"ר נאסר ועונה למשך שנתיים. אחר הוברח לרימנוב ומשם לקורימא (Kurima) שבהונגריה (כיום סלובקיה) שם כיהן כרב ואב"ד עד לפטירתו.
• בנו של רבי ישראל אברהם: רבי פנחס מזל - שפירא מצ'רני-אוסטראה מילא את מקום אביו ואמו כרב ואדמו"ר בצ'רני-אוסטראה, חתן רבי משה שפירא מסלאוויטא.

• בנו וממלא מקומו של רבי יחיאל מיכל: רבי משולם זושא יצחק אברבוך מטלומאטש (ה'תקע"ט - ב' בסיוון ה'תרמ"ב). היה חתן של רבי יעקב ישראל מטשרקס ובזיווג שני של רבי חיים מקוסוב. כיהן כרב ואב"ד בטלומאץ'. הוציא לאור את הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי מטשרנוביל.
• בנו של רבי פנחס: רבי יצחק גדליה מסלאוויטא, (? - ה'תרמ"ג) חתן רבי חיים מסטינוב. מילא מקום אביו כרב ואדמו"ר בצ'רני-אוסטראה 18 שנה. לאחר פטירת סבו, רבי משה שפירא מסלאוויטא, עבר למלא את מקומו כרב ואב"ד העיר סלאוויטא שם כיהן 26 שנה.
• בנו של רבי פנחס: רבי ישראל אברהם, חתן בנו של רבי שמואל יהודה לייב רבינוביץ מליניץ. חותנו של רבי יוסף אהרן קוטן רבה של לשנוב. נראה שמילא את מקום אביו בצ'רני-אוסטראה למשך תקופה, אולי לאחר שעבר אחיו לסלאוויטא.

• חתניו של רבי משולם זושא יצחק: רבי אהרן משה שניאורסון, רבי מאיר אלטר שפירא מלובאני, רבי יוסף רבינוביץ מבופלה ורבי מרדכי מסאלאכוב.
• בנו של רבי משולם זושא יצחק: רבי מרדכי דב טברסקי (כ"ט בכסלו ה'ת"ר, 1800 – כ"ב באלול ה'תרס"ג, 1903) המשיך באדמו"רות אביו אך כממלא מקום סבו, רבי יעקב ישראל מטשרקס. רבי מרדכי דב הקים את חסידות הורניסטייפול, ומכאן המשיכו בניו, נכדיו, ניניו וממשיכיהם באדמו"רות בערים שונות באוקראינה כשושלת הורניסטייפול. כמה מצאצאיו אדמו"רים גם בארצות הברית.
• בנו של רבי יצחק גדליה: רבי חיים מסלאוויטא, מילא את מקום אביו ברבנות העיר סלאוויטא.
• בנו של רבי יצחק גדליה: רבי פנחס יהודא לייב מסלאוויטא (? - כ"א בשבט ה'תרס"ח), חתן רבי נחמן מסקאליט, בזיווג שני חתן רבי דוד הלוי קימלפלד מווסילקוב. כנראה כיהן כרב בסלאוויטא.
• בנו של רבי ישראל אברהם: רבי משולם זוסיא מזל מסלאוויטא (? - ג' בטבת התרצ"א), חתן רבי רפאל רבינוביץ מגזע רבי יצחק יואל רבינוביץ מליניץ. רב בסלאוויטא, כנראה מילא את מקום בן דודו, רבי חיים, ברבנות העיר.

• חתנו של רבי חיים: רבי מנחם נחום בנימין זאב ליברזון, רב בסלאוויטא.
• בנו של רבי פנחס יהודה לייב: רבי דוד מיילביסטגראד (? - ג' באב ה'תרצ"ד) חתן רבי אברהם לנדמן משפיטובקה. כיהן כאדמו"ר בייליביסטגראד. בה'תרצ"ג עלה לארץ ישראל ובה נפטר.
• בנו של רבי משולם זוסיא: רבי גדליהו מזל, כנראה רב בסלאוויטא, כיהן כרב בעיירות באוקראינה.

• בנו של רבי מנחם נחום בנימין זאב: רבי יצחק גדליה ליברזון מסלאוויטא (ה'תרס"ג - ג' בחשוון ה'תשמ"ג), חתן רבי צבי אריה ממקרוב. כיהן כרב העיר סלאוויטא עד יומו האחרון ועסק גם בשיקום קברי צדיקים. נודע כאחד הרבנים האחרונים מ"הנוסח הישן" של יהודי רוסיה.

• "טרקליני החסידות", כרך א', יצחק אלפסי. שושלת אניפולי: עמ' 286 - 291