חיסון לנגיף הפפילומה האנושי

Gardasil 6
מזהים
קוד ATC J07BM עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיסון Gardasil ל-HPV

חיסון לנגיף הפפילומה האנושי (באנגלית: Human papilloma virus vaccine) הוא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי. החיסון מורכב מחלקי מעטפת של הווירוס המיוצרים באופן סינתטי מהגן הנגיפי הקרוי L1, ונועד למנוע הדבקה בנגיף ובכך למנוע התפתחות שורה של מחלות שפירות, טרום ממאירות וממאירות שנגרמות על ידי הנגיף, בהן סרטן צוואר הרחם.

נגיף הפפילומה האנושי

ערך מורחב – נגיף הפפילומה האנושי

נגיף הפפילומה האנושי עובר בהדבקה מאדם לאדם במהלך יחסי מין או מגע הדוק ובמקרים נדירים עלול לעבור מהאם לוולד במהלך הלידה. הנגיף שייך לקבוצת נגיפי ה-DNA והוא מדביק תאים ברקמת האפיתל של צוואר הרחם, הנרתיק, העריה, פי-הטבעת, הפה והלוע. במקרה של הדבקה, הנגיף מתקיים כנגיף חבוי (במצב לטנטי) ברקמות אלה במשך שנים. במקרים מסוימים הוא עלול להפוך לנגיף פעיל, לייצר חלבונים P53 ו-PRb, הפוגעים בחלבונים שתפקידם לשמר את מבנה החומר הגנטי בתא, ולגרום לגידול שפיר, טרום סרטני או סרטני ברקמות בהם הוא חי. המעבר ממצב לטנטי למצב פעיל תלוי בגורמים סביבתיים ובאדם בו נמצא הנגיף. ידועים כמאתיים זנים של נגיף הפפילומה האנושי, הנבדלים זה מזה במרקם הגנטי שלהם ובפוטנציאל הממאירות שלהם. מספר זנים ובהם הזנים 16, 18, 31, 33, 45 ואחרים נקראים זנים בעלי סיכון גבוה - הם נחשבים כזנים אונקוגנים - בעלי פוטנציאל להתמרה ממאירה באיברי המין הנשיים והם יכולים לגרום להתפתחות מצבים טרום ממאירים ומחלת סרטן באיברי המין הנשיים. לעומתם, זנים אחרים כמו הזנים 6, 11 גורמים להתפתחות יבלות חרוטיות באיברי המין הקרויות קונדילומה אקומינטה. יבלות אלה יכולות להופיע גם באיברים אחרים והן יכולות להתפתח בכל איבר שבא במגע עם איברי המין שבהם מצוי נגיף הפפילומה. בשנים האחרונות נמצאו עדויות לקשר בין הזנים האונקוגנים של נגיף הפפילומה האנושי גם לממאירויות בחלל הפה והלוע.[1][2] את סרטן צוואר-הרחם ניתן למנוע גם על ידי מניעה משנית, המבוססת על סריקת צוואר הרחם. בעבר השתמשו בבדיקת PAP, הבודקת תאים מצוואר הרחם. לאחרונה, נעשית בדיקת הסריקה באמצעות בדיקת HPV - איתור נוכחות ה-דנ"א של הנגיף עצמו. קבלת החיסון לנגיף קודם לחשיפה לנגיף מונעת בכמעט 100% הדבקה בנגיף והתפתחות שלל המצבים השפירים, הטרום ממאירים והמצבים הממאירים שזני הנגיף שבחיסון גורמים להם. עם זאת, מסתבר שגם התחסנות בגיל מאוחר יותר, אחרי ההדבקה בנגיף, היא יעילה במידה רבה.

סרטן צוואר הרחם

ערך מורחב – סרטן צוואר הרחם

הגידול שנגיף הפפילומה גורם, סרטן צוואר הרחם, מתפתח ב-560,000 נשים בשנה בעולם. סרטן צוואר הרחם הוא גורם המוות הרביעי מסרטן בקרב נשים.[3][4]

האירעות של סרטן צוואר הרחם בישראל היא מהנמוכות בעולם, כ-5.8 מקרים חדשים לכל 100,000 נשים, דהיינו כשלוש מאות מקרים חדשים לשנה. אלא שבישראל התמותה ממחלה זאת מגיעה לכדי 50% מכלל החולות, בתלות בשלב בו התגלתה המחלה. את סרטן צוואר הרחם מקדימים תהליכים של גידולים טרום סרטניים המכונים - נאופלזיה תוך אפיתלית (CIN). בישראל מאובחנים מדי שנה כ-5,000 מקרים של נאופלזיה תוך-אפיתלית. על פי נתוני הלמ״ס, כ-1,500 מתוכם הם בדרגה הגבוהה (CIN3), שבה כל תאי האפיתל של צוואר הרחם נגועים בגידול, אך הוא אינו חודר מתחתיו.[5][6]

כמו כן מטופלים 70 גברים ונשים עם סרטן פי הטבעת, ו-100 מקרים עם סרטן הפה והלוע. כ-20,000 נשים וגברים מטופלים עקב יבלות באברי המין. מרבית המצבים הללו נגרמים על ידי זני נגיף הפפילומה והחיסון כנגד HPV יכול למנוע הופעה של רובם.

רוב האנשים שנחשפו ל-HPV לא חשים זאת. אבל חלקם, במיוחד אלה שאצלם הזיהום ב-HPV בעל סיכון גבוה נותר לזמן ארוך ברקמה, או הסובלים מדיכוי חיסוני, עלולים לפתח סרטן שנגרם על ידי HPV.

HPV הוא הגורם העיקרי של סרטן צוואר הרחם ולכ-90% ממקרי סרטן פי-הטבעת. הוא גורם ל-12%-63% ממקרי סרטן הפה, 36%-40% ממקרי סרטן הפין, 40%-64% ממקרי סרטן הנרתיק ו-40%-51% ממקרי סרטן הפות.

גידולים סרטניים הנגרמים עקב HPV בגברים: כ-25% ממקרי הסרטן הנגרמים על ידי HPV מתרחשים בגברים. בשנים האחרונות, חלה עלייה ניכרת בשכיחות של סרטן הפה והלוע, הנגרם בעיקר על ידי HPV מסוג 16, במיוחד בגברים. בארצות הברית, ההיארעות של סרטן הפה הלוע עקב HPV, גדולה יותר מזו של סרטן צוואר הרחם, והוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר הקשור ל-HPV.

היבלות באברי המין נגרמות על ידי HPV - זנים 6 ו-11 בעיקר. יבלות מתפתחות לעיתים על מיתרי הקול של צעירים - בחלק מהמקרים עקב הדבקה בלידה. הן נקראות: Recurrent Respiratory Papillomatosis (RRP). שכיחותן בבריטניה היא כ-1.5 ל-100,000.[7] RRP פוגעות באיכות החיים, והטיפולים בהן מכאיבים ויקרים.

החיסון

החיסון כנגד נגיף הפפילומה מורכב מחלקיק דמוי נגיף, הבנוי מחלבוני L1 של הנגיף המסודרים באופן תלת-ממדי ומדמים את המבנה במרחבי של הנגיף. החלבון L1 מיוצר בשיטות של הנדסה גנטית ואינו כולל את המרכיב הגנטי של הנגיף, ה-DNA.[8] כמו בכל חיסון, נוסף לחיסון מרכיב של אלומיניום, אדג'ובנט, שתפקידו להגביר את התגובה החיסונית של הגוף המחוסן. בישראל ובמרבית ארצות העולם משווק כעת חיסון כנגד 9 זנים של נגיף הפפילומה: 6,11,16,18,31,33,45,52,58 הקרוי גרדסיל 9. חיסון זה הוא רחב-טווח והוא מונע הדבקות בזנים שגורמים ליבלות חרוטיות, בנוסף למניעת מצבים טרום סרטנים ו-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם.[9]

בעבר היו בשימוש בישראל ומחוץ לה שני סוגי חיסון אחרים כנגד נגיף הפפילומה האנושי: גרדסיל (Gardasil) - שכוון כנגד זני נגיף הפפילומה האנושי 6,11,16 ו-18. וצרווריקס (Cervarix) שכוון על ידי נגיפי הפפילומה 16 ו-18.

החיסון תקף לפחות לטווח של עשרים שנים, ואין עדיין די מידע לקבוע מה מידת יעילות החיסון לטווח זמן ארוך יותר.[8]

בטיחות החיסון

ארגון הבריאות העולמי קבע כי החיסון ״בטוח ביותר״.[10] עלולה להתפתח תגובה מקומית של העור לזריקה באזור ההזרקה שנפוצה גם במתן חיסונים אחרים.[11][12]. לא ידוע על נזק שעלול להיגרם לאשה בהריון או לעובר משימוש בחיסון במהלך ההריון, אולם עד שיצטבר ידע נוסף בנושא, החיסון אסור לשימוש לנשים בהריון. נשים מניקות יכולות להשתמש בחיסון בבטחה.[13] על פי הרכבו של החיסון, שאינו מכיל DNA נגיפי, אין כל אפשרות שהחיסון יגביר או יגרום להדבקה בנגיף הפפילומה האנושי.[8]

יעילות החיסון

בעבודות שבדקו יעילות החיסון במסגרת מחקרים כפולי סמויות, הוכחה יעילות החיסון במניעת מצבים טרום סרטנים,[14] מניעת סרטן ומניעת יבלות חרוטיות באיברי המין בשיעור שעומד על 90-100%. החיסון נכנס לשימוש ומהווה חלק מתוכניות החיסון הממלכתיות במדינות רבות ברחבי העולם ובהן, ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, אנגליה וארצות אירופאיות אחרות. בעבודות שדיווחו על הניסיון המצטבר בעקבות הפעלת תוכניות חיסון ממלכתיות במדינות אלה ואחרות, נצפתה ירידה משמעותית (עד כ-90%) בהיארעות יבלות חרוטיות באיברי המין בקרב המחוסנים, גברים כנשים. במקביל, נצפתה ירידה משמעותית שהולכת וגדלה בהיארעות מצבים טרום סרטנים. החוקרים סבורים שיחלפו עוד מספר שנים בטרם נראה צניחה בהיארעות סרטנים באיברי המין הנשיים, ועל כן החיסון לא יוריד את הצורך במעקב אחר צוואר הרחם, לרבות משטחי צוואר שגרתיים בשלב זה.[15]

יעילות החיסון למתבגרות בגילאי 9-14 שנים נעו בין כ-74% ל-93% ובין 12% ל-90% למתבגרות בגילאי 15–18 שנים. תוצאות אלו מראות שהחיסון יעיל יותר כאשר ניתן בגילאים צעירים יותר.[16]

ניתן ורצוי לחסן גם נשים שחלו וטופלו עקב יבלות חרוטיות, או מצבים טרום סרטנים של צוואר הרחם. החיסון עשוי להפחית שיעורי ההישנות של המחלה.

חיסון בנים בנוסף לבנות Gender-neutral" vaccination"

חיסון בנות בלבד לא מספק הגנה יעילה לבנים מפני זיהום ב-HPV. חיסון הבנים כנגד HPV הוא חשוב במיוחד מאחר שלגברים יש תגובה חיסונית חלשה יותר מאשר לנשים לזיהום HPV, והם נוטים יותר להידבקות חוזרת. בנוסף, כאמור גם בגברים עלולים להתפתח גידולים סרטניים עקב HPV: סרטן פה ולוע, סרטן פי-הטבעת והפין.[17]

בעוד ששכיחות הזיהום ב-HPV בנשים יורדת אחרי השיא שמתרחש בגילאי 15–24, הרי ששכיחות הזיהום ב-HPV בגברים אינה יורדת עם הגיל, כנראה עקב כך שהתנגודת של גברים לזיהום HPV נמוכה יותר מאשר של נשים. כך, גברים עלולים להדביק את בנות או בני-הזוג שלהם לאורך שנים רבות.[17]

חיסון שני המינים נגד HPV (הידוע כחיסון 'אוניברסלי' או 'Gender neutral' הוא הליך אסטרטגי חשוב במיוחד לבריאות הציבור, במיוחד במדינות שבהן ההיענות להתחסנות בבנות נמוכה יחסית כמו בישראל.[5] זאת מאחר שהוא מספק הגנה מפני הדבקה, גם לבנות. הוא מונע העברת HPV בין המינים ואצל זוגות חד-מיניים, ובכך מביא להורדת הפיזור של הנגיף בקהילה ויצירת מה שמכונה 'הגנת עדר' Herd immunity. עוד יתרונות בחיסון HPV מסוג Gender neutral, שהוא מאפשר שוויון בין שני המינים ומונע הדרה, מגביר שוויון בין מדינות ובין קבוצות הכנסה. כמו-כן, תוכניות חיסון מסוג Gender neutral ל-HPV, מסירות את האחריות הבלעדית למניעת זיהום ב-HPV מהנשים, ומסייעות להתגבר על הסטיגמה שרק נשים מקיימות יחסים ונושאות HPV. חיסון מסוג Gender neutral יכול לאפשר סילוק של מחלות הנגרמות על ידי HPV גם אם ההתחסנות נמוכה מהיעד של WHO שהוא 90% (50-75%) ויתממש מהר יותר מחיסון הבנות בלבד.[18]

המרכז האירופי למניעת ובקרת מחלות (ECDC) European Centre for Disease Prevention and Control קבע שחיסון מסוג Gender neutral יוכל גם להביא לסילוק (Elimination) של כל המחלות הנגרמות על ידי HPV.[19][20] אשר ליעד ההתחסנות של 90%, שנקבע על ידי הוועדה המייעצת של ממשלת בריטניה לחיסון (JCVI) Joint Committee on Vaccination and Immunisation, מצאו כי בתוכנית חיסונים מסוג Gender neutral, די ביעד של התחסנות 80% מהבנות.[21] 42 מדינות ברחבי העולם מחסנות כיום גם בנים וגם בנות נגד HPV, כולל ארגנטינה, אוסטרליה, ברבדוס, ברמודה, ברזיל, קנדה, גיאנה, ניו זילנד, טרינידד וטובגו, וארצות הברית. 25 מדינות האיחוד האירופי מספקות כעת תוכניות חיסון לאומיות ל-HPV מסוג Gender neutral.[22]

כמה מדינות, כולל צרפת ובריטניה, מפעילות תוכניות חיסון נגד HPV המיועדות במיוחד לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים וקבוצות אחרות בסיכון גבוה, כמו עובדי/עובדות מין. אלא שאוכלוסיית יעד זו היא בדרך כלל בגיל שבו כבר יש סיכוי גבוה שהם נחשפו לזיהום בזני HPV.[23]

החיסון בישראל

בשנת 2006 נרשם החיסון במדינת ישראל לגילאים 9 עד 45. כיום גרדסיל9 נמצא בסל הבריאות לגילאי 9 עד 18 ללא תשלום, ולגברים בסיכון עד גיל 26. החיסון ניתן כיום במסגרת שגרת החיסונים לבנות מאז שנת הלימודים תשע"ד (2013) וגם לבנים החל משנת תשע"ו (2015) במהלך לימודיהם בכיתות ז׳ וח׳.[8] עד גיל 15, החיסון ניתן בשתי מנות, בהפרש של ששה חודשים, על ידי שירות בריאות התלמיד בבתי הספר ומאוחר יותר, עד גיל 18, בלשכות הבריאות. מגיל 15 ואילך החיסון ניתן בשלוש מנות, בהפרשים של חודשיים וארבעה חודשים.[12]

ההיענות לחיסון בישראל במסגרת תוכנית החיסונים בבתי הספר היא נמוכה ולא עלתה באופן משמעותי במשך 10 השנים בהן החיסון ניתן במערכת החינוך במסגרת שגרת החיסונים: ב-2023 התחסנו 64.3% במנה הראשונה, ו-55.5% בלבד בשתי המנות.[24] ההיענות משתנה בין המחוזות השונים, כפועל יוצא של העדפות הורים ומוסדות חינוך, על פי מידת השמרנות הדתית ונסיבות טכניות שונות. למרות המאמצים שהושקעו בנושא, נראה כי קיים קושי להגיע לשיעור התחסנות גבוה יותר בישראל בקבוצת גיל זו.[24]

בבתי ספר חרדים אין עניין לשוחח בגיל ההתבגרות על נושא ההדבקה ב-HPV ועל כן נמנעת באופן גורף ההתחסנות בכיתות ח׳. על פי נייר עמדה של המכון לפוריות וגינקולוגיה על פי ההלכה (מכון פוע"ה), מומלץ להתחיל את החיסון מגיל 9, ועל ידי כך להימנע מהעלאת הנושא בגיל ההתבגרות. אמנם שיעור התחלואה באוכלוסייה החרדית אינו גבוה, אך הוא קיים, ועקב ההיענות הנמוכה ראוי להתמקד באוכלוסייה זו על מנת לקדם בה את ההתחסנות.[25] ההמלצה לחסן בגיל 9 הועלתה גם מהחברה האמריקנית לסרטן וחברות מדעיות נוספות, הממליצות להקדים את גיל ההתחסנות כדי להרחיב את חלון הזמן שניתן לתת אותו לפני סיום הלימודים בבית הספר היסודי.[26][27] הוועדה המייעצת לזיהומים וחיסונים של משרד הבריאות נענתה לפניה ולאחר דיון המליצה פה אחד לאפשר את מתן החיסון בבתי הספר מגיל 9.[28]

למרות שמגפת COVID-19 שיבשה את תוכניות החיסון בארצות שונות, בישראל היא לא פגעה בהתחסנות כנגד HPV בבתי הספר, אך נגרם עיכוב במתן המנה השנייה. שנה לאחר מכן, בעקבות השלמת החיסון הגיעה ההתחסנות ל-57%. עיכוב במתן המנה השנייה של החיסון אינו פוגע ביעילות ההתחסנות, ונמצא כי ניתן להאריך את המרווח בין המנה הראשונה והשנייה במספר שנים מבלי שתהיה ירידה ביעילות המנה השנייה.[29]

חיסון ל"השלמת הפער״ - "Catch-up״

בישראל ניתן לקבל את החיסון בין גיל 18 ל-45 במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים, ולאחר מכן (עד גיל 45) באופן פרטי.[12]

חיסון לאחר גיל 18 הוא למעשה ״השלמת הפער״ (Catch-up), ונועד עבור הצעירים והצעירות שלא השלימו את ההתחסנות במועד המומלץ בישראל (כיתות ז' ח'). השלמה זו נדרשת כאמור, עקב שיעור היענות נמוך (46.3% בלבד) לקבלת המנה השנייה, למרות המאמצים הרבים שהושקעו בעשור האחרון בניסיונות להעלות את ההיענות לחיסון.[24] ההצלחה המוגבלת בכיסוי החיסוני במתן לילדים ונוער קשורה בהחלטות המתקבלות על ידי ההורים. לכן, מתן אפשרות לאדם בוגר להחליט בהמשך על קבלת החיסון בעצמו, כאשר הוא מודע לסיכונים באי-התחסנות וליתרונות בהתחסנות מאוחרת, משרתת את האוטונומיה של הפרט וזכותו להחליט לגבי גופו. לכן למתן הזדמנות נוספת להשלמת החיסון אחרי גיל 18 יתרון משמעותי בסילוק של מחלות הקשורות בנגיף הפפילומה. אך גם בגיל מבוגר קיימים חסמים להתחסנות: עלות החיסון, מכשולים ועיכובים ב"מסע המתחסן״ - כלומר; בסרבול הנוצר מהצורך מפניה לרופא כדי לקבל מרשם לחיסון, רכישת החיסון בבית המרקחת של הקופה ותאום תור להזרקה על ידי האחות, וגם מחשש לגבי בטיחות החיסונים.

חיסון ל"השלמת פער" בישראל החל בתש״פ, ואז היה מוגבל לבני ובנות 21 – 26. הוא הביא לעליה מבורכת של כ-20% בהתחסנות בגיל זה לעומת השנתיים שקדמו לו. בשנת 2023 הוכלל החיסון כנגד HPV בסל הבריאות למשך שנה אחת עבור נשים וגברים בגילאי 18 - 26, שלא חוסנו בעבר.[30]

מחקרים רבים מעידים שיעיל לחסן גם מי שכבר נדבקו ב-HPV ואפילו מי שחלו וטופלו. כמו כן נמצא מנתונים שנאספו במדינות שונות אחרי הכנסת החיסון לשימוש, כי התחסנות בגילאי 17 – 30 הביאה לירידה בשיעור 53% בהיארעות סרטן צוואר הרחם.[31]

בנוסף, כאמור היארעות סרטן פה ולוע אשר נגרם על ידי HPV עולה. לעומת זאת, היארעות סרטן פה ולוע הנגרם עקב עישון, נמצאת בירידה. בארצות הברית היארעות גידולים אלו בגברים כבר עולה על היארעות סרטן צוואר הרחם בנשים. סרטן פה ולוע מתפתח בעיקר בגברים. בהתחשב בכך שהזמן מההדבקה על ידי HPV ועד התפתחות גידול ממאיר זה הוא כ-20 שנה, ומאחר שסרטן פה ולוע מתפתח בדרך כלל אחרי גיל 50, ההשערה היא שההדבקה בנגיפי HPV במקרה זה, מתרחשת מעל גיל 18, ולפיכך חיסון מעל גיל 18 חשוב למניעת מחלה זו.[32]

התכנית לסילוק[33] (Elimination) של סרטן צוואר הרחם

עקב היעילות הרבה של החיסון לנגיף הפפילומה במניעת זיהום בנגיף ובכך למניעת התפתחות סרטן צוואר הרחם[9], הכריז ב-2018 ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מדיניות לסילוקו[33] של סרטן צוואר הרחם עד שנת 2030.[34] ב-2020 אימצו 197 מדינות את המדיניות הזו ורובן התקינו הנחיות מקומיות לכך, הממקדות את המאמצים ומתאימות אותם לצרכים הייחודיים של המדינה. ברב הארצות הורחבו מטרות מהלך הסילוק, כך שישיגו את הסילוק של כל סוגי הסרטן הנגרמים על ידי HPV, ולא רק סרטן צוואר הרחם.

האסטרטגיה שהציג WHO והתקבלה על ידי כל המדינות הקשורות אתו, כולל ארגון הסרטן האירופי, (אנ') מתרכזת בסילוק של סרטן צוואר הרחם, כלומר הורדת ההיארעות לרמה של 4/100,000 נשים כאשר כיום בישראל ההיארעות היא 5.6/100,000.[34]

האסטרטגיה של ארגון הבריאות העולמי לסילוק סרטן צוואר הרחם מבוססת על שלושה נדבכים: חיסון 90% מהבנות עד גיל 15 כנגד HPV, סריקת צוואר הרחם ב-70% מהנשים לפחות פעמיים בחייהן – בגיל 35 ו-45 שנים, וטיפול במצבים טרום סרטניים וסרטניים של צוואר הרחם ב-90% מהנשים בהן מתגלה המחלה.[34]

בישראל עדיין לא נקבעו המלצות והנחיות מתאימות להטמעת מדיניות הסילוק של WHO. הצעה לתוכנית לאומית נכתבה ביוזמת החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני, תוך יצירת תמימות דעים עם חברות מדעיות נוספות, העוסקות בתחומים הקשורים לגידולים הסרטניים והמחלות הנגרמות על ידי HPV ועם קופות החולים. היוזמה להכנת המסמך נבעה מהרצון המשותף למצות בישראל את היכולות שיאפשרו גם לנו להגיע בהקדם לסילוק, תוך התחשבות ביעדים הייחודיים למדינת ישראל ובדרכים מתאימות ליישום.

מסמך ההצעה לתוכנית הלאומית לסילוק סרטן צוואר הרחם הועבר למשרד הבריאות, והועלה לדיון על ידי יושב ראש החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני, בישיבת ועדת הבריאות של הכנסת בתאריך 19.11.2024, בנוכחות נציגי משרד הבריאות.[35][36]

ראו גם

לקריאה נוספת

  1. The FUTURE II Study Group. Quadrivalent Vaccine against Human Papillomavirus to Prevent High-Grade Cervical Lesions. The NEJM, 10, 356, 19, 2007.
  2. Suzanne M. G., Mauricio H.A., Cosette M. W..Quadrivalent Vaccine against Human Papillomavirus to Prevent Anogenital Diseases. The NEJM. 10, 356,19,2007.
  3. Dominiak-Felden G, Gobbo C, Simondon F. Evaluating the Early Benefit of Quadrivalent HPV Vaccine on Genital Warts in Belgium: A Cohort Study. PLoS One. l 6;10. eCollection 2015.
  4. Barbaro B., Brotherton JM., Measuring HPV vaccination coverage in Australia: comparing two alternative population-based denominators. Aust N Z J Public Health. Jun 11, 2015.
  5. No author listed. Efficacy HPV in late 2014. Prescrire Int. May;24(160):126-7, 2015.
  6. Shavit O, Roura E, Barchana M, Diaz M, Bornstein J. Burden of Human Papillomavirus Infection and related diseases in Israel. Vaccine, 31S8, 132, 2013.
  7. Chido-Amajuoyi OG, Domgue JF, Obi-Jeff C. A call for the introduction of gender-neutral HPV vaccination to national immunisation programmes in Africa. The Lancet Global Health 2019;7(1):E20-E21. doi: 10.1016/S2214-109X(18)30405-4.
  8. International Agency for Research on Cancer (IARC)’s Monographs on the identification of carcinogenic hazards to humans. List of classified agents, Volumes 1-125: https://monographs.iarc.fr/agents-classified-by-the-iarc/ (accessed 22 June 2020).
  9. Kombe Kombe AJ, Li B, Zahid A, Mengist HM, Bounda GA, Zhou Y, Jin T. Epidemiology and Burden of Human Papillomavirus and Related Diseases, Molecular Pathogenesis, and Vaccine Evaluation. Front Public Health. 2021 Jan 20;8:552028. doi: 10.3389/fpubh.2020.552028. PMID 33553082; PMCID: PMC7855977.
  10. Van Dyne EA, Henley SJ, Saraiya M, et al. Trends in Human Papillomavirus–Associated Cancers — United States, 1999–2015. Morbidity and Mortality Weekly Report 2018;67:918–924. doi: 10.15585/mmwr.mm6733a2
  11. San Giorgi MRM, Aaltonen LM, Rihkanen H, et al. Quality of life of patients with recurrent respiratory papillomatosis. Laryngoscope 2017;127(8):1826-1831. doi:10.1002/lary.26413.
  12. Vesikari T et al., A Randomized, Double-Blind, Phase III Study of the Immunogenicity and Safety of a 9-Valent Human Papillomavirus L1 Virus-Like Particle Vaccine (V503) Versus Gardasil® in 9–15-Year-Old Girls, The Pediatric Infectious Disease Journal, 2015 34(9):992-8. doi: 10.1097/INF.0000000000000773.
  13. Jaime Restrepo, Teobaldo Herrera, Rudiwilai Samakoses, Julio C. Reina, Punnee Pitisuttithum, Angels Ulied, Linda-Gail Bekker, Edson D. Moreira, Sven-Eric Olsson, Stan L. Block, Luciano S. Hammes, Fabio Laginha, Alex Ferenczy, Robert Kurman, Brigitte M. Ronnett, Mark Stoler, Oliver Bautista, Nancy E. Gallagher, Gino Salituro, Min Ye, Alain Luxembourg; Ten-Year Follow-up of 9-Valent Human Papillomavirus Vaccine: Immunogenicity, Effectiveness, and Safety. Pediatrics October 2023; 152 (4): e2022060993. 10.1542/peds.2022-060993
  14. Huh et al., Final efficacy, immunogenicity, and safety analyses of a nine-valent human papillomavirus vaccine in women aged 16–26 years: a randomised, double-blind trial, Lancet, 2017 11;390(10108):2143-2159. doi: 10.1016/S0140-6736(17)31821-4. Epub 2017 Sep 5.
  15. Reuschenbach M, Doorbar J, Del Pino M, Joura EA, Walker C, Drury R, Rauscher A, Saah AJ. Prophylactic HPV vaccines in patients with HPV-associated diseases and cancer. Vaccine. 2023 Sep 11:S0264-410X(23)00990-8. doi: 10.1016/j.vaccine.2023.08.047.
  16. Meites E, Szilagyi PG, Chesson HW, et al. Human Papillomavirus Vaccination for Adults: Updated Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices. Morbidity and Mortality Weekly Report 2019;68:698–702. doi: 10.15585/mmwr.mm6832a3.
  17. Nätverket Mot Gynekologisk Cancer. A Sweden free from cervical cancer. https://www.gyncancer.se/utrotalivmo-derhalscancer/ (accessed 9 July 2020).
  18. Bruni L, Albero G, Rowley J, Alemany L, Arbyn M, Giuliano AR, Markowitz LE, Broutet N, Taylor M. Global and regional estimates of genital human papillomavirus prevalence among men: a systematic review and meta-analysis. Lancet Glob Health. 2023 Sep;11(9):e1345-e1362. doi: 10.1016/S2214-109X(23)00305-4. PMID 37591583; PMCID: PMC10447222.
  19. Joint Committee on Vaccination and Immunisation (2018). Statement on HPV vaccination. https://assets.pub-lishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/ attachment_data/file/726319/JCVI_Statement_on_HPV_vaccination_2018.pdf

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיסון לנגיף הפפילומה האנושי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Suzana Ljubojevic, Mihael Skerlev, HPV-associated diseases, Clinics in Dermatology, Update on Sexually Transmitted Infections 32, 2014-03-01, עמ' 227–234 doi: 10.1016/j.clindermatol.2013.08.007
  2. ^ Jakobsen KK, et al., [doi: 10.1080/0284186X.2018.1438657 Increasing incidence and survival of head and neck cancers in Denmark: a nation-wide study from 1980 to 2014.], Acta Oncologica 57:9, 2018, עמ' 1143-1151
  3. ^ Centers of Disease Control - USA, https://www.cdc.gov/hpv/vaccines/index.html Human Papillomavirus Vaccination, Center of Disease Control, ‏August 20, 2024
  4. ^ Catherine de Martel, Martyn Plummer, Jerome Vignat, Silvia Franceschi, Worldwide burden of cancer attributable to HPV by site, country and HPV type, International Journal of Cancer 141, 2017, עמ' 664–670 doi: 10.1002/ijc.30716
  5. ^ 1 2 Workbook: נתוני רישום סרטן, באתר statistics.health.gov.il
  6. ^ Bruni L et al, ICO/IARC Information Centre on HPV and Cancer (HPV Information Centre). Human Papillomavirus and Related Diseases in the World. Summary Report, 2023
  7. ^ Donne AJ, et al., [doi: 10.1111/coa.12683 Prevalence and management of recurrent respiratory papillomatosis (RRP) in the UK: cross-sectional study], Clinical Otolaryngology 42, 2017, עמ' 86-91
  8. ^ 1 2 3 4 חיסון נגד נגיף הפפילומה HPV
  9. ^ 1 2 M. Arbyn, L. Xu, Efficacy and safety of prophylactic HPV vaccines. A Cochrane review of randomized trials, Expert Review of Vaccines 17, 2018-12-02, עמ' 1085–1091 doi: 10.1080/14760584.2018.1548282
  10. ^ Safety, www.who.int (באנגלית)
  11. ^ Summary of the WHO Position Paper on Vaccines against Human Papillomavirus (HPV),, ‏MAY 2017
  12. ^ 1 2 3 משרד הבריאות - האגף לאפידמיולוגיה, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.gov.il/BlobFolder/policy/hpv/he/files_publications_units_epidemiology_vaccine_guidelines_350_HPV.pdf תדריך חיסונים - חיסונים נגד זיהומים הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה באדם], באתר משרד הבריאות, ‏נובמבר 2024
  13. ^ Matthew Hoffman, MD, Adult HPV Vaccine Age, Guidelines, Side Effects, Benefits, WebMD (באנגלית)
  14. ^ Joura EA et al, [doi: 10.1056/NEJMoa1405044 A 9-Valent HPV Vaccine against Infection and Intraepithelial Neoplasia in Women], NEJM 19;372(8), 2015, עמ' 711-723
  15. ^ Nubia Muñoz, F. Xavier Bosch, Xavier Castellsagué, Mireia Díaz, Against which human papillomavirus types shall we vaccinate and screen? the international perspective, International Journal of Cancer 111, 2004, עמ' 278–285 doi: 10.1002/ijc.20244
  16. ^ Ellingson MK et al, Human papillomavirus vaccine effectiveness by age at vaccination: A systematic review, Hum Vaccin Immunother Aug 1;19(2), 2023
  17. ^ 1 2 Giuliano AR, et al., [doi: 10.1016/j.pvr.2015.06.007 Seroconversion Following Anal and Genital HPV Infection in Men: The HIM Study], Papillomavirus Res 1, 2015, עמ' 109-115
  18. ^ Vänskä S, et al, [doi: 10.1093/infdis/jiaa099 . Vaccination With Moderate Coverage Eradicates Oncogenic Human Papillomaviruses If a Gender-Neutral Strategy Is Applied], The Journal of Infectious Diseases, 2020
  19. ^ ECDC, Vaccines in EU countries: focus on 9-valent HPV vaccine and vaccination of boys and people living with HIV. Stockholm:, ECDC, ‏2019
  20. ^ Anna R. Giuliano, Raphael Viscidi, B. Nelson Torres, Donna J. Ingles, Staci L. Sudenga, Luisa L. Villa, Maria Luiza Baggio, Martha Abrahamsen, Manuel Quiterio, Jorge Salmeron, Eduardo Lazcano-Ponce, Seroconversion following anal and genital HPV infection in men: The HIM study, Papillomavirus Research 1, 2015-12, עמ' 109–115 doi: 10.1016/j.pvr.2015.06.007
  21. ^ Jack Booth, Valuing Culture and Heritage Capital: A framework towards informing decision making, Cultural Trends 30, 2021-10-06, עמ' 460–462 doi: 10.1080/09548963.2021.1985936
  22. ^ Marina Davidashvili, Leonidas Galeridis, #930 HPV prevention policy atlas Europe – tracking government policies in europe on access to HPV vaccination, screening and information, Oral Sessions, BMJ Publishing Group Ltd, 2023-09, עמ' A5.2–A6 doi: 10.1136/ijgc-2023-esgo.9
  23. ^ Edelstein M, et al., [doi:10.2807/1560-7917 Implementation and evaluation of the human papillomavirus (HPV) vaccination pilot for men who have sex with men (MSM), England, April 2016 to March 2017], Euro Surveillance 24(8), 2019, עמ' 1560-7917
  24. ^ 1 2 3 משרד הבריאות חטיבת בריאות הציבור, דוח סיכום שירותי בריאות לתלמיד בשנת הלימודים תשפ"ג 2022–2023, באתר משרד הבריאות, ‏ינואר 2024
  25. ^ דוד, דף עמדה: חיסון נגד וירוס הפפילומה, באתר מכון פועה, ‏2020-11-08
  26. ^ HPV Vaccination Starting at Age 9, Taylor & Francis (באנגלית)
  27. ^ Debbie Saslow, Kimberly S. Andrews, Deana Manassaram-Baptiste, Robert A. Smith, Elizabeth T. H. Fontham, the American Cancer Society Guideline Development Group, Human papillomavirus vaccination 2020 guideline update: American Cancer Society guideline adaptation, CA: A Cancer Journal for Clinicians 70, 2020, עמ' 274–280 doi: 10.3322/caac.21616
  28. ^ משרד הבריאות - הועדה המייעצת לזיהומים וחיסונים, ישיבת הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים שהתקיימה ב-06 לדצמבר 2023 בנושא חיסונים לנגיף הפפילומה, באתר משרד הבריאות, ‏17 דצמבר 2023
  29. ^ Lavie, M, et al, Impact of COVID-19 Pandemic on Human Papillomavirus Vaccine Uptake in Israel, Journal of Lower Genital Tract Disease 27, 2023, עמ' 168-172
  30. ^ מנכ"ל משרד הבריאות, הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023, באתר משרד הבריאות, ‏1 פברואר 2023
  31. ^ Lei J, et al, [doi: 10.1056/NEJMoa1917338 HPV Vaccination and the Risk of Invasive Cervical Cancer], N Engl J Med 383/14, 2020, עמ' 1340-1348
  32. ^ Götz C et al, Detection of HPV infection in head and neck cancers: Promise and pitfalls in the last ten years: A meta-analysis, Mol Clin Oncol 10/1, 2019, עמ' 17-28.
  33. ^ 1 2 המונחים במילוני האקדמיה | מונחי האקדמיה, באתר terms.hebrew-academy.org.il
  34. ^ 1 2 3 Cervical Cancer Elimination Initiative, www.who.int (באנגלית)
  35. ^ ועדת הבריאות של הכנסת, הקלטת שידור ועדת הבריאות של הכנסת, באתר ערוץ 99 - שידורי הכנסת, ‏19 נובמבר 2024
  36. ^ ועדת הבריאות של הכנסת, דרכי ההתמודדות למיגור וירוס הפפילומה בישראל - ישיבת ועדת הבריאות, באתר www.knesset.gov.il, ‏19 נובמבר 2024

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.