חבית יין היא חבית לאחסון ולשינוע יין. במשך דורות רבים החביות יוצרו מעץ וזאת בשל העובדה שזני עצים שונים מקנים טעמים ואיכויות שונות ליין. כיום נעשה שימוש בעיקר בעץ אלון. מהעץ מועבר אל היין הטאנין, וככל שהעץ חדש יותר, כך כמות הטאנין המועברת גדלה ועמה כושר ההתבגרות של היין. במאה ה-20 ואילך מיוצרות חביות יין גם מפלדת אל-חלד. סוג העץ, מצבו והאתר שבו נמצאת החבית, משפיעים על ניחוחו וטעמו של היין, האם תשהה במרתף עמוק ולח, או במחסן שבו האוויר יבש, במקום גבוה בהרים או על שפת הים.[1]
חביות יין הן אובייקט לשימוש משני באמנות ובנוי.[2]
תהליך ייצור חבית היין
לאחר כריתת העץ הוא עובר תהליך ייבוש כדי לחזק אותו ולוודא את עמידותו הפיזית והמכנית. שלב הקלייה הוא השלב בעל ההשפעה הגדולה ביותר בתהליך ייצור החבית שכן יש שלושה סוגי קלייה: קלה, בינונית וכבדה, כל סוג קובע את ההרכב הכימי של העץ מה שמייצר את התרכובות הנדיפות של החבית. על מנת לתת לחבית את צורתה הגלילית יש לחמם את העץ ולאחר מכן להדק את הסגירה בעזרת חישוקי מתכת.[3]
חבית עץ אלון
איכותהיין המיושן תלויה בעיקר בזמן היישון ובהרכב העץ. חבית היין מיוצרת לרוב מעץ אלון אשר נחשב כלי אידיאלי לאחסון יין וזאת בשל גמישותו ומבנהו אשר מונע דליפות ומאפשר כניסת חמצן[4] במידה מועטה שתורמת לטעמו של היין. לעץ האלון השפעות חיוביות נוספות אשר משפרות את ארומת היין, צבעו ויציבותו.[5]
תהליך היישון
לחבית מספר תפקידים במהלך יישון היין. עץ האלון מפרק מספר חומרים ובכך מחזק את ארומת היין, החבית תורמת תחושתעפיצות והפעפוע המתון של החמצן בתוך העץ גורם לתגובות כימיות שמייצבות את צבע היין. כאשר היין נח בתוך החבית מתאפשרת שקיעה של חומר קוליאידי אשר הופך את היין לצלול ויציב. איכות תהליך היישון נקבעת על פי מספר גורמים: מקור העץ, תיבול, דרגת הקלייה ומספר השימושים בחבית.[5]
טכנולוגיות חדשות
השימוש בחביות עץ אלון ליישון יין כרוך בהוצאות גבוהות ולכן מטעמי חיסכון נבדקות חלופות לשיטה מסורתית זו, אחת החלופות היא הוספת שבבי עץ אלון[6] ליין לצורך יצירת הניחוח והטעם של עץ האלון, עם זאת במדינות מסוימות נאסר השימוש במוצרי אלון חלופיים, מה שמאפשר לייננים ממדינות אחרות להשתמש בחלופות ולמכור בזול את מוצריהם.[3]
