קאווה (בספרדית: Cava) הוא יין מבעבעספרדי, המיוצר בעיקר באזור קטלוניה. יין הקאווה יכול להגיע כיין לבן או כיין רוזה. זני הענבים העיקריים המשמשים להכנת קאווה הם מקבאו, פרלדה ושארל-לו. רק יינות המוכנים בשיטת ההכנה המסורתית יכולים להיקרא בשם 'קאווה', בעוד יתר היינות המבעבעים המיוצרים בספרד יכולים להיקרא רק 'יין מבעבע' (vinos espumosos). כ-95% מכלל יינות הקאווה מיוצרים בפנדס (Penedès) שבדרום קטלוניה, ובפרט, רבים מבתי הייצור הגדולים מרוכזים בכפר סנט סאדורני ד'אונאייה שבאזור זה. שני בתי הייצור הגדולים ביותר לייצור קאווה הם קודורניו ו- פרשנאט. בעבר, הייתה מכונה הקאווה בשם 'שמפניה ספרדית', מה שאינו אפשרי יותר לפי חוק האיחוד האירופי, מאז ששמפניה הוכרזה כבעלת מעמד גאוגרפי מוגן (PGS), בנוסף להצטרפותה של ספרד לאיחוד האירופי בשנת 1986. עם זאת, בספרדית ובקטלאנית מדוברת הקאווה ממשיכה להיות מכונה בשם שמפניה (champaña או xampany בהתאמה).
ליין הקאווה מקום משמעותי כחלק מהמסורת המשפחתית הספרדית והקטלאנית, והוא לרוב נצרך באירועים חגיגיים כגון הטבלות, חתונות, סעודות, ארוחות ערב ומסיבות.
שם
משמעותה של המילה קאווה (cava) בקטלאנית היא 'מערה' (cave, באנגלית), או 'מרתף'. מקור שם זה נמצא בשימוש הקדום של יינות הקאווה במטרה לשמר או ליישן יין. יצרני היינות הקטלאנים אימצו את השם קאווה, על פני השימוש הקודם בשם שמפניה, בשנות ה-70, וזאת כדי להבחינו מהשמפניה הצרפתית.
ייצור
לפי החוק הספרדי, ניתן לייצר קאווה באחד משמונה אזורי כרמים: אראגון, חבל הבסקים, קסטיליה ולאון, קטלוניה, אקסטרמדורה, לה ריוחה, ולנסיה ו-נווארה. כדי להכין קאווה רוזה, מוסיפים בתהליך ההכנה כמויות קטנות של יין אדום מזני ענבים כגון קברנה סוביניון, גרנאש ומורוודרה. מלבד ענבי המקבאו, הפרלדה והשארל-לו, מייצרים קאווה גם מענבי שרדונה, פינו נואר ומלווסיה. השימוש הראשון בענבי שרדונה לצורך הכנת קאווה, נעשה בשנת 1981.
.jpg)
