ד"ר חביב לוי (תשיעי משמאל) בישיבת "ההסתדרות הציונית של פרס", טהרן, 1919. בתמונה לצידו: ראש ההסתדרות שלמה כהן צדק (שמיני משמאל), ד"ר איוב לוקמאן נהוראי (שביעי) והעיתונאי שמואל חיים (שלישי)
ד"ר חביב לוי (אוקטובר 1886 – 1984) היה פעיל ציוני והיסטוריון של יהדות איראן. חיבר את הספר "ההיסטוריה של יהדות איראן" (تاريخ يهود ايران) בן שלושה הכרכים שפורסם לראשונה בפרסית.
קורות חיים
חביב לוי נולד בטהראן באוקטובר 1886 למשפחה יהודית בת מעמד הביניים. אביו רחמים היה צורף מומחה שעבד בין השאר עבור חצר השאה האיראני. חביב למד בבית ספר אליאנס בטהראן, ובהמשך נסע לפריז והשלים תואר ד"ר ברפואת שיניים. בשעה שלמד בפריז כבר החל בפעילות ציונית, וחבר לאישים כגון אלכסנדר מרמורק.
עם חזרתו לאיראן הוא היה לפעיל מרכזי למען עלייה לארץ ישראל והציונות, במיוחד בעקבות הצהרת בלפור בשנת 1917. בשנת 1920 הוא נבחר כחבר לוועד המנהל של התנועה הציונית באיראן, ובשנת 1926 מונה לסגן-נשיא התנועה.[1] הוא כיהן גם כחבר הוועד המנהל של אליאנס בטהראן, ונמנה בין מייסדי בית הספר היהודי "כורש" בעיר. בית ספר זה שם דגש על לימודי עברית ופרסית, בניגוד לבתי הספר של אליאנס ששמו דגש על צרפתית. בשנת 1929 נסע ד"ר לוי לקונגרס הציוני בשווייץ בו התקבלה ההחלטה על הקמת הסוכנות היהודית ומרגע ששב לאיראן החליט לבקר בקביעות בארץ ישראל ולהשקיע בבנייתה. אחד מבניו עלה לארץ ישראל בשנת 1936.
במקביל הוא עסק במקצועו כרופא שיניים. החל משנת 1922 הוא עבד בבית החולים הצבאי בטהראן, ורזא ח'אן היה בין מטופליו. בהמשך הוא פתח קליניקה פרטית ועסק גם ביבוא תרופות לאיראן.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה פעיל במרכז "הצעירים היהודים של איראן" שנועד לעזור לפליטים יהודים מהשואה, וסייע בין השאר להעברתם של ילדי טהראן לארץ ישראל.
במהלך שנות ה-40 הוא הקים שני מועדונים קהילתיים יהודיים בטהראן. בשנת 1949 הוא היה בין המייסדים של עיתון יהודי-איראני בפרסית בשם "העולם היהודי" (عالم یهود).
מלבד עיסוקיו הציבוריים השונים, במשך 40 שנה ד"ר חביב לוי אסף חומר ושקד על כתיבת חיבור היסטורי מקיף על תולדות יהדות איראן. הספר פורסם לראשונה בשנת 1960 בפרסית בשלושה כרכים תחת השם "تاريخ يهود ايران" (ההיסטוריה של יהדות איראן), ובשנת 1999 הספר תורגם לאנגלית תחת השם Comprehensive History of the Jews of Iran. ד"ר לוי שקד על כתיבת הספר, בעידוד יצחק בן-צבי, לאחר שסקירת הספרות על תולדות עם ישראל הביאה אותו לדעה שיהדות פרס לא נחקרה דיו. לצורך כתיבת הספר ד"ר לוי נסע בין מדינות שונות בחיפוש אחר חומר ארכיוני ומקורות ראשוניים על יהודי איראן והקים אוסף גדול של ספרים ומסמכים שעוסקים בתולדות יהודי איראן, אותו הוא תרם בצוואתו לאוניברסיטת תל אביב.
לאורך השנים הוא פעל גם כאיש עסקים, תרם למוסדות ציונים והקים מלונות בתל אביב וירושלים, כולל את מלון "ארמון המלך שלמה" בירושלים. בבעלותו היה גם בית המלון "קלינס" בטהראן שהיה מקום אירוח עבור קצינים ופוליטיקאים ישראלים שביקרו באיראן בשנות הפריחה של יחסי איראן–ישראל טרם המהפכה האסלאמית. לאחר המהפכה לוי ומשפחתו נטשו את איראן באופן סופי מחשש לחייהם.
הוא נפטר בלוס אנג'לס בשנת 1984 והובא למנוחות בירושלים. לזכרו אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מעניקה מלגה לפרופסורים מבקרים העוסקים בחקר יהדות איראן. מרכז אליאנס ללימודים איראניים של אוניברסיטת תל אביב מנהל "תוכנית ע"ש ד"ר חביב לוי" אשר ”בהשראת חזונו ומחויבותו של ד"ר חביב לוי מיועדת [...] להוות קרקע פורייה למחקרים אקדמיים אינטר - דיסציפלינאריים ולפעילויות העוסקות באופן ישיר בהיסטוריה ובמורשת התרבותית של יהודי איראן”.
