עם שחרור הסרט, הוא זכה להערכה אוניברסלית מהמבקרים, שראו בו את הטוב ביותר בסדרת ג'ייסון בורן. הוא הכניס 444.1 מיליון דולר ברחבי העולם לעומת תקציבו בסך 110 מיליון דולר, והפך, בזמנו, לסרטו המרוויח ביותר של דיימון בתפקידו הראשי. הסרט זכה בכל שלוש המועמדויות שלו בטקס פרסי האוסקר ה-80: העריכה הטובה ביותר, מיקס הסאונד הטוב ביותר ועריכת הסאונד הטובה ביותר.
תקציר העלילה
הסוכן החשאי ג'ייסון בורן (מגולם על ידי מאט דיימון), אשר עדיין סובל מאמנזיה, נחוש ללמוד סוף סוף מה היא זהותו האמיתית על מנת למצוא שלווה פנימית.
עיתונאי לונדוני בשם סיימון רוס (מגולם על ידי פאדי קונסידיין) עולה על אינפורמציה לגבי תיק בורן, ולאחר מעקב משטרתי מחוסל על ידי צלף משטרתי בתחנת הרכבת. טרדסטון ובלאקברייר במבצע מרדף אחר בורן, ואיש סוד בשם דניאלס, שנרדף על ידי המשטרה וסוכני סי.אי. איי. שאינם מעוניינים שהאינפורמציה תיחשף, גם בורן במרדף אחר דניאלס, שלדעתו היה אחראי למצב אובדן זכרונו בתחילת דרכו כסוכן חשאי.
דניאלס מחוסל בטנגיר (מרוקו) על ידי סייען מקומי בשם דש שאף מנסה לחסל את בורן וסוכנת משטרתית שערקה ומסייעת לו, סגנית המבצע פאם לאנדי מתנגדת לפגוע בו, ואף מסייעת לבורן ומגלה לו דברים מעברו שלא ידע, בשל מעשה הגבורה שביצע, ויוצאת נגד מפקד המבצע הפועל לחסלו.
בורן מצליח להגיע למשרדו של מפקד המבצע נח וואסן, ולקחת את תיקי המבצע נגדו הכוללים את עברו כסוכן, ואף טרם היותו סוכן, וכל מה שנמחק מזכרונו. הוא מעביר את התיקים לפאם והיא יוצרת גיבוי באמצעות שליחה בפקס. בורן ממשיך למחלקת האימונים שעבר כסוכן מתחיל, שם פוגש את ד"ר הלברט הירש שעוזר לו להיזכר בעברו והליך גיוסו לפרויקט. כוח סוכני גיבוי מגיע לעזור להירש ובורן נמלט וקופץ לנהר האיסט ריבר לאחר שווסן הופיע וירה בו.
שלושה ימים לאחר מכן, ניקי צופה בשידור חדשות על חשיפת מבצע בלקבריאר, מעצריהם של הירש ווסן, חקירה פלילית נגד קריימר ומעמדו של דייוויד ווב, הלא הוא ג'ייסון בורן. כששמעה שגופתו לא נמצאה, ניקי מחייכת. מסתבר שהוא שרד את הנפילה ושחה אל החושך.
טוני גילרוי, שהיה שותף לכתיבת התסריטים של שני הסרטים הראשונים של ג'ייסון בורן, התכוון בסרט זהות במלכודת כדי להדגיש את החרטה והכפרה של בורן על רציחותיו, אך הרגיש שהסרט שיצא לאקרנים השמיט את המיקוד וההתייחסות הזו[4]. גילרוי שוכנע לכתוב טיוטה ראשונית של זהות אבודה, אך לא השתתף לאחר מכן. טיוטת התסריט של גילרוי זכתה לביקורת על ידי מאט דיימון[5].
עד לשנת 2009 גילרוי לא צפה בסרט המוגמר[4], אך באוגוסט 2012[6], כשיצא הסרט הרביעי בסדרה (זהות גנובה), נאות טוני לצפות בסרט זהות אבודה. בעקבות הצפייה גילרוי העלה את הרעיון של קונספירציה רחבה יותר בזיכיון, והחל לתהות על עולם חבוי שנמצא מחוץ להתרחשויות המוכרות. בעידוד אחיו, דן, הוא הציג את הרעיון לאולפן כמשהו להתנסות בו, אך בהמשך נמשך לתסריט והחליט לביים אותו בעצמו[6].
טום סטופארד כתב טיוטה לתסריט, ולאחר מכן אמר "אני לא חושב שיש מילה אחת שלי בסרט"[7]. גרינגראס אמר שהסרט כלל כמה רמיזות לסצנות מסרטים קודמים של ג'ייסון בורן; לדוגמה, רצף המרדף הפותח של זהות אבודה הוא המשך של ניסיונות המשטרה הרוסית ללכוד את בורן במוסקבה סמוך לקראת סוף הסרט 'זהות במלכודת' ומתרחש זמן קצר לאחר התנצלותו של בורן בפני בתו של נסקי[8].
פול גרינגראס דיבר על האפיון של ג'ייסון בורן בסרט זהות אבודה זמן קצר לפני יציאתו לאקרנים:
בורן הוא גבר אמיתי בעולם אמיתי במרדף אחר מסע חיפוש זהות. מה שנפלא זה שזה סיפור אופוזיציוני. האם הוא רוצח, או שהוא נאלץ להיות רוצח? יש תחושה בסיסית שבורן הוא אחד מאיתנו, והוא בורח מ"הם". הוא מנסה לקבל תשובות, והוא לא סומך עליהן. כולם גרועים, והמערכת פגומה. להעביר את זה עם תחושת התרגשות בנוף מאוד עכשווי זה כיף גדול. [...] אם פתחת את הדלת שלך בניו יורק או בפריז או בלונדון או מה שלא יהיה, אתה חייב להאמין שייתכן שיקרה שם לא משנה מה הסיפור שבו בורן עוסק ב[, משהו]. [...] מה שמושך אותי לעולמו של בורן זה שזה עולם אמיתי ואני חושב שהכי נוח לי שם[9].
קבלה, ביקורות ותגובות
הכנסות
זהות אבודה הרוויח 69,283,690 דולר במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו[10], שבאותו זמן היה סוף השבוע הפתיחה הגבוה ביותר באוגוסט, כשהוא ניצח את שעת שיא 3. הוא יחזיק בשיא זה במשך שבע שנים עד שיעקוף אותו שומרי הגלקסיה בשנת 2014[11]. בסוף יציאתו לקולנוע, הסרט גרף סך של 227,471,070 דולר בארצות הברית[12] ו-215,353,068 דולר בשווקים זרים בסך כולל של 442,824,138 דולר ברחבי העולם, מה שהופך אותו לסרט הרווחי ביותר בסדרה[10].
תגובה ביקורתית
הסרט קיבל ביקורות חיוביות ולציון 92% באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, מתוך 268 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 8.0/10.[13]. Metacritic, המשתמש בממוצע משוקלל, העניק לסרט ציון של 85 מתוך 100, בהתבסס על 49 מבקרים, מה שמצביע על "הערכה אוניברסלית"[14]. קהל שנסקר על ידי CinemaScore הקצה לסרט ציון ממוצע של "A" בסולם A+ עד F שלו.
כמו קודמו, זהות במלכודת, הסרט זכה לביקורת על השימוש שלו בסגנון צילום "מצלמה רועדת" (אנ'), שכן ריצ'רד קורליס ממגזין טיים, בביקורת חיובית אחרת, תהה "מדוע, בסצינות הדיאלוגים, המצלמה חולה בפרקינסון, פריים הסרט רועד, מעצבן את הצופים ומסיח את דעתם מתוכן הסצנה"[15].
בעיתונות הבריטית, התקבלה תגובה של עיתונאי בדיוני מהעיתון הבריטי האמיתי הגרדיאן וסצנות אחרות המתרחשות בבריטניה (במיוחד בתחנת הרכבת ווטרלו). המבקר של אותו עיתון התבדח ש"התחמקות מכדורים מצלף של ה-CIA... הוא מסוג הדברים שקורים לנו, העיתונאים של הגרדיאן כל הזמן"[16][17][18][19].
הסרט התקבל היטב גם בתת-תרבות ההאקרים ותקיפות המחשב, שכן הוא הראה יישומים אמיתיים בעולם האמיתי כמו מעטפת הפקודה באש (שפותח על ידי סטיבן ר. בורן, לא ג'ייסון בורן הבדיוני) ותוכנת סריקת הרשת Nmap, בניגוד לסרטים רבים אחרים הכוללים סצנות פריצה (כגון מרדף ממוחשב)[20].
במאי 2007, לפני יציאתו לאקרנים של זהות אבודה, מאט דיימון טען שהוא לא יהיה מעוניין לחזור ולשחק בסרט רביעי של ג'ייסון בורן, וקבע (על השתתפותו בזיכיון של ג'ייסון בורן): "רכבנו על הסוס הזה עד אנחנו יכולים"[21]. דיימון אמר באוגוסט 2007:
אני חושב שבמונחים של דמות אחרת, סיפור החיפוש של הבחור הזה אחר הזהות שלו הסתיים, כי יש לו את כל התשובות, אז אין סיכוי שנוכל להרים את אותה דמות, וכל כך הרבה ממה שהופך אותו למעניין, הוא המסע הפנימי הזה. מאבק שקרה לו, האם אני בחור טוב, האם אני בחור רע, מה הסוד מאחורי הזהות שלי, מה אני חוסם, למה אני זוכר את התמונות המטרידות האלה? אז כל מנגנון ההנעה הפנימי הזה שמניע את הדמות לא נמצא שם, אז אם היה צריך להיות עוד אחד אז זה היה צריך להיות קונפיגורציה מלאה מחדש, אתה יודע, לאן אתה הולך משם? בשבילי אני מרגיש כאילו הסיפור שיצאנו לספר, סופר עכשיו. אני אוהב את הדמות, ואם פול גרינגראס יתקשר אלי בעוד עשר שנים ויגיד, 'עכשיו אנחנו יכולים לעשות את זה, כי עברו עשר שנים ויש לי דרך להחזיר אותו', אז יש עולם שבו אני יכול ללכת, 'כן, בהחלט.' נוכל להרכיב את הלהקה בחזרה אם היה מאחוריה רעיון מצוין, אבל במונחים של עכשיו והסיפור הזה, החלק הזה - הסיפור סופר...
עם זאת, ב-22 בפברואר 2008, וראייטי דיווח כי סרט רביעי אכן נמצא בהליכי פיתוח, בהשתתפות דיימון ופול גרינגראס[22].
ב-16 באוקטובר 2008, הוכרז שג'ורג' נולפי יכתוב את התסריט, כאשר פרנק מרשל יפיק, וג'פרי ויינר והנרי מוריסון ישמשו אף הם כמפיקים. לסרט צורפו מאט דיימון, ג'וליה סטיילס, ג'ואן אלן ופול גרינגראס[23][24][25]. ג'ושוע זטומר נשכר לכתוב תסריט מקביל - טיוטה שניתן יהיה לשלב עם תסריט אחר (של נולפי, במקרה זה) - עד אוגוסט 2009, שכן נולפי יביים את נגד כל הסיכויים באותו ספטמבר.
ב-1 בפברואר 2010, דיימון, שנשא דברים בבכורה של אינוויקטוס בבריטניה, חשף שהמשך ל'זהות אבודה' היה "לפחות חמש שנים". גרינגראס, גם הוא בהקרנת הבכורה, הצהיר מחדש שהוא לא יהיה חלק מסרטי 'ג'ייסון בורן' נוספים "אלא אם כן יגיע התסריט הנכון". עם זאת, דיימון חשף שבינתיים ייתכן ויהיה "פריקוול מסוג כלשהו של בורן, עם עוד שחקן ועוד במאי"[26]. מאט דיימון אישר זאת מחדש בראיון ב-10 במרץ 2010 וציין שהוא יהיה מעורב רק אם גרינגראס יביים את הסרט[27].
ביוני 2010, הוכרז כי טוני גילרוי יכתוב את זהות גנובה ויהיה לו תאריך יציאה בשנת 2012. באותו אוקטובר, גילרוי הוכרז כבמאי 'זהות גנובה'; הוא אישר שדיימון לא יחזור לסרט הזה ושיהיה "גיבור חדש לגמרי":
זה לא אתחול מחדש, זה פרק חדש לגמרי. הדרך הקלה ביותר לחשוב על זה היא הרחבה או חשיפה. ג'ייסון בורן לא יהיה בסרט הזה, אבל הוא פעיל בו מאוד. מה שקרה בשלושת הסרטים הראשונים הוא הטריגר ל'זהות גנובה', וכל מי שנכנס אליהם יתוגמל על תשומת לב. אני בונה אגדה וסביבה וקנוניה רחבה יותר. אנחנו הולכים להראות לכם את התמונה הגדולה יותר, את הקנבס הגדול יותר... העולם שאנחנו יוצרים משפר ומתקדם ומזמין את הופעתו מחדש של ג'ייסון בורן איפשהו בהמשך הדרך"[28].
סרטי יוניברסל הצהירו בוועידת תקשורת בלוס אנג'לס, קליפורניה, כי הם צפויים להוציא סרטי 'ג'ייסון בורן' נוספים, למרות ש'זהות גנובה' קיבל ביקורות מעורבות על ידי המבקרים[30]. ב-15 בספטמבר 2014, הוכרז שדיימון וגריינגראס אכן יחזרו לסרט הבא של בורן, שייקח את תאריך היציאה, כאשר רנר יחזור בתור קרוס בסרט נפרד במועד מאוחר יותר[31]. ב-18 ביוני 2014, האולפן דחה את הפקת הסרט מ-14 באוגוסט 2015 ל-15 ביולי 2016[32]. הסרט ג'ייסון בורן הוקרן בבכורה בארצות הברית ב-29 ביולי 2016 לביקורות מעורבות.
