ויקטור קטלה
Caterina Albert
Víctor Català![]() |
|
לידה |
11 בספטמבר 1869
ל'אסקלה, ספרד  |
|---|
|
פטירה |
27 בינואר 1966 (בגיל 96)
ל'אסקלה, ספרד |
|---|
|
שם לידה |
Caterina Albert i Paradís |
|---|
|
מדינה |
ספרד |
|---|
|
מקום קבורה |
בית בקברות הישן של ל'אסקלה |
|---|
|
שם עט |
Víctor Català Ficu, Marc de Rialp, Caterina Alberto |
|---|
|
שפות היצירה |
ספרדית, קטלאנית, צרפתית |
|---|
|
סוגה |
מודרניזם |
|---|
|
זרם ספרותי |
מודרניזם קטלאני |
|---|
|
יצירות בולטות |
Solitud, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
|---|
|
פרסים והוקרה |
פרס פסטרנאת (1909) |
|---|
  |
קָטֵרִינָה אַלְבֶּרְט אִי פָּרָדִיס (בקטלאנית: Caterina Albert i Paradís; 11 בספטמבר 1869 – 27 בינואר 1966), הידועה בעיקר בשם העט וִיְקטוֹר קָטָלָא (Víctor Català), הייתה סופרת וציירת קטלאנית ואחת הנציגות הבולטות של המודרניזם הקטלאני.
ביוגרפיה
אלברט נולדה בעיירה ל'אסקלה (L'Escala) בחבל אמפורדה (Empordà) בשנת 1869. למרות נסיעותיה הרבות, נשארה לגור באחוזה המשפחתית כל חייה. אביה היה עורך דין ופוליטיקאי והחזיק בבעלותו קרקעות חקלאיות; עמדותיו הפוליטיות היו רפובליקנית וקטלאניסטית והוא אף הוגלה בשל כך והדבר השפיע גם על קטרינה, שנותרה נאמנה לזהותה הקטלאנית למשך כל חייה. אמה הייתה אישה משכילה שעסקה בהלחנת מוזיקה וכתיבת שירה. קטרינה, שהייתה הגדולה מבין הילדים, זכתה לחינוך פורמלי מועט בבית הספר בעיירה, בו, לדבריה, המורים הקשוחים לימדו אותה רק לאהוב את ישו ולבנות כלי עץ וגם למדה שנה אחת בפנימייה בגירונה, שם נחשפה לשפה הצרפתית.
בריאותה של אמה הייתה לקויה והיא לא עסקה הרבה בגידול הילדים; את היחס האימהי קיבלה קטרינה מסבתה, שהתמצאה היטב בתרבות העממית הקטלאנית. בעידודה החלה קטרינה לקרוא ספרות טובה ומגוונת, וגם לעסוק בציור, פיסול ויצירה ספרותית עצמאית בגיל צעיר. היא הצטיינה בכושר ריכוז רב וקראה ספרים וכתבי-עת רבים. בגיל 15 כבר כתבה את הסיפור הקצר הראשון, "רצח אב" (Parricidi), יצירה דרמטית ריאליסטית שהושפעה מהמחזות של אנז'ל גימרא. כמה מסיפוריה המוקדמים התפרסמו בשם העט "וִירְזִ'ילִי אָלַקְסֵאָל" (Virgili Alacseal) בכתב העת "לְ'אֶסְקֵלְיָה דֶה לָה טוֹרָאצָ'ה" (L’Esquella de la Torratxa).
לפרסום הציבורי המשמעותי הראשון שלה זכתה כששתיים מיצירותיה זכו בפרס במשחקי הפרחים שהתקיימו בעיירה אולוט בשנת 1898 - הפואמה "הספר החדש" (Lo llibre nou) והמונולוג הדרמטי "רצח ילדים" (La infanticida). זכייתה בפרס של יצירה עם תוכן כה קשה שנכתבה על ידי אישה עוררה שערורייה ובעקבות זאת החליטה הסופרת הצעירה לפרסם את יצירותיה בשם עט גברי ויקטור קטלא, על שם אחת הדמויות ברומן שהתחילה לכתוב אז. פירוש שם המשפחה "קטלא" (Català) הוא "קטלאני". לעיתים היא אף הוסיפה שם משפחה שני לפי המסורת הקטלאנית: ויקטור קטלא אי מונטסני (Víctor Català i Montseny); מונטסני הוא שמו של רכס הרים במרכז קטלוניה. את זהותה חשפה רק ב-1902, עם הוצאת אוסף הסיפורים "דרמות כפריות" (Drames rurals), יצירה שהעניקה את שמה לסגנון שלם של כתיבה בנושא חיי הכפר הקטלאני.
אלברט הציגה תדמית כפולה. מצד אחד, צעירה כפרית שלמדה את מלאכת הכתיבה לבדה ועל כן לא הייתה מחויבת לאסכולה או לסגנון מסוים והתנגדה לתיוגה כ"מודרניסטית", "ריאליסטית" או "נטורליסטית". מצד שני, כתיבתה הייתה מוקפדת ולשונה הייתה תקנית ושמרנית בקטעי הסיפר והעבירה במדויק את הניבים העממיים בדיאלוגים. היא אף שמרה על קשר אישי ומקצועי עם כמה מהסופרים הקטלאניים הבולטים ביותר, ביניהם ז'ואן מרגאל ונרסיס אולייר. אלברט הייתה בין המתנגדים לרפורמה הלשונית שהציע פומפאו פברה, אך לבסוף השלימה עם הרפורמה בשנות ה-30.
בשנים שלאחר הזכייה במשחקי הפרחים פרסמה יצירות בסוגות שונות - שירה, דרמה, סיפורים קצרים ורומאנים. ב-1905 יצאה יצירתה הבולטת ביותר - הרומן "בדידות" (Solitud; לפי הכתיב הקטלאני המקובל אז - Solitut). הרומן מספר את סיפורה של מִילָה, אישה שמתחתנת עם שומר של כנסייה מבודדת בהרים. מילה מתאכזבת מנישואיה לאיש העצל וחסר הביטחון שלא מעניק לה יחס ראוי, ומפתחת מערכת יחסים רוחנית ייחודית, אך מוגבלת מאוד מטבעה, עם הכומר בכנסייה ומבלה את מירב זמנה בחיפוש עצמי בנופים ההרריים. הרומן פורסם תחילה בהמשכים בכתב העת "ז'ובנטוט" (Joventut) וב-1909 נערך מחדש ויצא כיצירה שלמה; על המהדורה הזאת קיבלה קטרינה אלברט את פרס פאסטנראת (Premi Fastenrath) לספרות קטלאנית וספרדית, שהוענק אז לראשונה. מאוחר יותר עובד הרומן גם לתיאטרון ולקולנוע.
"בדידות" הצליח בקרב מבקרי הספרות והקהל ותורגם לשפות רבות, אך לאחר פרסומו ב-1909 החלה תקופה של שתיקה יצירתית, בעיקר משום השליטה היחסית של זרם הנואוסנטיזם בתרבות הקטלאנית של תחילת המאה ה-20, זרם שהיה מנוגד למודרניזם. השלב השני ביצירתה החל יותר מעשר שנים לאחר פרסום "בדידות". בשנות ה-20 אלברט הוציאה מספר אוספי סיפורים ואת הרומן "סרט (3.000 מטרים)" (Un film (3.000 metres)), אך באווירה התרבותית החדשה בקטלוניה הם לא זכו לרמת ההצלחה של "בדידות".
מלחמת האזרחים בספרד סימנה תקופה חדשה של שתיקה יצירתית של ויקטור קטלא. היא שבה לפרסם רק בשנת 1949. תקופה זו בדיקטטורה לאומנית פרנקיסטית הייתה קשה לתרבות הקטלאנית והוטלו מגבלות על פרסום ספרים קטלאניים חדשים. למרות זאת, אלברט כבר זכתה להכרה כאחת המספרות החשובות והמשפיעות ביותר על רבים מן הסופרים הקטלאנים והצליחה להוציא את ספריה ללא קושי יחסית. בעבודותיה המאוחרות התרחקה מתיאור של חיי הכפר הקשים שאפיין אותה בתחילת דרכה, וכתבה על חיי העיר. סופרים חשובים - ובייחוד סופרות - בדור הזה הודו שהושפעו מיצירתה, ביניהם ז'וזפ פלה ומרסה רודורדה.
קטרינה אלברט נפטרה בשנת 1966 באחוזה בה נולדה.
תרגוממים לעברית
ביבליוגרפיה
- Víctor Català, "Solitud"; Estudi preliminar amb propostes de treball i de comentaris de text a cura de Toni Sola. Edicions 62, Barcelona, 2005
קישורים חיצוניים
