PROFILPELAJAR.COM

נטורליזם הוא זרם ספרותי שהיה נפוץ משנות השמונים של המאה ה-19 ועד לשנות השלושים של המאה ה-20 ועיקרו היה שימוש בריאליזם מפורט כדי לטעון שהתנאים החברתיים, התורשה והסביבה הם בעלי כוח שלא ניתן להימלט ממנו על עיצוב אופי האדם. הנטורליזם היה תנועה ספרותית בלתי מאורגנת ברובה, שביקשה לתאר סצנות אמינות מחיי היומיום, בניגוד לתנועות כמו הרומנטיקה או הסוריאליזם שבהן סובייקטים מקבלים יחס סימבולי, אידיאליסטי, או אפילו על-טבעי.

רקע

הנטורליזם הוא ענף של הריאליזם, שבלט כתנועה ספרותית באמצע המאה ה-19, בצרפת ובמקומות אחרים. ניתן להבין טוב יותר את הנטורליזם אם מכירים קודם את הריאליזם. כותבים נטורליסטים הושפעו מתאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין והאמינו שלתורשה ולסביבה החברתית יש השפעה מכרעת בקביעת אופי הבריות. בעוד שהריאליזם שאף לתאר סובייקטים כפי שהם, הנטורליזם ניסה גם לקבוע באופן "מדעי" את הכוחות שמשפיעים על פעולת הסובייקטים מתחת לפני השטח. יצירות נטורליסטיות כוללות לעיתים קרובות חומר שנחשב גס או שפל במונחי התקופה, למשל יצירותיו של אמיל זולא שהפגינו יחס עובדתי וכן למין לצד הפסימיזם שבהן. היצירה הנטורליסטית עוסקת בקשיי החיים, בעוני, גזענות, אלימות, דעות קדומות, מחלות, שחיתות, זנות וכו'. כתוצאה מכך, סופרים נטורליסטים ספגו ביקורת על עיסוקם הבלתי פוסק והמוגזם בחטאי האדם ואומללותו.

המונח נטורליזם, במובנו הספרותי, נטבע ככל הנראה על ידי זולא, כנראה תוך ניסיון לשכנע את הקהל ביתרונות הפרוזה שלו ובחידושים ה"מדעיים" שבה.

מאפיינים מגדירים

אחד המאפיינים הבולטים של הנטורליזם הוא פסימיזם.

הסופר וחוקר הספרות הצרפתי ברנאר בונז'אן מצטט את המשפט הבא מתוך הספר Les Soeurs Vatard של ז'וריס-קרל הויסמנס כדוגמה אופיינית לסימבוליקת המוות של הנטורליזם:

"מכשפה זקנה בת חמישים, מוארכת ורזה, פּוֹעה לעבר הירח, ניצבת על שוקיה הכחושים [...] מבקעת את העור סביב עצמותיה עד שאלה הופכות לחודים"

מאפיינים נוספים של הנטורליזם הם דטרמיניזם וניתוק רגשי מהסיפור, שמתבטאים בניסיון של המחבר לשמור על טון הנחווה כ"אובייקטיבי". תחבולה נטורליסטית נפוצה היא לגרום לקורא לחשוב שגורלה של הדמות נקבע מראש ואין לה שום דבר לעשות בנידון, לעיתים בשילוב עם תפנית חדה בעלילה לקראת סוף היצירה. כמו כן, העלילה הנטורליסטית מעבירה לעיתים תכופות את התחושה שהטבע אדיש למאבק האנושי.

סופרים נטורליסטים

הסופר החשוב ביותר בזרם הנטורליסטי הוא אמיל זולא, שכתב את "הרומן הניסיוני" הממוקד בכתיבה נטורליסטית, והשתמש בסגנון זה גם ביתר הרומנים שלו. סופרים צרפתים נוספים שהושפעו מסגנונו של זולא הם גי דה מופסאן, ז'וריס-קרל הויסמנס והאחים גונקור.

ראו גם

לקריאה נוספת

Ira Wells, Fighting Words: Polemics and Social Change in Literary Naturalism, University of Alabama Press, 2013 (הספר בקטלוג ULI)
John Dudley, A Man's Game: Masculinity and the Anti-Aesthetics of American Literary Naturalism, University of Alabama Press, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
Eric Carl Link, The Vast and Terrible Drama: American Literary Naturalism in the Late Nineteenth Century, University of Alabama Press, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
Donald Pizer, The Theory and Practice of American Literary Naturalism: Selected Essays and Reviews, Southern Illinois University Press, 1993 (הספר בקטלוג ULI)
Donald Pizer, Twentieth-Century American Literary Naturalism: an Interpretation, Southern Illinois University Press, 1982 (הספר בקטלוג ULI)
Donald Pizer, American Literary Naturalism: Late Essays, Anthem Press, 2020 (הספר בקטלוג ULI)
Donna M. Campbell, Bitter Tastes: Literary Naturalism and Early Cinema in American Women's Writing, University of Georgia Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
Lee Clark Mitchell, Determined Fictions: American Literary Naturalism, Columbia University Press, 1989 (הספר בקטלוג ULI)
Mary E. Papke (ed.), Twisted from the Ordinary: Essays on American Literary Naturalism, University of Tennessee Press, 2003 (הספר בקטלוג ULI)
Keith Newlin (ed.), The Oxford Handbook of American Literary Naturalism, Oxford University Press, 2011 (הספר בקטלוג ULI)