PROFILPELAJAR.COM

אנרגיה מתחדשת ברמת הגולן: אחת מצורותיה של השקעה אחראית

השקעה אחראית (באנגלית: Socially Responsible Investment או SRI), הידועה גם כ"השקעה ירוקה", היא השקעה המתחשבת ברווחה החברתית הכוללת בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי.

באופן כללי, משקיעים בעלי אחריות חברתית מעודדים כללי ממשל תאגידי אשר תומכים בשמירה על איכות הסביבה, הגנה על ציבור הצרכנים, שמירה על זכויות אדם ושמירה על המגוון הביולוגי. חלקם של משקיעים אלו נמנע מלהשקיע במוסדות המעורבים בייצור או הפצה של אלכוהול, מוצרי טבק, הימורים, פורנוגרפיה, אמצעי לחימה ומוצרים צבאיים. התחומים בהם מתמקדות השקעות אחראיות הם שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי, ובהתאם לכך מכונים באנגלית לעיתים ESG, ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance.

השקעות אחראיות הופכות בהדרגה במאה ה-21 לכלי משמעותי, אשר מסייע בקביעת הרכב תיקי השקעות של בנקים ומוסדות מרכזיים ברחבי העולם. מלבד הימנעות מהשקעות בתחומים שונים, השקעות אחראיות מעודדות יצירה של נורמות עסקיות המיטיבות עם הסביבה והחברה.

על פי חטיבת ה-ESG של בלומברג, נכון ליולי 2021 היקף ההשקעות האחראיות בעולם עומד על כ-35 טריליון דולר^[1].

היסטוריה

ניתן למצוא עדויות להשקעות אחראיות כבר במאה ה-18. בשנת 1758 אסרה אגודת הידידים (קווייקרים) בארצות הברית על חברי הקהילה להיות שותפים בסחר עבדים שהתנהל באזור באותה תקופה.

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 חלה התפתחות בנושא השקעות אחראיות, כאשר משקיעים רבים החלו להתעניין בנושאי זכויות אדם, זכויות נשים וזכויות עובדים. מקרה בולט בתקופה זו הוא זעם ציבורי שהתעורר כלפי חברת Dow Chemical שהייתה אחראית לייצור נפלאם ששימש את צבא ארצות הברית במלחמת ווייטנאם. הזעם הציבורי התעורר במידה רבה לאחר התפרסמות תמונתה של הילדה פאן טי קים פוק באמצעי התקשורת, לאחר שנפגעה מפצצת נפלאם.

בשנות ה-50 וה-60 החלו ארגוני עובדים בארצות הברית לבצע השקעות אחראיות בנושאים שקרובים לליבם של העובדים. למשל, איגוד עובדי המכרות השקיע בהקמה של מוסדות רפואיים.

מקרה בולט נוסף היה השימוש בהשקעות אחראיות על מנת לקעקע את שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. משנות ה-70 ואילך נמנעו מוסדות מרכזיים מהשקעה בדרום אפריקה שהייתה נתונה תחת משטר האפרטהייד. צעד זה היווה מנוף עיקרי אשר דחף בסופו של דבר לקריאה מצד 75% מבעלי העסקים בדרום אפריקה לביטול של משטר האפרטהייד.
בשנת 1982 נוסדה Trillum Asset Management המהווה את גוף הייעוץ הראשון אשר הקדיש את מרבית פעילותו להשקעות אחראיות ומקיימות בארצות הברית. מייסד החברה, Joan Bavaria, הקים בשנת 1984 את פורום ההשקעות האחראיות בארצות הברית (US SIF) המהווה מאז את אחד מגופי הייעוץ העיקריים בתחום.
משנות ה-90 ואילך ניתן לראות התרחבות של העיסוק בהשקעות אחראיות, כמו גם התרחבות תחומי ההתייחסות של השקעות אלו אל תחומים כגון ייצור טבק, ממשל תאגידי, זכויות ילידים ועוד.

בעשור השני של המאה ה-21 התגבר בהדרגה השימוש בסיווג השקעות ברוח זו. בשנת 2016 החלה חברת מורנינגסטאר, חברת המידע ודירוג קרנות הנאמנות הגדולה בעולם, לבצע דירוג של אלפי קרנות נאמנות שונות על פי מדדי ה-ESG של החברות שנמצאות בקרן. מחקר שבדק את השפעת הדירוג (הרצמרק וסוסמן, 2019) הראה ממצאים לפיהם יצירת הדירוג של מורנינגסטאר השפיעה באופן משמעותי על העדפתם של משקיעים את החברות בעלי המדד הגבוה יותר, כך למשל, בשנת 2017 העשירון העליון של הקרנות בדירוג גייסו סכום השקעות כפול מזה של העשירון התחתון בדירוג^[2].

בשנת 2018, כשהחלה המגמה להפוך מעט יותר מוכרת, הודיע ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו, שהעיר תפסיק להשקיע בחברות אנרגיה מזהמות, דוגמת חברות הדלק, ותשקיע את 5 מיליארד הדולרים שהושקעו בכך עד אז, בתחומים אחרים^[3].

בשנת 2019 החלו עקרונות ההשקעות האחראיות להיכנס אל המיינסטרים הכלכלי, כאשר 200 חברות ענק בארצות הברית הכריזו בהודעה משותפת שמעתה לא יתמקדו אך ורק בשורת הרווח, זאת בשונה מהחלטה שעוגנה מאז שנת 1997 לפיה המחויבות העליונה של כל מועצת מנהלים היא לבעלי המניות של החברה. הצהרה זו מצטרפת לעקרונות שגובשו בכנס מדינות ה-G7, העוסקות בצורך לעודד השקעות שיש להן ערך מדיד לסביבה ולחברה^[4]. כחלק מהתפתחות התחום, ארגונים שונים הרכיבו מדדים מקבילים למדדי השקעות מוכרים, אולם בהיעדר חברות בעלי מאפיינים מסוימים, למשל, כאלו המעורבות בזיהום סביבה משמעותי^[5].

בשנת 2020 שינה השוק האירופי להשקעות אחריות את ההגדרות הקובעות אילו השקעות נחשבות ל"השקעה אחראית", כדי להוציא מהגדרה זו חברות שניצלו את ההגדרה לצורכי תדמית ומיתוג מבלי לספק די ערך סביבתי/חברתי/מנהלי. שינויי הגדרות אלו גרמו לירידה של למעלה מ-10% משווי ההשקעות המוגדרות כהשקעות אחראיות^[1].

בשנים אלו החלו קרנות וממשלות להפיק גם איגרות חוב המיועדות למימון חברות המתאימות לסטנדרט של השקעות אחראיות. בשנת 2021 הנפיקה בריטניה אג"ח ממשלתי "ירוק" בשווי 10 מיליארד ליש"ט, השווי הגדול ביותר להנפקת אג"ח עד אז. הנפקה זו זכתה לביקוש רב מהרגיל, אף על פי שהתשואה שהוגדרה לה נמוכה מזו של אג"ח ממשלתי בריטי בדרך כלל^[6]^[7].

יישומים בכלכלה מודרנית

בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21, השקעות אחראיות הן שוק המתרחב בקצב מהיר מאוד בארצות הברית ובאירופה. סך ההשקעות הפועלות על פי עקרונות של אחריות חברתית וסביבתית נאמד בשנת 2018 כקצת פחות מ-5 מיליארד דולר^[8] (לעומת 3.07 בשנת 2010). בסוף שנת 2019 כמחצית מהון ההשקעות שמנוהל על ידי גופים מוסדיים באיחוד האירופי וכרבע מהונם של הגופים המוסדיים בארצות הברית - מנוהלים בהתחשב בעקרונות ההשקעות האחראיות^[9].

סקרים חוזרים של גורמים שונים מראים שעם התחלפות הדורות צפויה לגדול חשיבות אחריות ההשקעות בעיני המשקיעים, כאשר בני דור ה-Y מייחסים להשפעת ההשקעות שלהם על החברה והסביבה חשיבות רבה, ובמקרים רבים מוכנים לאבד תשואה אם ידעו שההשקעה הניבה תועלת לחברה ולסביבה - זאת להבדיל מבני דורות קודמים אשר נכון לשנת 2019 מפגינים בממוצע פחות הזדהות עם אחריות בהשקעות^[10]. מחקר של בולן משנת 2006 בדק את הנאמנות הכללית של משקיעים להשקעות אחראיות, ומצא שבממוצע מפגינים המשקיעים נאמנות גבוהה יותר להשקעות אלו, גם כאשר יורדות התשואות^[2].

על פי המעקב המבוצע על ידי Thomas Reuters Nelson, נכון לשנת 2018 כשמינית מסך ההשקעות המנוהלות בארצות הברית מצויות בקרנות המבטיחות השקעות אחראיות מבחינה חברתית וסביבתית.

נכון לשנת 2019 חתומים כ-2,500 חברות וארגונים מתחום ההשקעות על יזמת PRI - Principles for Responsible Investments, הפועלת בשיתוף האו"ם לקידום השקעות אחראיות ברחבי העולם^[11].

מספר מחקרים (באוור ושות', 2005, סטין ושות', 2020, הרצמרק וסוסמן, 2019, פלאג וגרים, 2020 ועוד) שניסו להשוות בין ביצועי התשואות של חברות בעלות דירוג ESG גבוה לבין הממוצע לא מצאו עדויות מובהקות לכאן או לכאן. לצד זאת, המחקרים כן תומכים בהנחה לפיה השקעות בחברות בעלות דירוג ESG הן השקעות עם סיכון נמוך יותר^[2].

קרנות בשליטה ממשלתית

קרנות בשליטה ממשלתית, כגון קרנות פנסיה, מהוות לרוב גופי השקעה מרכזיים בשוק ההון. עקב כך מופעלים לחצים ציבוריים על גופים אלו להשקיע את כספי הציבור בחברות בעלות התנהלות אתית, שאינן פוגעות בסביבה, ששומרות על זכויות עובדים וכו'. עם צמיחתו של תחום ההשקעה האחראית, מופעלים לחצים כבדים על קרנות פנסיה בריטיות למשוך את השקעותיהן מתעשיית הנשק, ובפרט מחברות כגון BAE Systems הבריטית.

מודלים

יש מספר מודלים מקובלים שלפיהם ניתן ליישם השקעה אחראית:^[12]

סינון שלילי – גישת השקעה זו מוציאה מתיק ההשקעות הסטנדרטי חברות מסוימות או תחומים מסוימים שלא עומדים ברף שנקבע. לדוגמה, אם הדגש הוא על מניעת זיהום סביבתי, הוצאת חברות העוסקות בדלקי מאובנים.
סינון חיובי – גישת השקעה המכניסה לתיק ההשקעות רק חברות העומדות ברף מוגדר של מאפיינים, באופן מוחלט או יחסי. לדוגמה, השקעה רק בעשר החברות עם הדירוג הסביבתי הטוב ביותר בתחום האופנה.
הטיית תיק – גישה מתונה יותר בה שומרים על האיזון הרצוי בתיק ההשקעות, מבחינת המשקל של סוגי ההשקעות השונים בתיק, תוך הקפדה על כך שיהיה רוב להשקעות האחראיות בתיק מבלי להפר את האיזון.
השקעה אחראית משולבת – גישה מתונה חלופית בה כחלק משיקולי ההשקעה המקובלים מוודאים שבוחנים בתשומת לב את כדאיות ההשקעה גם של חברות שיש להן דירוג ESG לצד צפי תשואה גבוה.
מעורבות בעלי מניות – כאשר בעלי מניות מפעילים לחץ על חברות בהן הם מושקעים לממש הזדמנויות להגביר את דירוג ה־ESG שלהן, בין היתר בעקבות מתאמים בין מדדי ESG לסוגי ביצועים מסוימים של חברות.
השקעה אקטיביסטית – כאשר משקיע קונה הון בחברה כדי להשפיע על מדיניות החברה, כך שתממש הזדמנויות להגביר את דירוג ה־ESG או אף תחתור ליצור הזדמנויות כאלו.
השקעה בנושא קיימות – השקעה בתחום ספציפי, על כלל החברות העוסקות בו. למשל, פיזור השקעה בין חברות העוסקות בפינוי בר־קיימא של פסולת.

קרנות נאמנות

על פי הדו"ח 2010 Trends Report, בשנת 2010 עלה מספרן של קרנות הנאמנות המבצעות השקעות אחראיות לכ-250, בהשוואה ל-167 בשנת 2001. ארגון US SIF מפיק טבלת נתונים המתעדכנת מעת לעת, ומפרטת תחומי ההשקעה של הקרנות השותפות בארגון.

אסטרטגיות השקעה

גופים המקיימים השקעות אחראיות נוקטים באסטרטגיות השקעה שונות על מנת לקדם את הערכים המנחים אותם.

סינון השקעות

על פי אסטרטגיה זו נמנע הגוף מלהשקיע בגופים או חברות המקיימים פעילות בתחומים מסוימים בעייתיים מבחינה האתית, סביבתית או חברתית. למשל, גופים רבים המבצעים השקעות אחראיות מסרבים להשקיע בחברות העוסקות בייצור או הפצה של מוצרי טבק, אמצעי לחימה, פורנוגרפיה ועוד. בעבר הייתה רווחת הגישה כי מניעת השקעה בתחומים מסוימים מסיבות אתיות מניבה רווחים פחותים, ואף עשויה לפגוע בכלכלה. מחקר עדכני מצא כי השקעה מסוג זה דווקא עשויה להניב רווחים העולים על אלו שמניבות "תעשיות החטא" כפי שהוגדרו על ידי עורכי המחקר (פורנוגרפיה, אלכוהול, הימורים, טבק, אמצעי לחימה ונשק גרעיני)^[13].

משיכת השקעות

על פי אסטרטגיה זו מבוטלות השקעות קיימות בגופים כאשר השיקול העיקרי לכך הוא השיקול האתי. לאחרונה^{[דרושה הבהרה]} הכריזה קרן הפנסיה של התאגדות המורים של קליפורניה (CalSTRS) על משיכת השקעות מחברות העוסקות בייצור ושיווק טבק, בסך של למעלה מ-237 מיליון דולר.

מעורבות בעלי מניות

אסטרטגיה זו כוללת מעורבות של בעלי המניות בחברה על מנת לעודד שינוי חיובי בהתנהלות התאגידית של החברה. בעזרת שיתוף פעולה של משקיעים שונים, ניתן לנווט את התנהלותה של החברה כך שזו תפיק רווחים גדולים יותר לאורך זמן ובו בזמן תשמור על זכויות העובדים בה, ועל רווחתם של המשקיעים והתושבים הסמוכים למקום פעילותה של החברה.

השקעות חיוביות

על פי אסטרטגיה זו מעודדת ההשקעה בגופים וחברות אשר השפעתם על הסביבה והחברה נתפסת כחיובית. יתרונה של גישה זו טמון בכך שהיא איננה דורשת סלקציה בתיק ההשקעות, ובכך שהיא מאפשרת מתן תמריצים לחברות אשר פועלות לאורך זמן באופן המועיל לחברה ולסביבה.

השקעות אחראיות בישראל

תחום ההשקעות האחראיות בישראל הוא תחום חדש יחסית, אולם הוא גדל בקצב מהיר בדומה למגמות הקיימות ברחבי העולם. המודעות אכן גוברת, אך למרות חתימתה של ישראל על מגוון אמנות סביבתיות, מדובר בתחום שאינו מאוד מפותח בישראל נכון לעת עתה. עם זאת, ניכר שגם ישראל לוקחת חלק בהתעוררות הסביבתית ומקדמת מהלכים לצורך פיתוח ההיבט הסביבתי והחברתי בהשקעות ובעולם העסקים. בשלב הזה, בכל הנוגע להשקעות חברתיות ומדדים להשקעה, מדובר בדיווחים שהם וולונטריים בעיקרם: משמע, חברות אינן מחויבות לדווח ועושות זאת מרצונן החופשי^[^{דרוש מקור]}.

מספר גופים וארגונים עוסקים בדירוג ההתנהלות הסביבתית, החברתית והתאגידית של חברות ציבוריות ופרטיות במשק הישראלי. בין היוזמות הבולטות בתחום ניתן לציין את מדד ההשפעה הסביבתית של חברות ציבוריות אותו מפרסם המשרד להגנת הסביבה החל משנת 2012, ודירוג "מעלה" המדרג את האחריות התאגידית של חברות ציבוריות ופרטיות.

דירוג החברות נעשה על פי פרמטרים סביבתיים הנאספים מידי החברות המשתתפות בדירוגים השונים ומהמשרד להגנת הסביבה, וכן על פי דוחות התנהלות תאגידית שמפיקים החברות מעת לעת. הדירוג מבוצע בפועל על ידי חברות המתמחות בתחום זה^[14].

קרנות השקעות

בישראל ניתן למצוא "קרנות כשרות" אשר מבטיחות למשקיעים השקעה תחת פיקוח הלכתי צמוד. קרנות אלו משקיעות לרוב באג"חים ממשלתיים ובחברות העומדות בתנאים שונים כגון שמירת שבת. במקרים שונים מציעים בתי השקעה מרכזיים, כדוגמת בית ההשקעות אקסלנס, "תיק השקעה כשר" המנוהל בהשגחת הבד"צ. ניתן למצוא גם מספר קרנות המתחייבות לתרום לקהילה אחוז מסוים מהכנסותיהן (למשל קרנות ההשקעה של קבוצת MORE)^[15].

בשנת 2022 קבוצת עוגן הייתה הראשונה לגייס אג"ח לטובת השקעות אחראיות, כאשר גייסה לשם כך 50 מיליון שקלים. על רקע המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה ממגפת הקורונה, שימוש מרכזי לכספים שגויסו יועד למתן הלוואות לעסקים שנפגעו מהמשבר^[7].

גישת גופי הרגולציה

הגישה של השקעות אחראיות התחילה לקבל בהדרגה תמיכה של גופי הרגולציה בישראל במהלך העשור השני של המאה ה-21, בעדיפות לתחום הגילוי והדיווח. בספטמבר 2017 הוציאה דורית סלינגר, שעמדה בראש הרשות לשוק ההון, ביטוח וחסכון, הנחיה הדורשת מהגופים הפנסיוניים לציין אם מדיניות ההשקעה שלהם כוללת אחריות חברתית.

בדצמבר 2020 פרסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל הודעה לבנקים ולגופים המפוקחים, אשר הודיעה על הכוונה לגבש מדיניות ניהול סיכונים המתחשבת גם בסיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים והשפעתם על הגופים המוסדיים, אולם אינה מתייחסת להשפעתם של הבנקים כגופים מממנים להחמרה או מניעת משבר האקלים.

בפברואר 2021 פרסמה רשות שוק ההון טיוטת תקנות המחייבת את הגופים המוסדיים לקבוע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG ולפרסם אותה, וכמו כן מדיניות הנוגעת לניהול סיכונים בתחומים אלה, יחד עם סיכונים טכנולוגיים וסיכוני סייבר^[16].

באפריל 2021 פרסמה הרשות לניירות ערך מסמך הממליץ לחברות הציבוריות לפרסם דיווח בנושאים אלה, אך אינו מחייב אותן.

גישת גופים שונים בשוק

גופים רבים במגזר השלישי שמו למטרה לקדם גישה זו בהשקעות, כך למשל הצהיר פורום החוסכים לפנסיה בישראל עם הקמתו בשנת 2011 על הכוונה לקדם גישת השקעה אחראית בכספי הפנסיה בישראל. בתחילת 2020 הוקם פורום כסף נקי, קואליציה של ארגוני חברה וסביבה, אשר שם לו למטרה להסיט השקעות מתחומים מזהמים אשר פוגעים באקלים.

בשנת 2017 האוניברסיטה העברית בירושלים הפכה למוסד הישראלי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות של השקעה אחראית^[17].

בשנת 2019 פרסם בית ההשקעות פסגות אמנה מנחה להשקעות חברתיות, בניסיון לפעול להסדרת השקעות האימפקט בהיקף רחב יותר. האמנה בין היתר: מבהירה כי השיקול הראשון בבחינת כל השקעה יתמקד בשמירה על הכספים המושקעים תוך שאיפה למקסום התשואה; מציעה סטנדרטיזציה של ציון ESG (ראשי תיבות: סביבה, חברה, מנהל תקין) שתוצמד למידע על אפשרויות ההשקעה ; חתירה לגילוי נאות בהקשר ההשקעות-האחראיות מהגופים שבהם מושקעים הכספים^[11].

בנובמבר 2020 פורום כסף נקי הביא ליצירת "מדד ת"א 125 - אקלים נקי מדלקים פוסיליים", שהוא מקביל לאחד ממדדי ההשקעות המסורתיים, אך ללא חברות המעורבות בהפקתם של דלקי מאובנים^[5].

בדצמבר 2020 הקימה הראל השקעות קרן ייעודית שתשקיע את רוב כספה בהשקעות אחראיות^[18], וכן בית ההשקעות כרמים, המנהל כ-800 מיליון ש"ח, היה הראשון בישראל להכריז שלא ישקיע בחברות העוסקות בשרשרת הייצור של דלקי מאובנים^[19].

פורום כסף נקי העניק את "תו כסף נקי" לארבעה גופים - בית השקעות כרמים, אופק הבנק החברתי, בית השקעות Value^2 ופלטפרמת ההלוואות טריא^[20].