ב-11 בינואר 2015 דיווח רדיו מוזמביק על 69 בני אדם שנספו ועל עוד 196 שאושפזו לאחר השתתפותם בטקסי קבורה בעיירות צִ'יטִימַה (Chitima) וסוׂנְגּוֹ (Songo)[2]. למחרת מספר המאושפזים ירד ל-169[5] וב-13 בינואר ל-35, אולם במקביל מניין הנספים עלה ל-72[6].
לאחר בדיקה ראשונית עלה כי כל מי שנפגע באירוע צרך במידה זו או אחרת בירה מתוצרת מקומית שנהוג להגישהּ במהלך טקסי הקבורה המסורתיים. כל מי שהפגין את סימני ההרעלה התלונן על תסמינים זהים אשר כללו: שלשול, כאבישרירים והתכווצויות חריפות בבטן. בסך הכל מתוך 256 המשתתפים בטקסי הקבורה, 232 לקו בתסמיני ההרעלה, ומתוכם נפטרו 75[1][7].
הרעלה באמצעות מיץ מרה של תנינים - מיץ המרה, שמקורו בתניני היאור, מוכר במוזמביק בשם Nduru, שם הוא משמש בתור תרופה עממית ולעיתים בתור נשק[8]. ברפואה העממית המקומית מתייחסים לחומר זה כאל רעל פוטנציאלי שעלול לגרום למוות כאשר הוא נלקח במינונים לא נכונים[9][10].
חומצה בונגקרקית היא רעלן חזק ביותר בתהליך הנשימה התאית. הרעלן חוסם לגמרי את תהליך שחרור מולקולות ה-ATP מהמטריקס המיטוכונדריאלי וגורם בכך לעצירה מוחלטת בפעילות ATP סינתאז. מחקרים אף דירגו רעלן זה כחזק יותר מהציאניד, אשר גם הוא פוגע בתהליך הנשימה התאית[11].
הרעלות מרעלני Burkholderia gladioli מתת-המין cocovenenans תועדו זה מכבר בדרום-מזרח אסיה ובמיוחד במרכז ג'אווה שבאינדונזיה, שם הן מתרחשות כתוצאה מאכילתטמפה בונקרק (מאכלסויה שמעורבב בתהליך הכנתו עם פרי הקוקוס (ציפת פרי הקוקוס נוטה להזדהם בחיידקים מתת-מין זה ולגרום להרעלה בעת אכילתה)[3].
צוות החקירה הממלכתי הגיע למסקנה כי שיטפון שפקד את האזור גרם להצפה שהובילה לריקבון מאגרי קמח התירס ולזיהומם בתת-מין זה של חיידקים. תושבי האזור סברו כי חרף אי התאמתו של הקמח לאכילה, הוא עדיין ראוי לבישול של הבירה. בנוסף לכך נחשף קשר ישיר בין כמות צריכת הבירה לחומרת ההרעלה, שכן משתתפי טקסי הקבורה שצרכו מעט מאוד בירה (כ-50 מ"ל) היו בין 24 האנשים שלא לקו בתסמיני ההרעלה כלל[1].
^Nyazema NZ. (1984). Crocodile (Crocodylus niloticus) bile acids and arrow poisons. The Central African Journal of Medicine. Jun;31(6):114-6. PMID4042148.
^Henderson PJF, Lardy, HA. (1970). Bongkrekic Acid: An Inhibitor of Adenine Nucleotide Translocase of Mitochondria. Journal of Biological Chemistry. 245 (6):1319–1326. PMID4245638. קישור ישיר למאמר.