הנריק גבריאל פורטן נולד ב-1739 בוויטאסארי בטווסטלנד במרכז פינלנד כבנם של סיגפריד פורטן וכריסטינה לבית יוסלניוס. אחד מאבותיו היה גוסטף פורטאנן מויבורג שצאצאיו חיו ופעלו למשך שלושה עשורים בוויטאסארי.
המשפחה הייתה פינית דוברת שוודית. האב היה כומר ("ויקריוס") לותרני ונפגע קשות ממחלת נפש ב-1744. משום כך גודל הנריק גבריאל על ידי דודו מצד האם, גוסטף יוסלניוס (1774-1702) שהיה גם הוא כומר של היישוב קרונובי במחוז אוסטרובוטניה. ב-1754 בגיל 15 התקבל פורטן ללימודים באקדמיה המלכותית של טורקו או אובו שהייתה אז בירת פינלנד (מאוחר יותר הפכה לאוניברסיטת הלסינקי). הוא היה תלמידו של דוד אמו, דניאל יוסלניוס (1752-1676), לימים בישוףפורבו.
ב-1762 הוא כתב עבודת תואר מגיסטר בפילוסופיה - Revelationi quid debeat philosophia nostra.
("מה חייבת הפילוסופיה שלנו להתגלות")
המשך הקריירה האקדמית
החל מ-1764 עבד פורטן בספריית האוניברסיטה וב-1774 התמנה כספרן האוניברסיטה. הוא התפרנס גם מהרצאות פרטיות שהעביר בבית נופש שנבנה עבורו. בשנים 1804-1779 כיהן כפרופסור מן המניין לרטוריקה וב-1787-1786 וב-1798–1799 כיהן כרקטור של האקדמיה. ב-1802 התמנה כיועץ.
גישתו הפוילוסופית הייתה אקלקטית, תמך בעיקר ברעיונותיו של ג'ון לוק והתנגד לתורתו של עמנואל קנט.
פורטן חיבר נאומים בחרוזים, בדרך כלל בלטינית, לפעמים גם בשוודית. הוא דן, לעיתים במסגרת קורסים מיוחדים, בתחומי ידע מגוונים, כל אימת שהיה מחסור במרצים. פורטן הירצה במיוחד על סוגיות בפילוסופיה, היסטוריה, תולדות הידע, ארכאולוגיה ונומיסמטיקה, לימד גם יוונית. כדי ליידע את תלמידיו על מה שקורה בעולם, הוא קרא ופירש את החדשות שבעיתוני השבת. הוא תיבל את הרצאותיו בהערות וקוריוזים מתאימים, שבהם באו לידי ביטוי בקיאותו הרבה וזיכרונו האדיר.
פורטן היה ל"פנופיל", כלומר שוחר השפה והתרבות הפינית וכתביו היו מוקפדים מאוד. הוא העלה את חקר השפה הפינית ושל תרבותה לרמות גבוהות. ב-1776–1778 פרסם פורטן בחמשה כרכים את מחקרו על שירת-העם הפינית De Poësi Fennica שחשף את בני ארצו לשירה האפית ולמיתולוגיה הפינית ופתח דרך למחקרים נוספים.
פורטן נמנה עם מייסדי החברה "אורורה" שדגלה בטיפוח הספרות הפינית וערך את העיתון הפיני הראשון " Tidningar ugifne af et sällskap i Åbo" (עדיין שפה השוודית) שהוקם ב-1771. פורטן היה מדריכו של כריסטיאן אריק לנקוויסט (1808-1761) שעבודתו מ-1782 De superstitione veterum Fennorum theoretica et practica הפכה למחקר מכונן בתחום תולדות מנהגי הפינים.
פורטן היה פורץ דרך בתחום הבלשנות של השפות הפינו-אוגריות ופסל מכל וכל כל קשר גניאלוגי בין השפה הפינית לשפה העברית. הוא אסף שירי-עם ושירה פינית, עבודה שהושלמה על ידי אליאס לנרוט. הוא חיבר גם ספר דקדוק של השפה הפינית ועבד על חיבורו של מילוןאטימולוגי של השפה הפינית, שנשאר בלתי גמור.
כהיסטוריון המשיך פורטן את עבודתו של יוסטן והרחיב מחקריו בתחום ההיסטוריה. עסק במיוחד בתולדות הכנסייה בפינלנד. נמתחה עליו בקורת בגלל דעותיו הקדומות כנוצרי לותרני לגבי מנהגי הנצרות הקתולית והאורתודוקסית.
פורטן נסע רק פעם אחת מחוץ לארצו במסע לימודים ב-1779 כשביקר בערים האוניברסיטאיות החשובות של צפון גרמניה, בין היתר בגטינגן ובסוף השנה חזר לשוודיה דרך קופנהגן.
ב-1787 נבחר כחבר באקדמיה המלכותית להיסטוריה ולעתיקות וב-1796 בחברה המדעית של אופסלה. ב-1802 קיבל את התואר "קנצלר".
עם תלמידיו נמנה המשורר פרנס מיקאל פראנזן (1847-1772) כמו כן הוא השפיע על דור שלם של סופרים, משוררים וחוקרים פינים, שרבים מהם נמנו ב-1831 על מייסדי החברה הספרותית הפינית.
נפטר בעיר טורקו ב-1804. פורטן היה רווק ללא ילדים.
ציטוטים
עלינו להתפלל שרוסיה תעביר את בירתה לקונסטנטינופול. אבל עכשיו כשבירתה היא קרובה מאוד, חוששני שבמוקדם או במאוחר תיפול פינלנד תחת שליטה רוסית
ספרים
העיתון של פורטן Tidningar Utgifne Af et_Sällskap i Åbo, הגיליון מ-31 בינואר 1776
Opera selecta. Skrifter i urval היא המהדורה העיקרית - בחמישה כרכים - של כתבי פורטן, בעריכת סוון גבריאן אלמגרן ויוזף אוגוסט שאומן(Helsingfors: Finska Litteratur-Sällskapets tryckeri, 1859–73).
