PROFILPELAJAR.COM

הנס פון בילו
**Hans von Bülow**
לידה	8 בינואר 1830; דרזדן, ממלכת סקסוניה
פטירה	12 בפברואר 1894 (בגיל 64); קהיר, ח'דיוות מצרים
שם לידה	Hans Guido von Bülow
מקום קבורה	בית הקברות אולסדורף
מוקד פעילות	פראג
מקום לימודים	אוניברסיטת לייפציג
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	קוזימה וגנר (1859–1869); מארי פון בילוב
צאצאים	דניאלה פון בילו, בלנדין גראבינה
פרסים והוקרה	מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1873)

הנס גידו פון בילו (בגרמנית: Hans Guido von Bülow‏; 8 בינואר 1830 – 12 בפברואר 1894) היה מנצח, פסנתרן וירטואוז ומלחין גרמני מן התקופה הרומנטית. מן המנצחים המפורסמים ביותר במאה ה-19. פעילותו הייתה חיונית לביסוס הצלחותיהם של כמה מלחינים גדולים בני זמנו, בהם ריכרד וגנר.

ביוגרפיה

פון בילו נולד בדרזדן, סקסוניה. מגיל 9 היה תלמידו של פרידריך ויק (אביה של קלרה שומאן), אבל הוריו עמדו על כך שילמד משפטים במקום מוזיקה ושלחו אותו ללייפציג.

בלייפציג פגש את פרנץ ליסט, וכאשר שמע מוזיקה משל ריכרד וגנר - בייחוד הצגת הבכורה של "לוהנגרין" בשנת 1850 - החליט להתעלם מתכתיבי הוריו ולחתור לקריירה במוזיקה. הוא השיג את משרת הניצוח הראשונה שלו בציריך, בהמלצת וגנר, בשנת 1850.

פון בילו נודע בחוסר הטקט שלו והרחיק מעליו מוזיקאים רבים שעמם עבד. מסיבה זו פוטר מעבודתו בציריך, אך במועד זה כבר החל לעשות לעצמו שם הודות ליכולתו לנצח על יצירות חדשות ומורכבות ללא פרטיטורה. בשנת 1851 נעשה תלמידו של פרנץ ליסט, ובשנת 1857 נשא לאישה את בתו של ליסט, קוזימה. במהלך שנות ה-50 וראשית ה-60 של המאה ה-19 היה פעיל כפסנתרן רסיטלים, מנצח וסופר, ושמו נודע לא רק ברחבי גרמניה אלא גם ברוסיה.

בשנת 1864 התמנה למנצח אופרת החצר של מינכן, ובמשרה זו השיג את פרסומו העיקרי. הוא ניצח על הצגות הבכורה של שתי אופרות של וגנר, "טריסטן ואיזולדה" ו"אמני השירה מנירנברג", בשנים 1865 ו-1868; שתי האופרות זכו בהצלחה עצומה. אלא שאז קמה אשתו קוזימה, שניהלה רומן עם ריכרד וגנר מזה זמן, עזבה אותו עם שתיים מארבע בנותיהם - השתיים שווגנר היה אביהן - ובשנת 1870 התגרשה מפון בילו. אף על פי כן, פון בילו נשאר חסיד של וגנר ומעולם לא ניכר בו שהוא נוטר לו טינה; אדרבא, הוא התאבל על מות וגנר והמשיך לנצח על יצירותיו.

נוסף לתמיכתו במוזיקה של וגנר, עודד פון בילו את המוזיקה של ברהמס ושל צ'ייקובסקי. הוא ניצח על ביצוע הבכורה של הסימפוניה הרביעית של ברהמס עם התזמורת שלו עצמו בשנת 1885 וניגן בביצוע בכורה עולמי את הקונצ'רטו הראשון לפסנתר של צ'ייקובסקי בבוסטון בשנת 1875, אירוע סוער, משובש שריקות בוז, קריאות ביניים ועלבונות. את ברהמס אף כלל בשלושת ה-B - שלושת המלחינים הגדולים בהיסטוריה לדעת רבים, במקום הקטור ברליוז.

משנת 1878 עד 1880 היה הופקאפלמייסטר בהאנובר, אבל נאלץ לעזוב לאחר ריב עם הטנור, ששר את תפקיד "אביר הברבור" ב"לוהנגרין" (פון בילו קרא לו "האביר המברבר"^[1]). בשנת 1880 עבר למיינינגן, שם קיבל משרה מקבילה לקודמתה ובנה את התזמורת לאחת המעולות בגרמניה; בין שאר תביעותיו, עמד על כך שהנגנים ילמדו לנגן את כל תפקידיהם בעל פה. כמה מחידושיו התזמורתיים כללו הוספת קונטרבס בן חמישה מיתרים וטימפני בעל דוושות; הטימפני עם הדוושות נעשה מאז לכלי תקני בתזמורת הסימפונית.

בסוף שנות ה-80 השתקע בהמבורג אבל המשיך לצאת לסיורי קונצרטים, הן בניצוח והן בנגינה בפסנתר. בראשית שנות ה-90 החלה בריאותו הנפשית והגופנית להתערער והוא חיפש אקלים חמים ויבש יותר להחלים בו. לבסוף הלך לעולמו בבית מלון בקהיר, מצרים.

לקריאה נוספת

Holden, Raymond (2005). The Virtuoso Conductors: The Central European Tradition from Wagner to Karajan. New Haven, Connecticut: Yale University Press. ISBN 0300093268.
Fifield, Christopher. Macy, L. (ed.). Hans von Bülow. Grove Music Online.
Walker, Alan (1993). Franz Liszt: The Weimar Years, 1848-1861. Ithaca, New York: Cornell University Press. ISBN 0801497213.
Walker, Alan (2009). Hans von Bülow A Life and Times ISBN 978-0-19-536868-0. Oxford, England: Oxford University Press.
Warrack, John (1980). "Hans von Bülow". In Sadie, Stanley (ed.). The New Grove Dictionary of Music and Musicians, vol. 20. London: Macmillan Publishers Ltd. ISBN 1561591742.