המכתש הקטן בתמונה מתחנת החלל הבינלאומיתאבן חול צבעונית במכתשהכניסה למכתש הקטן (שער השטן או שער אשמדאי)
המכתש הקטן (בשמו המדויק: מכתש חֲצֵרָה) הוא מכתש אירוזי, השלישי בגודלו מבין חמשת מכתשי הנגב וחצי האי סיני.
המכתש הקטן נמצא ברכס חצרה ומכאן נקרא גם מכתש חצרה (בערבית: الخضيرة - אלחֻ'צַ'יְרָה - "גורן הדקלים"). זהו המכתש המזרחי בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב ובצפון סיני, בהם מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.
ביוני 2019 הכריזה המדינה על הפיכת המכתש לשמורת טבע[1].
אפיון
צורתו של המכתש כמעט מעוגלת. אורכו המרבי מגיע לכ-8 ק"מ, רוחבו לכ-6 ק"מ ועומקו לכ-400 מטרים. שני שבילים עיקריים יורדים אל המכתש: הראשון הוא "מעלה עלי" בפינתו הדרום-מערבית של המכתש, המגיע ממעלה עקרבים[2]; השני הוא "מעלה חצרה" המהווה חלק משביל קדום שעלה מנחל צין למצד תמר, ויורד בצידו הצפון-מזרחי של המכתש.
נחל חצרה הוא הנחל המנקז את המכתש הקטן לעבר נחל צין והערבה. הנחל עובר דרך פתח בקירו הדרום מזרחי של המכתש (המכונה שער אשמדאי או שער השטן), המהווה חלק מרכס חצרה. המכתש הקטן ידוע באבן החול הצבעונית שבו. צבעה של אבן החול משתנה בין אפור, חום, צהוב, אדום, סגול ולבן. צבעי האבן נובעים מכמויות זעירות של תחמוצות ברזל.
היווצרות
המכתשים בנגב הם היווצרות נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר אסימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).
בשלב הראשון הורבדה שכבת אבני חול בסביבה יבשתית. הצפת ים טתיס הביאה להרבדת סלעי משקע ימי - גיר ודולומיט - על אבני החול הרכות.
לפני כ-90 מיליון שנה החלו לפעול באזור כוחות קימוט. כוחות הקימוט פעלו במשך כ-40 מיליון שנה ויצרו את קמרי הנגב (רכסים הנוצרים מקימוט הקרקע), וביניהם קמר חצרה. לפני כ-30 מיליון שנה נסוג הים מאזור הנגב. נסיגת הים חשפה את האזור לתהליכי בלייה יבשתיים ששחקו את ראשי הקמרים. השכבות העליונות העשויות סלעי גיר קשים נשחקו ואבן החול הרכה שבתוך הקמר נחשפה. שכבת אבני החול נשחקה באופן מהיר ונסחפה החוצה על ידי נחל חצרה. הסרת שכבת אבני החול מוטטה את שכבות הגיר הקשות, הרחיבה את המכתש ויצרה את קירות המכתש האנכיים[3].
היסטוריה
המכתש הקטן מופיע ב"מפת ניוקומב"[4][5], שהכין הצבא הבריטי בשנת 1914, כחלק מההכנות למלחמת העולם הראשונה.
מפת ניוקומב לא הייתה ידועה ליישוב היהודי, והמכתש התגלה לו באקראי במסגרת סיור של חברי תנועת המחנות העולים בשנת 1942. לדבריהם גילוי ה"בור", כפי שקראו לו, הפתיע אף את מורה הדרך הבדואי שלהם[6][7].
סמוך למוצא המכתש בנחל חצרה מבוצעים קידוחי מים, המעלים מים מלוחים. המים מוזרמים מעלה אל מפעלים הפועלים באזור, בהם "מפעלי תשלובת ערד".
המכתש הקטן מהווה חלק משמורת הטבע של מכתשי הנגב ונחשב לערך טבע בעל חשיבות עולמית, בשל ייחודו הגאולוגי ויופיו הרב. עקב כך מבצעת רשות הטבע והגנים פעולות שימור ושיקום במכתש ובסביבתו.
גלריה
גודלו של המכתש הקטן מאפשר צפייה בצורתו השלמה
המכתש הקטן ממעלה עלי
שולי המכתש המתרוממים מעל קרקעיתו
צדם החיצוני של שולי המכתש. ניתן לראות את הזווית החדה של שכבות הקרקע
