המכרזים לבחירת המארחות של מונדיאל 2018 ומונדיאל 2022 החלו בינואר 2009^[1] והסתיימו ב-2 בדצמבר 2010 עם הכרזת מארחות שני הטורנירים על ידי פיפ"א.^[2] לאירוח מונדיאל 2018 נבחרה רוסיה ואת מונדיאל 2022 אירחה קטר.
זוהי הפעם הראשונה שמדינות אלו אירחו את המונדיאל.

בניגוד למונדיאלים הקודמים, בהם נבחרה המדינה המארחת כ-7 שנים לפני קיום הטורניר, החליטה פיפ"א לבחור באותו יום את מארחות שני הטורנירים. המדינות החברות בפיפ"א הוזמנו להגיש את הצעותיהן עד ל-16 במרץ 2009 לשני הטורנירים גם יחד או לאחד מהם בלבד.

לפי חוקי פיפ"א, יבשת שאירחה מונדיאל לא יכולה לארח את שני המונדיאלים הבאים. מונדיאל 2010 התקיים בדרום אפריקה לכן מדינות באפריקה לא יכולות להגיש הצעה לאירוח מונדיאל 2018. ברזיל נבחרה לארח את מונדיאל 2014 ולכן מדינות דרום אמריקה לא יכולות להגיש הצעה אף לא לאחד הטורנירים.

הצעות 2018
	בלגיההולנד בלגיה והולנד
	אנגליה אנגליה
	רוסיה רוסיה
	פורטוגלספרד פורטוגל וספרד
הצעות 2022	אוסטרליה אוסטרליה
	יפן יפן
	קטר (מדינה) קטר
	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
	ארצות הברית ארצות הברית
הצעות שבוטלו	אינדונזיה אינדונזיה
	מקסיקו מקסיקו	** הצעות 2018	** הצעות 2022	** הצעות מבוטלות	** יבשת פסולה ב-2018	** יבשת פסולה ב-2018 וב-2022

מונדיאל 2018 הוא טורניר גביע העולם בכדורגל שנערך ברוסיה. המועמדות הסופיות מביניהן נבחרה המארחת הן אנגליה, רוסיה, והצעות משותפות של ספרד ופורטוגל ושל הולנד ובלגיה.

מבין 11 הצעות שהוגשו לפיפ"א על המכרז לשני המונדיאלים, 8 כללו הצעה לאירוח מונדיאל 2018: אנגליה, רוסיה, ארצות הברית, אוסטרליה, יפן, מקסיקו, והצעות משותפות של ספרד ופורטוגל ושל הולנד ובלגיה.

ב-21 בספטמבר 2009 משכה מקסיקו את הצעתה והותירה את המירוץ ל-7 ההצעות האחרות.

בינואר 2010 הצהיר נשיא פיפ"א ספ בלאטר כי מונדיאל 2018 צריך להיערך באירופה. הוא חיזק את הצהרתו זו בהודעה נוספת באוגוסט 2010, במהלך ביקור בלונדון, בה התייחס ספציפית להצעותיהן של רוסיה ואנגליה כמובילות מבחינתו.

לאור הצהרותיו של בלאטר הסירו אוסטרליה ויפן את מועמדותן במהלך השנה, וב-15 באוקטובר עשתה זאת גם ארצות הברית. כתוצאה מכך נותרו רק ארבע ההצעות האירופיות כמועמדות סופיות, ונקבע סופית כי מונדיאל 2018 אכן ייערך באירופה.

אלן קורטיס, חבר פרלמנט בלגי הודיע באוקטובר 2006 כי הצעה רשמית לאירוח המונדיאל תימסר משלוש מדינות הבנלוקס: בלגיה, הולנד ולוקסמבורג. ביוני 2007 שלוש המדינות פתחו בקמפיין משותף. מאוחר יותר פרשה לוקסמבורג מן ההצעה, לא באופן רשמי אך הודיעה כי בכוונתה לא לארח משחקים או להעפיל אוטומטית לטורניר הגמר, אך נחשבה כאחת מן המארחות בקונגרס פיפ"א. משלחת בראשות ראשי התאחדויות הכדורגל הבלגית וההולנדית נפגשו עם נשיא פיפ"א ספ בלאטר ב-14 בנובמבר 2007 שהודיע באופן רשמי על הצעת האירוח המשותפת. המשלחת נפגשה גם נשיא אופ"א, מישל פלאטיני על מנת לשכנע אותו לתמוך בהצעה המשותפת, אחרי הפגישה טענה המשלחת כי פלאטיני התרשם מהחזרת המונדיאל לאירופה ומההצעה המשותפת. חיסרון בהצעה של בלגיה והולנד הוא חוסר באצטדיון בעל 80,000 מקומות לארח את משחק הגמר, עם זאת מועצת העיר רוטרדם נתנה אישור להרחבת אצטדיון פיינורד עד שנת 2018. לו ההצעה זכתה, בלגיה הציעה לאירוח את האצטדיונים באנטוורפן, ברוז', בריסל, גנט, גנק, ליאז' ושרלרואה. בהולנד אירוח המשחקים היה אמור להיות באיינדהובן, אמסטרדם, אנסחדה, היירייבן ורוטרדם, שבערים אמסטרדם ורוטרדם יארחו שני אצטדיונים. בלגיה והולנד כבר אירחו במשותף את יורו 2000.

ב-31 באוקטובר 2007, התאחדות הכדורגל האנגלית הודיעה רשמית על הצעתה לאירוח המונדיאל. ב-24 באפריל 2008 השלימה ההתאחדות האנגלית הצעה בת 63 עמודים לאירוח מונדיאל 2018 ו-2022, עם דגש על פיתוח הכדרוגל ברחבי העולם. ב-27 בינואר 2009, הגישה אנגליה את הצעתה בצורה רשמית לפיפ"א.

ממשלת בריטניה תמכה בהצעתה של אנגליה לארח את המונדיאל בשטחה ואף תמכה בה כספית.

אם הצעתה של אנגליה הייתה זוכה במכרז, הערים המארחות היו: לונדון (שלושה אצטדיונים), מנצ'סטר (שני אצטדיונים), ברמינגהם, בריסטול, לידס, ליברפול, מילטון קינס, ניוקאסל, נוטינגהאם, פלימות', שפילד וסנדרלנד. אנשי פיפ"א הביעו התעניינות רבה בהצעה האנגלית וביניהם דייוויד וויל, סגן נשיא פיפ"א ופרנץ בקנבאואר, מנהיג הצעתה של גרמניה לאירוח מונדיאל 2006 וחבר הוועד המנהל של פיפ"א. נשיא פיפ"א בירך על ההצעה של "מולדת הכדורגל".

ההצעה האנגלית נכשלה והגיעה למקום האחרון במכרז.

נשיא פדרציית הכדורגל הפורטוגלית, גילברטו מדייל, דיבר לראשונה על הצעה משותפת עם ספרד כבר בנובמבר 2007. עם זאת, ביולי 2008 הודיעו בספרד כי הם מתכוונים להגיש הצעה אישית. בדצמבר אותה שנה, ספרד חזרו בהם מהרעיון והודיעו שהם מתכוונים להגיש הצעה משותפת עם פורטוגל לאירוח מונדיאל 2018 ו-2022. תוכן ההצעה אינו ידוע, אך העיתונים בספרד פרסמו שהמונדיאל יתקיים ב-12 אצטדיונים ב-8 ערים בשתי המדינות, שמשחק הפתיחה יתקיים בליסבון ומשחק הגמר במדריד.

ההצעה המשותפת של ספרד ופורטוגל הגיעה למקום השני במכרז. ספרד אירחה בעבר את מונדיאל 1982 ופורטוגל אירחה את יורו 2004.

רוסיה הודיעה על כוונתה להגיש הצעה לאירוח המונדיאל בתחילת 2008 והגישה את הצעתה בזמן. בהצעה המקורית נכללו 14 אצטדיונים (שקוצצו בהצעה הסופית ל-11): סנקט פטרסבורג, קלינינגרד, סוצ'י, רוסטוב על הדון, קרסנודר, מוסקבה (2 אצטדיונים ועוד אצטדיון נוסף בסביבתה), ירוסלב, ניז'ני נובגורוד, קאזאן, סרנסק, זמארה ואצטדיון בעיר וולגוגרד. באותה תקופה, לא היה ברוסיה אצטדיון עם קיבולת של 80,000 מושבים כמו בדרישות של פיפ"א, אך בהצעה הייתה קריאה להרחבת אצטדיון לוז'ניקי מ-78,000 מושבים לכ-89,000 מושבים (לבסוף הורחב ל-81,006 מושבים).

רוסיה זכתה במכרז ואירחה את מונדיאל 2018. תקציב המונדיאל עמד על כ-13 מיליארד דולרים.

מונדיאל 2022 הוא טורניר גביע העולם בכדורגל שצפוי להיערך ב-2022. המועמדות הסופיות מביניהן נבחרה המארחת הן ארצות הברית, אוסטרליה, יפן, קוריאה הדרומית וקטר.

11 הצעות הוגשו לאירוח מונדיאל 2022. כל שמונה ההצעות שכללו הצעה לאירוח מונדיאל 2018 כללו גם הצעה לאירוח מונדיאל 2022, ושלוש האחרות כללו הצעה לאירוח מונדיאל 2022 בלבד: קטר, אינדונזיה וקוריאה הדרומית.

לאירוח מונדיאל 2018 נבחרה רוסיה. לאור זאת ולאור חוקי פיפ"א המונעים מיבשת שאירחה מונדיאל לארח את שני המונדיאלים הבאים, בוטלו אוטומטית באוקטובר 2010 כל ההצעות האירופיות לאירוח מונדיאל 2022. חמש ההצעות הלא אירופיות נותרו כמועמדות הסופיות לבחירה. לבסוף, קטר זכתה באירוח מונדיאל 2022.

בספטמבר 2007 אישרה הפדרציה לכדורגל האוסטרלית כי אוסטרליה תציע הצעה לאירוח המונדיאל. יו"ר הפדרציה הצהיר כי הם מתכוונים להשתמש ב-16 אצטדיונים לצורך ההצעה (שחלקם משמשים גם לענפי ספורט אחרים כמו רוגבי). ראש ממשלת אוסטרליה, קווין ראד, הודיע על תמיכת הממשלה בהצעה ובדצמבר 2008 הודיעה השרה לספורט, קייט אליס שממשלת אוסטרליה תתן לפדרציה לכדורגל 45.6 מיליון דולר אמריקאי למימון הכנת ההצעה למונדיאל.

בקונגרס פיפ"א שהתקיים בשנת 2008 נשיא פיפ"א, ספ בלאטר אמר כי הוא מציע לאוסטרליה להתרכז באירוח המונדיאל של שנת 2022. למרות זאת, אוסטרליה התחייבו מחדש להצעתם ונראו נחושים, אך בסופו של דבר, ב-10 ביוני 2010 אוסטרליה משכה את הצעתה לאירוח מונדיאל 2018 והחליטה להתרכז באירוח מונדיאל 2022.

אף על פי שבתחילה נראתה אוסטרליה כמועמדת פוטנציאלית לאירוח המונדיאל, ההצעה הסופית של אוסטרליה קיבלה רק קול אחד שהדהים את פרנץ בקנבאואר ומומחים כאחד.^[3]

יפן הציעה להיות המדינה האסיאתית הראשונה שתארח את המונדיאל פעמיים (הפעם הראשונה הייתה במונדיאל 2002 בשיתוף עם דרום קוריאה). עם זאת, העובדה שיפן אירחה את המונדיאל לא מזמן, הייתה עלולה לפעול כנגדה. אף על פי, שביפן לא היה אצטדיון בעל קיבולת של 80,000 מושבים כמו בדרישות פיפ"א, הצעת יפן התבססה על אצטדיון של 100,000 מושבים שיהיה מרכזי באולימפידאת טוקיו 2020 (האצטדיון האולימפי החדש של טוקיו).

יפן גם התחייבה שאם תוענק לה הזכות לארח את מונדיאל 2022, היא תפתח טכנולוגיה שתאפשר לה לשדר שידור חי בינלאומי בתלת-ממד על גבי מסכים גדולים ובכך תיצור אשליה שהצופה נמצא ממש בקרבת השחקנים. ויתר על כן, יפן התחייבה לשדר את המשחקים בפורמט הולוגרפי, אם הטכנולוגיה תאפשר זאת.

ב-4 במאי 2010, יפן משכה את הצעתה לאירוח מונדיאל 2018, על רקע הקריאות לקיומו באירופה. הצעתה של יפן לאירוח מונדיאל 2022 נכשלה והגיעה למקום הרביעי.

הקטרים הגישו הצעה לאירוח מונדיאל 2022 בלבד. קטר רצתה להיות המדינה הערבית הראשונה שמארחת את המונדיאל. הצעות כושלות ממדינות ערביות אחרות כוללות את מרוקו (1994, 1998, 2006, 2010 ונכון ל-2021, גם 2026 ו-2030), מצרים (2010) והצעה משותפת של לוב ותוניסיה ב-2010 שלבסוף הוסרה.

קטר תכננה לקדם את ההצעה כהצעה לאחדות ערבית וקיוו להיעזר בתמיכה מכל העולם הערבי והציבה זאת כהזדמנות לגשר על הפער בין העולם הערבי למערב. ההצעה יצאה לדרכה בקמפיין פרסומי ברחבי המדינה בנובמבר 2009.

הרבה חששות היו על הצעתה של קטר ובמיוחד בקשר לטמפרטורות החמות בקיץ שיכולות להגיע ל-40 מעלות צלזיוס. בעקבות החששות חשבו בפיפ"א להעביר את המונדיאל לחורף. בינואר 2014 אמר המזכיר הכללי של פיפ"א, ג'רום ואלקה: "הטורניר לא יתקיים ביוני-יולי. נובמבר-ינואר נראים החודשים הטובים ביותר".^[4][5] לבסוף התקבלה החלטה לקיים את המונדיאל בחודשים נובמבר-דצמבר.

למרות החששות הרבות על קיום המונדיאל בקטר, נשיא פיפ"א אישר את קיומו במזרח התיכון בטענה כי "גם לעולם הערבי גביע עולם.."

לאחר המינוי של קטר לאירוח הטורניר הופיעו בתקשורת העולמית^[6] שורה ארוכה של תחקירים ובהם נחשפו חשדות שההצבעה הייתה פסולה והתרחשה קניית קולות^[7][8] - פרשה שזכתה לכינוי "קטרגייט".^[9] במאי 2014 אמר נשיא פיפ"א ספ בלאטר כי בחירת קטר הייתה טעות.^[10]

דרום קוריאה הגישה הצעה לאירוח מונדיאל 2022 בלבד. גם הם, כמו יפן, התמודדו להיות המדינה האסיאתית הראשונה שמארחת את המונדיאל פעמיים (הפעם הראשונה הייתה במונדיאל 2002 שאירחה יחד עם יפן). עם זאת, העובדה שדרום קוריאה אירחה את המונדיאל לא מזמן, הייתה עלולה לפעול כנגדה במכרז.

אף על פי שבדרום קוריאה לא היה אצטדיון עם קיבולת של 80,000 מושבים כמו בדרישות פיפ"א, היא תכננה לשדרג אצטדיון קיים בכדי לעמוד בדרישות. הערים שהיו מארחות את המונדיאל לו היה מתקיים בדרום קוריאה היו: בוסאן, צ'ואונאן, דאיגו, טג'אן, קויאנג, קוואנגג'ו, אינצ'ון (2 אצטדיונים), ג'ונג'ו, סאוגוויפו, סיאול (2 אצטדיונים), סוואן ואולסן.

ההצעה הדרום קוריאנית לא התקבלה והגיעה למקום השלישי.

פדרציית הכדורגל של ארצות הברית הודיעה לראשונה בפברואר 2007 כי יגיש הצעה לאירוח מונדיאל 2018 ו-2022. בינואר 2010 נבחרו 18 ערים ו-21 אצטדיונים ברחבי ארצות הברית. כולם נכללו בהצעתה הסופית של ארצות הברית לאירוח המונדיאל. הערים הן: אטלנטה, בולטימור, פוקסבורו (בוסטון), דאלאס, דנוור, יוסטון, אינדיאנפוליס, קנזס סיטי, לוס אנג'לס, מיאמי, נאשוויל, ניו יורק, פילדלפיה, פיניקס, סן דייגו, סיאטל, טמפה, ו-וושינגטון די. סי.

21 האצטדיונים היו אמורים להיות בעלי קיבולת ממוצעת של 77,000 מושבים, שאף אחד מהם לא יהיו פחות מ-65,000 מושבים. בשבעה מהאצטדיונים יש לפחות 80,000 מושבים. באוקטובר 2010 ארצות הברית משכה את הצעתה לאירוח מונדיאל 2018, על רקע הקריאות לקיומו באירופה. ההצעה האמריקאית לאירוח מונדיאל 2022 הגיעה למקום השני.

ההצעה המשותפת של ארצות הברית, קנדה ומקסיקו לאירוח מונדיאל 2026 התקבלה והוא יתקיים שם בקיץ 2026.

בינואר 2009 ההתאחדות הכדורגל של אינדונזיה אישרה את כוונתה להציע הצעה לאירוח מונדיאל 2022. בפברואר 2009 השיקה ההתאחדות האינדונזית את קמפיין "המונדיאל הירוק באינדונזיה 2022". קמפיין זה כלל תוכנית של מיליארד דולר אמריקאי לשדרוג תשתיות של אצטדיונים בכדי לעמוד בדרישות של פיפ"א.

במצגת הקמפיין אמר נשיא ההתאחדות האינדונזית כי הוא מאמין שלאינדונזיה יש סיכוי לזכות במכרז לאירוח מונדיאל 2022, למרות התשתיות הדלות.

ההצעה של ההתאחדות האינדונזית לא זכתה לתמיכה ממשלתית עד לתאריך 9 בפברואר 2010, המועד האחרון שממשלת המדינה יכולה להגיש מכתב תמיכה בהצעה. ב-19 במרץ אותה שנה, פסלה פיפ"א את ההצעה האינדונזית מכיוון שהממשלה הצהירה כי היא לא מתכוונת לתמוך בהצעה. ההתאחדות האינדונזית העבירה את תמיכתה להצעה האוסטרלית.

• אתר פיפ"א 2018/2022
• דניאל שחק, ‏מכירת חיסול: המונדיאל שקנתה קטאר עוד עלול לרסק את פיפ"א, באתר ערוץ הספורט, 9 בפברואר 2013