היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות. הקהילה היהודית בעיר הוציאה מקרבה רבנים ואישים ידועי שם, אך לאורך כל ההיסטוריה הייתה קהילת מיעוט בעיר שרוב אוכלוסייתה אינו יהודי.
היסטוריה
בציווי ה' לעם ישראל לכבוש את ארץ ישראל נאמר: ”פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ... וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם”,[1] ופירשו חז"ל: ”'וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם' – זה עזה ואשקלון וקסרין”.[2] עזה נפלה בנחלת שבט יהודה (יהושע, י"א, כ"ב; יהושע, ט"ו, מ"ז) ונכבשה בסוף תקופת התנחלות השבטים (שופטים, א', י"ח), אולם נראה שלא החזיקו בה בני ישראל זמן רב והיא הייתה עיר פלשתית לכל אורך תקופת השופטים, ואף אחריה.
תקופת בית שני וימי המשנה והתלמוד
בשלהי תקופת הנהגתו של יונתן החשמונאי את יהודה, בעת שפעל צבאית בשירותם של המלך הסלאוקיאנטיוכוס השישי ועוצר המלוכה טריפון נגד דמטריוס השני, הוא צר בשנת 142 לפסה"נ[3] על עזה ושרף את שדותיה, ואנשי העיר נכנעו. יונתן הסכים לכרות להם ברית, ולקח את בני ראשיהם כבני ערובה ושלח אותם לירושלים.[4]
עזה הייתה עוינת למדינה החשמונאית עד חורבנה של העיר בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי,[5][6] בשנת 96 לפסה"נ, והיא נותרה חרבה עד הכיבוש הרומי של ארץ ישראל בידי פומפיוס (63 לפסה"נ), אז נבנתה מחדש על ידי הנציב הרומי של סוריה, אולוס גביניוס, באתר חדש, מדרום לעזה הקדומה, ולפי התאריכים על מטבעותיה היא החלה למנות את שנותיה למן שנת 61 לפנה"ס.[7]
עזה הייתה בתחום שלטונו של הורדוס מלך יהודה (37–4 לפסה"נ), ואחרי מותו בשנת 4 לפסה"נ, סופחה לפרובינקיה סוריה. בפרוץ המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל בשלטון הרומאי, בשנת 66 לספירה, הותקפה העיר על ידי המורדים היהודים.[7]
סמוך לנמל עזה התגלו שרידי בית הכנסת העתיק בעזה הימית, שנבנה בסביבות שנת 508 לספירה, בתקופה הביזנטית. על רצפת הפסיפס של בית הכנסת ניתן להבחין בבעלי חיים אפריקאים שונים עדויי מדליונים, בכניסה מתוארת דמות פורטת בנבל המקסימה את החיות, ומעליה מופיע השם "דויד". בכתובת המרכזית של הפסיפס מופיע ביוונית: ”אנחנו מנחם וישוע בני ישי המנוח סוחרי עצים כאות הערצה לאתר הקדוש ביותר תרמנו את הפסיפס הזה בחודש לואוס שנת 569” (ספירת יהודי עזה החלה מהגירוש של גביניוס). קהילת עזה מוזכרת גם בכתבי גניזת קהיר.
בשלהי התקופה הביזנטית הייתה עזה מרכז יהודי חשוב בדרום ארץ ישראל, ויחד עם טבריה היוותה ליהודי התפוצות מקום עלייה לרגל כתחליף לירושלים, שהגישה אליה נמנעה מיהודים. לפי מקור קראי,[14] בתקופה זו ”טרם בואו (של הכיבוש הערבי של ארץ ישראל) לא יכלו לבא אל ירושלים ומארבע כנפות הארץ היו באים אל טבריה ואל עזה לתאוות המקדש”.[15] התיישבות זו נמשכה עד סוף התקופה הביזנטית, כפי שעולה מתיאור הכיבוש הערבי של חבל עזה (בפברואר 634, אחרי כיבוש סביבות העיר הוטל עליה מצור שהסתיים בכיבושה של העיר ביולי) בכרוניקה סורית אלמונית: ”ונהרגו שם כארבעת אלפים כפריים עניים מארץ-ישראל: נוצרים, יהודים ושומרונים. והערבים החריבו את כל הארץ”.[16]
התקופה הערבית הקדומה
הכובשים הערבים לא גירשו את יושבי העיר היהודים והנוצרים ולאורך כל תקופת השלטון הערבי התקיים היישוב היהודי בעזה ברציפות[15] עד אמצע המאה ה-11, אז חרבה העיר.
ידועים מתקופה זו: רבי משה העזתי הנקדן (~800–825) ורבי אפרים בן שמריה העזתי, ממנהיגי הקהילה היהודית בפוסטאט שבמצרים שמוצאו מעזה.[17] השתמרה התכתבות מאותה תקופה בין חכמי פוסטאט וחכמי עזה, בנושא ירושה שעמד בלב פולמוס הלכתי ביניהם, על מכתבו של 'קהל עזה' חתומים חמשה עשר ממנהיגי העיר ובראשם ישועה בר נתן,[18] "ישועה החבר בסנהדרין גדולה בירבי נתן, נין גור אריה" שהיה מיוחס לנשיאים משבט יהודה.[19] כתב יד שהתגלה בגניזה הקהירית מלמד על פולמוס שהתגלע בין דוד בן דניאל מזרע ראשי הגולה בבבל ובין משפחת הגאונים לבית הכוהנים בשאלה האם עזה ואשקלון נכללות בגבולות ארץ ישראל או לא, וגם פולמוס זה מורה על קיומה של קהילה יהודית בעיר עזה בתקופה זו.[20]
קיימת אי-בהירות לגבי קיומם של יישובים יהודיים קטנים סביב לעיר עזה בראשית האלף הראשון לספירה, לפי שמחה אסף[21] הוכרחו יהודי הפזורה היהודית שסביב עזה בתקופה זו לעקור אל תוך העיר. אך לפי בנימין זאב קדר[22] אין להשערה זו ביסוס מספיק. פיוט בן התקופה, שנכתב בידי הפייטן רבי שמואל בירבי הושענא, מקונן על גזירה שנחתה על יהודי האזור באותה תקופה: ”וּבְנֵי עַזָּה גִידֵד, וּקְהַל חַצֵרֶיהָּ נִידֵד”, הגרסה 'חצריה' תומכת בקיומה של פזורה יהודית סביב עזה. אך קיימת גם גרסה מקבילה: ”וּקְהַל חַצֵרִים נִידֵד”, חצרים הוא כינוי עברי עתיק לרפיח וייתכן שהפייטן כלל בקינתו את יהודי רפיח ולא עסק בפזורה יהודית סביב עזה, שספק אם הייתה קיימת.[23]
עם הכיבוש הצלבני וכינון ממלכת ירושלים בשליש הראשון של המאה ה-12 נמלטו תושבי עזה מעירם והיא נמסרה למסדר אבירי היכל שלמה שיישבוה מחדש. לא נמצאו ידיעות על יהודים בעיר באותה תקופה, ולכן רווחת ההנחה שגורלם היה זהה לזה של יתר תושבי העיר המוסלמים והיישוב היהודי בעזה חדל להתקיים בתקופה זו עד התקופה הממלוכית. רבי אברהם אבולעפיה מזכיר במאה ה-13 את ”פירוש התורה שחיבר ר' צדקה הלוי מעיר עזה”, אך קיימת מחלוקת בין החוקרים אם יש בכך תימוכין להתיישבות יהודית בעיר בתקופה זו.[27]
התקופה הממלוכית
עם הכיבוש הממלוכי חזרו יהודים לעזה ובעיר קמה קהילה יהודית שוקקת. כבר ברבע האחרון של המאה ה-14 (1384) דיווח נוסע נוצרי איטלקי בשם גוצ'י על יישוב יהודי בעזה, בדיווחו נמסר כי יהודי עזה עוסקים בייצור יין "ויינם הוא טוב".[28] נוסע נוצרי אחר, בשם דה אנג'ליר, שביקר בעיר ב-1395, מתאר חלוקה של העיר לשכונות או רחובות, היהודים ברחוב אחד ושומרונים ברחוב אחר וכן הלאה. אולי בצורה כפויה, כדי להבחין בין בני הדתות השונות, חבשו תושבי עזה כיסויי-ראש בצבעים שונים: המוסלמים במטפחת לבנה, הנוצרים במטפחת בצבע כחלחל, השומרונים במטפחת לבנה בגוון אדום בהיר ואילו היהודים במטפחת צהובה.[29]
בסביבות1432, דיווח המרגל הבורגונדיברטרנדון דה לה ברוקייר (אנ'), על מפגש עם יהודי סיציליאני בעזה.[30] אזכור זה לבדו אין בו כדי לבסס ידיעה על נוכחות יהודית קבועה בעיר בראשית המאה ה-15, אך נראה כי התקיים רצף של נוכחות כזו, כפי שמעידים אזכורים מהמחצית השנייה של מאה זו.[31] הנוסע היהודי בן פירנצה, משולם מוולטרה, מתאר בסיפור מסעו לארץ ישראל[32] בשנת 1481 את העיר עזה:
”ארץ טובה ושמנה ופרותיה משובחים מאד. יש שם לחם ויין, שרק היהודים מכינים. היא בעלת אוכלוסייה גדולה. יש בה כ-70 משפחות יהודיות וכן ארבע משפחות של שומרונים.” הוא מספר כי היהודים יושבים בחלק העליון של העיר (הכוונה לג'בל אל מונטאר[33]) – ”בראש (נמצאת) הייודיקה (הרובע היהודי) ובה הבית של דלילה (הפלישתית), והיה דר בתוכה שמשון הגיבור.” כמו כן הוא ראה את ”החצר הגדול אשר הפיל בחוזקתו ובתוקפו” והוא מוצא כי הבתים ההם עדיין חרבות ושוממות ”כי יראה כי החצר ההוא היה דבר גדול לפי מה שיראה עד היום הזה.” על קהילת היהודים הוא מספר כי יש להם בית כנסת יפה וקטן. יש להם שדות וכרמים. הנוסע מזכיר שמות של שני יהודים מעזה: רבי משה בן רבי יהודה ספרדי וחותנו רבי מאיר ספרדי צורף. ב-1486 או 1487 עבר בעיר רבי עובדיה מברטנורא במהלך מסעו לירושלים, גם הוא מתאר[34] תיאורים דומים לאלו של משולם מוולטרה, אך מוסיף שהתארח בביתו של חכם אשכנזי בשם רבי שלמה מפראגה[35] שברח מירושלים והשתקע בעזה ובביתו התכנסו בשבתות "כל זקני הקהל והפרנסים".
גם במאה ה-16 קיימות עדויות על יישוב יהודי בעזה, כנראה גדול מזה שהיה בעיר במאה ה-15.[36] לפי דפתר עות'מאני משנת 1525–1526 התגוררו בעזה באותה שנה 95 משפחות יהודיות.[37]
בשנת 1674 דיווח כומר ישועי שהגיע אל העיר, שליהודים יש רובע משלהם. כומר נוצרי אחר שהגיע לעזה בשנת 1726 דיווח על קהילה יהודית בעיר, שבניה עוסקים במסחר ומשמשים כמתורגמנים.[39]
בפברואר 1799 עם כיבוש הכוחות הצרפתיים בראשות נפוליאון את העיר, פרצה בה מגפת דבר והיהודים נטשו את העיר. בעשור הראשון של המאה ה-19 התבטל היישוב היהודי בעיר.[40]
ב־1839 פנו יוצאי הקהילה היהודית בעזה שהתגוררו בחברון לשר משה מונטיפיורי בבקשה לסיוע לחדש את הקהילה. מהאיגרת נראה שהקהילה ננטשה לאחר רצח חיים פרחי.[41]
בשנת 1869, התגוררו בעזה שתי משפחות מיוצאי מרוקו שמקובל לראות בהן הגרעין המייסד להתיישבות היהודית החדשה בעיר. ואולם בתקופת עליית הביל"ויים, המסמלת את ראשית העלייה הראשונה (שנות ה-80 של המאה ה-19), החלו ניסיונות לחידוש היישוב היהודי בעזה. במסגרת ניסיונות אלו, ביקר בעיר ב-1882זלמן דוד ליבונטין, שדיווח כי לא פגש בה אף יהודי. הוא הציע להקים את היישוב היהודי באזור עלי מונטר.[33]
בשנת 1885 קרא זאב קלונימוס ויסוצקי, מראשי חובבי ציון, להקים התיישבויות יהודיות בלב ערים ערביות (כמו עזה, לוד ושכם) כדי לתת מענה נוסף לפרנסת העולים, מלבד המושבות החקלאיות שקמו אז. בשנת ה'תרמ"ז, 1886 דיווח יחיאל ברי"ל כי מתגוררים בעזה כבר 50 משפחות יהודיות.[42] בני הקהילה המתחדשת היו בני היישוב הישן מירושלים, עיקרם מבני העדה הספרדית. נלוו עליהם עולים מרוסיה שעזבו את המקום לאחר זמן קצר.[43] בית הכנסת ששימש את הקהילה המקומית במאה ה-18, אם היה במבנה עצמאי, נהרס או עבר לרשות המוסלמים, והקהילה המתחדשת ניהלה בתקופה הראשונה את תפילותיה בדירה שיוחדה לצורך כך.[44]
ב-1895 נותרה בעיר קהילה יהודית מזערית ובה שתים עשרה משפחות, שניהלו יחסים מצוינים עם האוכלוסייה המוסלמית.[45]
ואולם, במלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי עזה וחלקם אף הוגלו מארץ ישראל. בגל התיישבות זה, ידוע כי חלק גדול מיהודי עזה עסקו במסחר וכי בין היתר החזיקו במונופול על יצואאבטיח הפקועה ("חנדל") דרך הים מנמל עזה לנמל המבורג. את הירק גידלו הבדואים שבנגב בחולות, והוא שימש גם כתרופה פופולרית לעצירות. ענף חקלאי אחר, גידול דגן שעורה שהייתה מבוקשת לתעשיית הבירה, משך הרבה משפחות יהודיות נוספות עד לשנת 1916, השנה שבה פינו צבאות העות'מאנים והגרמנים את כל תושבי האזור לקראת ההתמודדות מול צבאות בריטניה ובני בריתה. לאחר המלחמה חזרו יהודים לעזה (במפקד 1922 נרשמו בה כ-50 יהודים[46]), אך הם הוכרחו שוב לעזוב בעקבות מאורעות תרפ"ט.[47]
מרדכי אלקיים, יהודי עזה בדור שעבר: פרקי זכרונות, שבט ועם, ז' (תשל"ג), עמודים 234–248
הרב יואל פרידמן, "עזה בספרות השו"ת בתקופה שלאחר גירוש ספרד", בתוך: התורה והארץ, ז' (תשס"ה), כפר דרום: מכון התורה והארץ, תשס"ה. עמודים 229–250
חגי הוברמן, יהודים בעזה, נצרים: מרכז למורשת יהודי עזה, תשנ"ג
חגי הוברמן, "ההיסטוריה היהודית של עזה", בתוך: התורה והארץ, ז' (תשס"ה), כפר דרום: מכון התורה והארץ, תשס"ה. עמודים 334–375 (מהדורה מעודכנת של החוברת 'יהודים בעזה')
^פירוש קראי קדום לספר דניאל שחיבר דניאל בן משה אלקומיסי בשנת 900 לערך, מצוטט אצל מיכאל איש-שלום. יצחק בן-צבי, שאר ישוב: מאמרים ופרקים בדברי ימי היישוב העברי בא"י וחקר המולדת, תרפ"ז, עמוד 305, מצטט בדומה לכך את הקראי סהל בן מצליח הכהן: "עת עדיין נאסר רשמית על יהודים לעלות לרגל לירושלים היו נוהגים יהודי הפזורה להתקבץ בשלוש הרגלים מארבע כנפות שמיים, מדרום לצוער, ממזרח לטבריה וממערב לעזה, לשוח את שיחם בפני הבורא תחת לבוא אל עיר הקודש".
^ 12מיכאל איש-שלום, היישובים היהודיים בארץ, פרק עשירי בספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמ' 172.
^הקטע תורגם לעברית אצל: שמואל קליין (עורך), ספר היישוב: אוצר הידיעות והרשומות, הכתובות והזכרונות, שנשתמרו בישראל ובעמים בלשון העברית ובשאר לשונות על יישוב ארץ ישראל, א', 1938. עמוד 114, עזה מספר 11. וראו התייחסותו (ותרגום נוסף בעברית) של משה גיל, ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (634–1099), א': עיונים היסטוריים, תל אביב, 1983. עמ' 31–32.
^הוא חתם את שמו: "אפרים... בן שמריה המלמד בן יחיה העזתי" וייתכן שרק אביו או סבו נולדו בעזה, אך לפי מיכאל איש-שלום, העליות לארץ ישראל, בתוך ספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 203, נולד אפרים עצמו בעזה והמשפחה היגרה לפוסטאט בהיותו בגיל צעיר.
^על ישועה בר נתן לא נשתמרו ידיעות משמעותיות, מלבד קינה (בצורת קדושתא) שכתב על פטירתו בדמי ימיו של בנו היחיד יאשיהו בד'תתפ"ו. נדפסה בחלקים אצל: מנחם זולאי, קינה ר' ישועה החבר בירבי נתן על מות בנו יאשיהו, בתוך, "פיוטים לזכר מאורעות שונים", ידיעות המכון לחקר השירה העברית ג (תרצ"ט), עמ' קעו–קפג, באתר היברובוקס; עזרא פליישר, "השלמות לקרובת ר' ישועה החבר בירבי נתן על מות בנו יאשיהו", בתוך "ענייני פיוט ושירה", הנ"ל (עורך), מחקרי ספרות מוגשים לשמעון הלקין, ירושלים תשל"ג, עמ' 183–189; שולמית אליצור, "קטע חדש מן הקדושתא של ר' ישועה בירבי נתן מעזה לזכר יאשיהו בנו", בתוך "חידושים בחקר השירה והפיוט בגניזת ז'נבה", דוד רוזנטל (עורך), אוסף הגניזה הקהירית בז'נבה: קטלוג ומחקרים, ירושלים תש"ע, עמ' 195–199.
^מיכאל איש-שלום, היישובים היהודיים בארץ, פרק עשירי בספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמודים 172–173.
^יצחק בן-צבי, שאר ישוב: מאמרים ופרקים בדברי ימי היישוב העברי בא"י וחקר המולדת, תרפ"ז, עמוד 306. מיכאל איש-שלום, היישובים היהודיים בארץ בתוך ספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 176 ליד הערה 297.
^על "הנעתקים אל עזה", בספרו: מקורות ומחקרים בתולדות ישראל, א', ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ו. עמוד 34. הוא משער שמדובר ביהודים תושבי הפזורה שסביב עזה שהוכרחו בפקודת השלטונות לעקור לעזה גופה, ונותרו 'חטיבה מיוחדת וניכרת' בתוך הקהילה היהודית העזתית גם זמן ניכר לאחר מכן.
^ב"ז קדר, תולדות היישוב היהודי בא"י בימי הביניים, תרביץ, מב (תשל"ג) עמודים 404–405.
^מיכאל איש-שלום, היישובים היהודיים בארץ, פרק עשירי בספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמודים 173–174. ובעיקר הערה 281.
^מיכאל איש-שלום, בימי הסלג'וקים, בתוך ספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמודים 125–126.
^מיכאל איש-שלום, היישובים בתקופת הצלבנים, בתוך ספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 250. לפי יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמוד 223. היה זה ב-1216 או 1217
^בניגוד בולט לתיאור (תחכמוני סוף שער נ') מפגשו עם בני הקהילה בירושלים שהייתה בתקופה זו בשעת כושר של שלהי שלטון יורשי צלאח א-דין, ערב מסע הצלב השישי. מיכאל איש-שלום, היישובים בתקופת הצלבנים, בתוך ספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 265.
^ראו על כך: מיכאל איש-שלום, היישובים בתקופת הצלבנים, בתוך ספרו: בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 265 הערה 137. והמובא שם בשם: ב"צ דינור, ישראל בגולה, עמוד 515.
^מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עמוד 236. בספרו בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 306, הוא מפנה לדברי י. ברסלבסקי, לחקר ארצנו – עבר ושרידים, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד. עמוד 135. שמביא אזכורים מאוחרים יותר.
^מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עמוד 237.
^מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עמוד 240.
^מיכאל איש-שלום, בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 333.
^על זהותו ראו: מיכאל איש-שלום, בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 334, הערה 198. הוא מביא ששמחה אסף, מקורות ומחקרים, עמוד 102, הערה 3, מנסה לזהותו עם ר' משה פרג', אך דוחה את זיהויו ומסכים עם ש. קליין, תולדות היישוב היהודי בא"י, עמוד 164. שמוצאו של ר' שלמה מפראג שבבוהמיה.
^מיכאל איש-שלום, בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 334, לפי י. ברסלבסקי, לחקר ארצנו – עבר ושרידים, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד. עמוד 135, על פי תשובותיהם של רבי דוד אבן זמרה ורבי משה מטראני. ראו על כך גם: י. כנעני, לתולדות היישוב היהודי בעזה (להלן "לקריאה נוספת"), עמודים 35–36; שלמה אברהם רוזאניס, דברי ימי ישראל בתוגרמה, א', עמודים 188–189.
^מיכאל איש-שלום, בצילן של מלכויות: תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת קרני, 1975, עמוד 346.
^אברהם דוד, עלייה והתיישבות בארץ-ישראל במאה הט"ז, עמ' 37, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשנ"ג - 1993.
^מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עמודים 365, 395.
^א"ר מלאכי, לתולדות היישוב היהודי בעזה, תשי"ז-תשי"ח, עמוד 175.
^נתן אפרתי, משפחת אלישר בתוככי ירושלים, עמודים 95–96. הערה 33.
^נתן אפרתי, משפחת אלישר בתוככי ירושלים, עמוד 97 והערה 40.
^נתן אפרתי, משפחת אלישר בתוככי ירושלים, עמוד 96 והערה 36.
^נתן אפרתי, משפחת אלישר בתוככי ירושלים, עמודים 97–98. לפי מכתב מראשי קהילת עזה לרב יעקב שאול אלישר המצוי בכתובים בארכיון אלישר שבמכון לכתבי יד באוניברסיטה העברית.
VEB Gaskombinat „Fritz Selbmann“ Schwarze Pumpe Logo Rechtsform VEB Kombinat Gründung 1970 Auflösung 1990 Auflösungsgrund Privatisierung Sitz Schwarze Pumpe,Deutschland Demokratische Republik 1949 Deutsche Demokratische Republik Mitarbeiterzahl 32.951[1] Branche Braunkohlenverarbeitung und -veredelung Stand: 30. Juni 1990 Gaskombinat Schwarze Pumpe (1975) Der VEB Gaskombinat Schwarze Pumpe, ab 1986 VEB Gaskombinat „Fritz Selbmann“ Schwarze Pumpe (abgekürzt GKSP,...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Januari 2023. Kritik Sastra Anak adalah analisis dalam sebuah karya sastra yang menggunakan sudut pandang anak-anak atau remaja. Di Indonesia khususnya era penjajahan, sastra anak kurang disorot dan demikian di tahun 1945, anak-anak membaca cerita pendek dan dongeng...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Januari 2023. Perubahan iklim isu global dan diakui sebagai salah satu tantangan terbesar manusia saat ini.[1] Fenomena ini membuat produksi pangan menjadi sangat rentan. Hasil studi FAO menunjukkan bahwa perubaha iklim secara langsung maupun tidak akan memb...
مركز الشيخ عبد الله السالم الثقافي شعار مركز الشيخ عبد الله السالم الثقافي إحداثيات 29°20′38″N 48°02′29″E / 29.343917°N 48.041278°E / 29.343917; 48.041278 معلومات عامة نوع المبنى متحف، تاريخ، معاصر الموقع السالمية القرية أو المدينة منطقة الشِّعِب الدولة دولة الكويت سنة التأس�...
British polar explorer and artist (1882–1940) For other people named George Marston, see George Marston (disambiguation). George MarstonBornGeorge Edward Marston(1882-03-19)19 March 1882Southsea, Hampshire, EnglandDied22 November 1940(1940-11-22) (aged 58)Taunton, Somerset, England[1]Occupation(s)Explorer, artistSpouseHazel Roberts (m. 1913–1940)Children2 George Edward Marston (19 March 1882 – 22 November 1940) was an English artist who twice accompanied Sir Ernest Shacklet...
County in Arkansas, United States County in ArkansasDrew CountyCountyDrew County Courthouse in MonticelloLocation within the U.S. state of ArkansasArkansas's location within the U.S.Coordinates: 33°35′04″N 91°43′51″W / 33.5844°N 91.7308°W / 33.5844; -91.7308Country United StatesState ArkansasFoundedNovember 26, 1846Named forThomas DrewSeatMonticelloLargest cityMonticelloGovernment • County JudgeJessi GriffinArea • Total836&...
Sports season 2013 F.I.M. Grand Prix motorcycle racing season Previous 2012 Next 2014 2013 Moto2 World Championship2013 Moto3 World Championship Marc Márquez became the MotoGP world champion in his rookie season. The 2013 FIM MotoGP World Championship was the premier class of the 65th F.I.M. Road Racing World Championship season. Season summary Jorge Lorenzo started the season as the defending World Champion,[1] while Honda was the defending Manufacturers' Champion. Moto2 champion Ma...
Hatch ParkSite of Special Scientific InterestLocationKentGrid referenceTR 062 408[1]InterestBiologicalArea71.8 hectares (177 acres)[1]Notification1986[1]Location mapMagic Map Hatch Park is a 71.8-hectare (177-acre) biological Site of Special Scientific Interest east of Ashford in Kent.[1][2] It is listed by Historic England on the Register of Historic Parks and Gardens of Special Historic Interest in England.[3] This site has species-rich acidi...
Questa voce sull'argomento hockey su ghiaccio è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Croazia Uniformi di gara Casa Trasferta Sport Hockey su ghiaccio Federazione Federazione di hockey su ghiaccio della Croazia Codice CIO CRO Colori Selezionatore Rok Rojšek Record presenze Igor Jačmenjak (81) C...
الولع بالبول معلومات عامة من أنواع شذوذ جنسي تعديل مصدري - تعديل هذا الوسيط قد لا يتقبله البعض. امرأة في ترفع تنورتها لتتبول في فم رجلرابط للوسيط الولع بالبول (بالإنجليزية: Urolagnia) هو شذوذ جنسي بحيث يتم الحصول على اللذة الجنسية من البول أو عملية التبول.[1][2][...
Ця стаття потребує додаткових посилань на джерела для поліпшення її перевірності. Будь ласка, допоможіть удосконалити цю статтю, додавши посилання на надійні (авторитетні) джерела. Зверніться на сторінку обговорення за поясненнями та допоможіть виправити недоліки. Мат...
Mexican footballer (born 1938) In this Spanish name, the first or paternal surname is Díaz and the second or maternal family name is Mejía. Isidoro Díaz Díaz in 1970Personal informationFull name Isidoro Díaz MejíaDate of birth (1938-02-14) 14 February 1938 (age 86)Place of birth Acatlán de Juárez, MexicoHeight 1.68 m (5 ft 6 in)Position(s) MidfielderSenior career*Years Team Apps (Gls)1955–1968 Guadalajara ? (58)1968–1970 León 1970–1971 Jalisco 1971�...
SMA Negeri 22 BandungInformasiDidirikan1964JenisSekolah NegeriAkreditasiA[1]Nomor Statistik Sekolah301026013087Kepala SekolahHeru Ekowati S.Pd .M.PdKetua KomiteDr. Dede AbdurokhmanJurusan atau peminatanIPA dan IPSRentang kelasX, XI IPA, XI IPS, XII IPA, XII IPSKurikulumKurikulum Tingkat Satuan PendidikanStatusSMA Negeri di bawah Kementrian DikbudNEM terendah279,00 (Dalam Wilayah 2015) 325,00 (Luar Wilayah 2015)NEM tertinggi370,00 (2015)Nilai masuk rata-rata304,54 (2015)Al...
Israeli footballer This article is about Avi Cohen (footballer, born 1956). He is not to be confused with Avi Cohen (footballer, born 1962). Avi Cohenאבי כהן Cohen in 1990Personal informationFull name Avraham CohenDate of birth (1956-11-14)14 November 1956[1]Place of birth Cairo, EgyptDate of death 29 December 2010(2010-12-29) (aged 54)[2]Place of death Tel Aviv, IsraelPosition(s) DefenderYouth career1966–1974 Maccabi Tel AvivSenior career*Years Team Apps (Gls)197...
Economic, social and cultural right This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Right to rest and leisure – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (October 2019) (Learn how and when to remove this message) Rights Theoretical distinctions Claim rights and liberty rights Individual and group rights Na...
Ethnic group in Japan Ethnic group Black people in JapanRegions with significant populationsTokyo, OkinawaLanguagesJapanese, English, African languagesRelated ethnic groupsBlack people Black people in Japan (黒人系日本人, Kokujinkei nihonjin /Nipponjin) are Japanese residents or citizens of sub-Saharan African ancestry. History 16th century painting of European traders and an enslaved African in Japan 17th century painting of a European trader and an enslaved African in Japan A black su...
1815 treaty between the United States and Native Americans This article includes a list of references, related reading, or external links, but its sources remain unclear because it lacks inline citations. Please help improve this article by introducing more precise citations. (April 2023) (Learn how and when to remove this message) Reconstruction of the negotiations, made by the Valencian Museum of Ethnology. The Treaty of Spring Wells was an agreement between the United States and the Wyando...
