PROFILPELAJAR.COM

הווארד קרטר
Howard Carter
לידה	9 במאי 1874; ברומפטון, הממלכה המאוחדת
פטירה	2 במרץ 1939 (בגיל 64); לונדון, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום מגורים	אנגליה, מצרים
מקום קבורה	בית הקברות של פאטני וייל
מוסדות	החברה לחקר מצרים (1891–1899); המועצה העליונה לעתיקות של מצרים (1900–1905) ;
פרסים והוקרה	מסדר הנילוס; מסדר לאופולד השני, מלך הבלגים; תואר אקדמי לשם כבוד ;
תרומות עיקריות
	גילוי קברו של תות ענח' אמון
חתימה

הווארד קרטר (אנגלית: Howard Carter; ‏9 במאי 1874 - 2 במרץ 1939), היה ארכאולוג ואגיפטולוג אנגלי. נודע בעיקר בזכות גילוי קברו של המלך המצרי מהשושלת ה-18, תות ענח' אמון.

רקע וחינוך

קרטר נולד בשנת 1874 בשכונת קנזינגטון שבלונדון, כבן הצעיר מבין 11 ילדים של הצייר סמואל קרטר ואשתו מרתה ג'ויס קרטר. מסיבות בריאותיות קרטר למד בביתו, ולמד מאביו את אמנות הציור. כישרון הציור שלו אפשר לו להיכנס לתחום הארכאולוגיה.

בשנת 1891, בגיל 17, נשלח למצרים על ידי הקרן לחקר מצרים כדי לסייע לפרסי ניוברי (Percy Newberry) בחפירותיו ובתיעוד הקברים המצריים מתקופת הממלכה התיכונה בקבר בני חסן שבמצרים התיכונה. למרות גילו הצעיר יזם קרטר שיפורים בשיטות תיעוד העיטורים שהופיעו על גבי הקברים.

בשנת 1892 חפר קרטר תחת הדרכתו של פלינדרס פיטרי באל-עמארנה, אתר בו נמצאה העיר שנוסדה על ידי פרעה אחנתון. בין השנים 1899-1894 עבד עם אדואר נוויל (Édouard Naville) בדיר אל-בחרי, שם תיעד את התבליטים על קברה של המלכה חתשפסות.

בשנת 1899 מונה קרטר למפקח ראשי ברשות העתיקות המצרית. במסגרת תפקידו זה פיקח על מספר חפירות ארכאולוגיות בתבאי שבמצרים העליונה. בשנת 1904 הועבר לתפקיד פיקוח במצרים התחתונה. בעקבות מריבה באתר ארכאולוגי בין שומרים מצרים ותיירים צרפתים, בה צידד קרטר בשומרים, התפטר קרטר בשנת 1905 מרשות העתיקות המצרית.

גילוי קברו של תות ענח' אמון

ערך מורחב – קבר תות ענח' אמון

בשנת 1908 מונה קרטר על ידי לורד קרנארבון לפקח על חפירותיו של קרנארבון במצרים. קרטר הכניס לחפירות שיטות תיעוד ורישום מתקדמות. בשנת 1914 החליט קרנארבון לממן את חפירותיו של קרטר בעמק המלכים. חפירות אלה נקטעו בעקבות מלחמת העולם הראשונה עד 1917. קרטר המשיך בחפירותיו ללא תוצאות. לורד קרנארבון החליט להמשיך ולממן את החפירות עד שנת 1921. בשנת 1922 שכנע קרטר את קרנארבון לממן לו עוד עונת חפירות אחת. ב-4 בנובמבר 1922 הבחין מוביל המים של קרטר במדרגות שהובילו לקברו של תות ענח' אמון (הקבר נרשם לאחר מכן כקבר KV62). קבר זה נמצא בשלמותו, והוא הקבר השמור ביותר שהתגלה מבין כל קברי מלכי מצרים בעמק המלכים. קרטר שלח ללורד קרנארבון מברק ובו בישר לו על גילוי הקבר. קברו של תות ענח' אמון שכן מתחת לקברו של רעמסס השישי, שמלך באמצע המאה ה-12 לפנה"ס, כ-200 שנה לאחר תות ענח' אמון. קברו של רעמסס השישי נחפר בעבר, ושפוכת הפסולת מהחפירות חסמו את הגישה לקברו של תות ענח' אמון.

ב-26 בנובמבר, בנוכחות קרנארבון ובתו, החלה הכניסה לקבר. הם נכנסו לגרם מדרגות שהוביל למסדרון, שגם הוא היה חסום. קרטר פתח פרצה זעירה לקבר שאפשרה להכניס אור נר, ובעזרת האור ראה קרטר ממצאים רבים מזהב ומשנהב. בשלב זה קרטר עדיין לא ידע אם מצא את הקבר או רק מטמון של ממצאים. הוא הבחין בפתח חתום בין שני פסלי זקיפים. לשאלת קרנארבון אם הוא רואה משהו ענה קרטר ”כן, דברים נפלאים”.

במשך מספר חודשים עסק קרטר בקטלוג הממצאים מחדר המבוא. ב-16 בפברואר 1923 פתח קרטר את הפתח החתום וגילה שהוא מוביל לחדר קבורה שהכיל את הסרקופג של המלך תות ענח' אמון. בעזרת תמיכתו של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, עסק קרטר במיון ופינוי הקבר, שהכיל אלפי פריטים. העבודה נמשכה עד שנת 1932. הממצאים כללו, בנוסף לסרקופג, את מסכת המוות של המלך, כס מלכות מפואר, אצבעות תותבות מזהב ותכשיטים רבים. הממצאים לא כללו כל פפירוסים. גילוי הקבר זכה לפרסום בעיתונות ועורר התעניינות רבה בכל העולם.^[1]

המשך פעילותו

לאחר גילוי הקבר פרש קרטר מעבודתו כארכאולוג והפך לסוכן במשרה חלקית של אספנים ומוזיאונים. בשנת 1924 ביקר בארצות הברית וערך סדרת הרצאות בעיר ניו יורק ובערים אחרות. ההרצאות ניתנו בפני קהל גדול מאוד שנדבק בקדחת התעניינות בהיסטוריה של מצרים העתיקה ובתרבותה. קרטר נפטר בשנת 1939 בגיל 64 מלימפומה בקינגסטון שבאנגליה, ונקבר בלונדון. על מצבתו נרשמו המילים הבאות:

”לוּ תחי רוחך, לו תעבורנה עליך מיליוני שנים, אתה האוהב את תבאי, יושב וּפניך אל רוח הצפון, ועיניך רואות שמחה, הו לַיִל, פרושׂ עליי כנפיך כמו הכוכבים הנצחיים”

גלריית תמונות

רגע פתיחת הסרקופג של תות ענח' אמון. קרטר משמאל, ולידו מביא המים המצרי, אשר גילה את המדרגות שהובילו למציאת הקבר.
המצבה של קרטר, 2015
אחד הממצאים בקבר, הבז של תות ענח' אמון מחזיק בידיו את סימן הענח'.
תוכנית הקבר.

לקריאה נוספת

ק. וו. צראם, אלים, קברים ומלומדים, הוצאת מ. ניומן, תרגום ירוחם טולקס, 1957
בריאן מ' פאגן, ארכאולוגיה כהרפתקה, הוצאת נשיונל ג'יאוגרפיק, מהדורה עברית ספרית מעריב, 1990, עמ' 221-214

James, T.G.H. Howard Carter: The Path to Tutankhamun. London: Kegan Paul International, 1992 (hardcover, ISBN ); London: Tauris Parke, 2001 (paperback, ISBN )
Reeves, Nicholas; Taylor, John H. Howard Carter: Before Tutankhamun, London: British Museum Press, 1992 (hardcover, ISBN ); New York: H. N. Abrams, 1993 (hardcover, ISBN )
Carnarvon, Fiona; Carnarvon & Carter - The story of the two Englishmen who discovered the tomb of Tutankhamun, Highclere Enterprises LPP, 2007.
Vandenberg, Philipp. The Forgotten Pharaoh: The Discovery of Tutankhamun. London: Hodder and Stoughton, 1980 (hardcover, ISBN )
H.V.F. Winstone, Howard Carter and the Discovery of the Tomb of Tutankhamun. Manchester: Barzan Publishing, 2006
Peck, William H. "The Discoverer of the Tomb of Tutankhamun and the Detroit Institute of Arts", Journal of the Society for the Study of Egyptian Antiquities, Vol. XI, No. 2, March, 1981, pp. 65–67