PROFILPELAJAR.COM

במבצע שלום הגליל, שהחל את מלחמת לבנון הראשונה, הייתה בגזרה המרכזית לחימה בין צה"ל לכוחות אש"ף וצבא סוריה. מטרת צה"ל בגזרה זו הייתה להגיע לבקעת הלבנון ולפחות לכביש ביירות-דמשק, תוך גירוש צבא סוריה מלבנון. המטרה לא הושגה. הצבא הסורי אמנם הוכה על ידי צה"ל בקרבות, אולם צה"ל הגיע לכביש ביירות-דמשק רק לאחר הפסקת האש, וכוחות צבא סוריה התחפרו בלבנון.

סדר הכוחות

צה"ל

כוחות צה"ל בגזרה המרכזית של לבנון היו תחת פיקוד הצפון. הכוחות כללו שלושה כוחות אוגדתיים. הכוחות שהיו בגזרת הקרב היו:

אוגדה 162 - בפיקוד מנחם עינן, הייתה הכוח הצה"לי המערבי ביותר בגזרה, וכללה 2 חטיבות שריון.
- חטיבה 500 בפיקוד דורון רובין (מתוגברת בגדוד 932 ובגדוד 9263)
- חטיבה 460 בפיקוד חגי כהן (בהמשך הועברה החטיבה לכוח דני ורדי)
- חטיבה 609 בפיקוד חגי לוי (התווספה לאוגדה בשלב הלחימה השני)
כוח דני - בפיקוד דני ורדי, היה כוח מאולתר שהורכב תוך כדי הקרבות וכלל בשיאו חטיבת שריון ו-2 חטיבות חי"ר.
- חטיבה 460 בפיקוד חגי כהן
- כוח סמח"ט גולני בפיקוד גבי אשכנזי שכלל גדוד חי"ר, פלס"ר גולני, ו-2 פלחה"ן
- חטיבה 623 בפיקוד נחמיה תמרי
- חטיבה 769 בפיקוד שאול מופז
כוח יוסי - בפיקוד יוסי פלד, היה כוח שהורכב תוך כדי הקרבות וכלל בשיאו חטיבת שריון, חטיבת נ"ט, וצוות קרב חטיבתי משולב.
- גדוד 77 גדוד טנקי מרכבה בפיקוד דוביק טל
- גדוד 7063 גדוד צנחנים בפיקוד נחשון ישראלי
- חטיבה 409 בפיקוד עוזי בן יצחק
- חטיבה 514 בפיקוד יורם אלדר פחות גדוד אחד שהיה בפיקוד אוגדה 252

כמו כן בתחילת המערכה פעלה בגזרה אוגדה 36, שהתקדמה מאצבע הגליל דרך רמת נבטיה לעבר צידון.

הצבא הסורי

הכוח העיקרי של צבא סוריה בגזרה המרכזית בלבנון היה:

הדיוויזיה הראשונה של סוריה. הדיוויזיה כללה באזור הלחימה:
- חטיבת שריון 91^[1]
- חטיבת שריון 76^[1]
- חטיבה ממוכנת 58^[1]
חטיבת שריון 51
חטיבה ממוכנת 62

ב-10 ביוני תגברו הסורים את כוחותיהם, על מנת למנוע את ניתוק כוחותיהם שבלבנון. הכוח שנשלח היה:

הדיוויזיה השלישית, שהייתה מצוידת בטנקי T72. הדיוויזיה כללה:
- חטיבת שריון 81
- חטיבת שריון 65
- חטיבה ממוכנת 21
חטיבת שריון 47

היערכות הצבא הסורי

הכוח הסורי נערך בגזרה המזרחית בלבנון כך:

בהר הלבנון נערכה חטיבה ממוכנת 62, שכללה גם טנקים ובין 4 ל־6 גדודי קומנדו.
בבקעת הלבנון נערכה חטיבת שריון 51, שכללה טנקי T62 עם כוח חי"ר ממוכן ובין 3 ל-4 גדודי קומנדו.
בהר מול הלבנון נערכה חטיבת שריון 91 מדיוויזיה 1, שכללה טנקי T62 ולה גם כוח חי"ר ממוכן ו־2 אגדי קומנדו.

תוכנית אורנים

ערך מורחב – תוכנית אורנים

על פי התוכנית, היו אמורים כוחות צה"ל בגזרה המרכזית להגיע בסוף היום השני ללחימה לכביש ביירות-דמשק וליצור משם איום על הכוחות הסורים בלבנון. בשלב זה, היו אמורים כוחות צה"ל בגזרה המזרחית להיכנס ללחימה בלבנון, להגיע לכביש ביירות-דמשק ולבקעת הלבנון ולסלק את צבא סוריה מלבנון. בכך היה מאפשר הקמת ממשלה עצמאית בלבנון בראשות באשיר ג'ומייל.

מסיבות פוליטיות, המבצע הוצג לציבור כמבצע מוגבל יותר^[2]^[3]. בהתאם לכך, בימים הראשונים למלחמה הוגדר משימתו של צה"ל בגזרה המזרחית כ: "פיקוד הצפון ... יהיה בכוננות להשמיד את הצבא הסורי בלבנון, אם יתקוף את כוחותינו"^[4].

מהלך הקרבות

ביום ראשון, 6 ביוני, חטיבות גולני ו-188 התקדמו מכיוון אצבע הגליל, חצו את הליטני בגשר עקיה ללא כל התנגדות, והמשיכו להתקדם צפונה לכיוון רמת נבטיה, תוך שחטיבת גולני מושכת מערבה לכיוון הים.

על חטיבה 769 הוטל לחצות את הליטני בגשר חרדלה (צפונית מזרחית לכפר ארנון) לכיוון רמת נבטיה, אולם עקב מיקוש ומיכשול בצירים לא הצליחה החטיבה להתקדם לכיוון רמת נבטיה. עם זאת, על ידי יצירת רושם שזוהי גזרת המאמץ העיקרי, הקלה מאוד על שאר כוחות האוגדה באזור גשר עקייה.

באותו יום אחר הצהריים, נכנסה אוגדה 162 שהייתה עד אז עתודה פיקודית, בעקבות אוגדה 36 והתקדמה דרך גשר עקייה לכיוון "גשר חבוש" שעל נהר זהרני, צפונית מזרחית לכפר חבוש.

בליל 7 ביוני נערך הקרב על הבופור. במהלך ההגעה ליעד נפצע מפקד הכוח משה קפלינסקי, ובקרב עצמו נהרגו 6 מלוחמי חטיבת גולני בהם מפקד הכוח שהחליף את קפלינסקי - רס"ן גוני הרניק.

למחרת ב-7 ביוני, לאחר כיבוש הבופור בידי חטיבת גולני, התקדמה חטיבה 769 יחד עם כוח בפיקוד סמח"ט גולני גבי אשכנזי לכיוון העיר נבטיה, ועם ערב נכבשה העיר.

במהלך אותו יום התקדמה אוגדה 162 בציר ההר, עד גשרי הבסרי. בבוקר 8 ביוני נתקלו כוחות חטיבה 500 בכוח סורי קטן מחטיבה 85 באזור גשר הבסרי, וחיסלו אותו בקרב קצר.

באותו יום הוטל על גדוד מחטיבה 500 לכבוש את ג'זין, אך הגדוד נסוג עקב מטח טילי סאגר, והמשימה הוטלה על כוח דני ורדי. חטיבה 460 תקפה את המתחם ממערב, חטיבה 769 מדרום, ואילו כוח סמח"ט גולני מדרום מערב. הכוחות השמידו את הכוח הסורי, והשתלטו על מרחב העיירה. זה היה הקרב הראשון של צה"ל עם הצבא הסורי במלחמה זו. מיד לאחר מכן כוח סמח"ט גולני וחטיבה 409 כבשו באיגוף עמוק את ג'בל בארוכ.

בשלב זה הורה פיקוד הצפון לאוגדה 162 להתקדם במהירות ולהגיע לכביש ביירות-דמשק, בעקבות ההחלטה התפצלה חטיבה 500 לשתי צוותי קרב חטיבתיים - אחת בפיקוד מח"ט 500 דורון רובין, והשנייה בפיקוד המח"ט הקודם בני טרן. כתוצאה מכך התקדמה האוגדה אותו יום במהירות, ועל אף הציר הקשה, התקדמו הכוחות 60 ק"מ עד עין זחלתא.

כאשר נכנסה חטיבה 500 לעין זחלתא התפתח במקום קרב קשה עם יחידות קומנדו ושריון סוריים, שנמשך עד 10 ביוני בערב.

ב-9 ביוני הוטל על חטיבה 460 לכבוש את הכפר עין א-תינה, הכפר נכבש על ידי כוחות החטיבה, אולם עקב טעות בזיהוי, ירו כוחות החטיבה זה על זה, ובאירוע נהרגו 5 לוחמים.

במהלך 10 ביוני הוטל על כוח יוסי פלד לכבוש את הכפר משע'רה(אנ'). גדוד הטנקים, בפיקוד דוביק טל תקף את הכפר מן החזית, כאשר הוא משמיד מספר טנקים סורים, ואילו גדוד הצנחנים 7063 תקף מהעורף ממורדות ג'בל בארוכ. כמו כן סייעו לתקיפה מסוקי קרב בל AH-1 קוברה של חיל האוויר, שפגעו גם הם בטנקים הסורים ואספו מודיעין על היערכות הכוח הסורי בכפר. החיילים הסורים שלא נפגעו ונהרגו נמלטו, כשהם משאירים מאחוריהם כלי רכב וטנקים. הכיבוש הסתיים בתוך שעה ללא נפגעים לכוח התוקף.

בבוקר 11 ביוני, החלה אוגדה 162 לנוע לעבר כביש ביירות דמשק, אך נבלמה בעין דרה (אנ') עקב כניסת הפסקת האש לתוקפה.

גדוד 7008 מחטיבה 409 שהייתה חלק מכוח יוסי פלד, השתתף דקות ספורות קודם הפסקת האש במארב לשריון סורי מצפון לכפר עמיק, והשמידו 11 טנקי T-72, עשרות כלי רק"ם ו-4 מסוקי גאזל^[5].

על אף החבירה לנוצרים בגזרה המערבית וניתוק מערב ביירות, הפרוזדור הצר באזור כפר שימא היה נתון להטרדות סוריות שישבו בשטח הגבוה בעאליי. בשל כך ב-21 ביוני החלה אוגדה 162 להתקדם לעבר בחמדון ועאליי. האוגדה צלחה את נהר הדאמור והחלה לטפס על השלוחה הצפונית המוליכה לבחמדון.

בשל העדר אישור מהדרג המדיני למתקפה, האוגדה התנהלה בזחילות תוך קרבות קשים מול אויב נחוש ובשטח טופוגרפי נחות. בנוסף עקב העדר אישור לפתח מאמצים מקבילים, התרכזה כל הארטילריה הסורית כנגד כוחות האוגדה. הלחימה התנהלה בחלקה הראשון כנגד מארבי נ"ט וטנקים סוריים מרחוק, לאחר מכן משעלתה האוגדה על הרכס, מרואייסאת נעמן ועד כביש ביירות דמשק התנהלו קרבות קשים, בעיקר במסולעת מעל מנצוריה ובשקיף מטלון.

ב-25 ביוני, עקב התקדמות אוגדה 96 מביירות לכיוון מזרח, והתקדמות אוגדה 162 שתוגברה בחטיבת גולני לכביש ביירות דמשק מדרום, החלו הסורים להימלט מזרחה, במטרה להימלט מכיתור על ידי כוחות צה"ל. כביש ביירות דמשק מביירות ועד רואייסאת צופר, היה בשליטת כוחות צה"ל.

קישורים חיצוניים

תא"ל דני ורדי, ‏כוח ורדי במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007
אלוף (מיל') יוסי פלד, ‏זיכרונות ולקחים ממלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007
רועי מנדל, הסרט ההיסטורי ממלחמת לבנון - הגרסה המלאה, באתר ynet, 5 ביוני 2012
בני מיכלסון, ‏קרב הבקעא במלחמת שלום הגליל - יוני 1982, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 63-56, באתר "יד לשריון"

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ דני אשר, ‏השריון הסורי בוסס בשל"ג הלבנוני, שריון 5, אוגוסט 1999, עמ' 16-14, באתר "יד לשריון"
^ לטענת מזכיר הממשלה, אריה נאור, מטרה זו, שנתפסה על ידי בן גל כמטרה אסטרטגית שתוביל להרחקת הסורים מלבנון, לא אושרה מוקדם יותר על ידי הממשלה כיוון שהשיקול הצבאי והמדיני היה משני לשיקול הפוליטי שדרש מטרות מוגבלות כדי לגייס את תמיכת הממשלה ליציאה למבצע. אריה נאור, "ממשלה במלחמה", להב - בית הוצאה לאור, 1986, עמ' 82-81
^ אל"ם (מיל') בני מיכלסון, ההבקעה בבקאע, אתר יד לשריון
^ אל"ם (מיל') בני מיכלסון, צה"ל - כוחות ומשימות, אתר יד לשריון
^ עפר שלח, יואב לימור, איתי כץ, שבויים בלבנון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 326