האיחוד הפאן-אירופי

האיחוד הפאן-אירופי הבינלאומי
International Paneuropean Union
דגל האיחוד הפאן-אירופי הבינלאומי
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי גרמניהגרמניה מינכן, גרמניה
מטה הארגון צרפתצרפת שטרסבורג, צרפת
מייסדים אוסטריהאוסטריה ריכרד ניקולאוס פון קודנהובה-קלרגי
נשיא צרפתצרפת אלן טרנואר
תקופת הפעילות 1923–הווה (כ־101 שנים)
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האיחוד הפאן-אירופי הבינלאומי, המכונה גם התנועה הפאן-אירופית, היא תנועת איחוד אירופה (אנ') הוותיקה ביותר. תחילתה עם פרסום המניפסט של הרוזן ריכרד ניקולאוס פון קודנהובה-קלרגי (1923), פאנאירופה (Paneuropa), שהציג את הרעיון של מדינה אירופית מאוחדת. קודנהובה-קלרגי היה הדמות המרכזית ונשיא הארגון עד מותו ב-1972.

הארגון אינו תלוי באף מפלגה פוליטית, אך יש לו ארבעה עקרונות בסיסיים לפיהם הוא מעריך פוליטיקאים, מפלגות ומוסדות: שמרנות ליברלית, נצרות, אחריות חברתית ופרו-אירופיות (אנ').

היסטוריה

הארגון נאסר על ידי גרמניה הנאצית ב-1933, והוא נוסד שוב לאחר מלחמת העולם השנייה.[1] אוטו פון הבסבורג, ראש בית הבסבורג ונסיך הכתר לשעבר של אוסטרו-הונגריה, התחבר לאיחוד הפאן-אירופי בשנות ה-30, נבחר לסגן הנשיא שלו ב-1957 והפך לנשיא הבינלאומי שלו ב-1973, לאחר מותו של קודנהוב. נשיא האיחוד מאז 2004 הוא אלן טרנואר, לשעבר חבר הפרלמנט הצרפתי והפרלמנט האירופי ומנהל האיחוד הצרפתי של פאן-אירופה. אוטו הבסבורג הפך לנשיא הכבוד הבינלאומי של האיחוד הפאן-אירופי הבינלאומי ב-2004. סגנית הנשיא שלו היא וולבורגה הבסבורג דאגלס, חברת הפרלמנט השוודי.

לאיחוד סניפים במדינות רבות באירופה, כאשר המזכירות הכללית ממוקמת במינכן, גרמניה. בצרפת, האיחוד הפאן-אירופי נוסד על ידי הנשיא ז'ורז' פומפידו מאוחר יותר, ולאחר מכן שר הקבינט לואי טרנואר, בתמיכתו של שארל דה גול.

מעבר הגבול האוסטרי-הונגרי בו התקיים הפיקניק הפאן-אירופי ב-1989

וינסטון צ'רצ'יל שיבח את פועלה של התנועה למען אירופה מאוחדת לפני המלחמה בנאומו בציריך ב-1946.[2][3]

בשנת 1947, הקבוצה שהוקמה סביב דאנקן סנדיס, וינסטון צ'רצ'יל, אדווארד בנש ואחרים התפצלה לתנועה אירופית שהתנגדה לימין הנוצרי של האיחוד.

האיחוד הפאן-אירופי, המבוסס על ערכים ליברליים, נחשב לאנטי-קומוניסטי נחרץ מראשיתו ובמיוחד במהלך המלחמה הקרה. מסיבה זו, הארגון זכה לגנאי רב על ידי המשטרים הקומוניסטיים של הגוש המזרחי. הארגון התפרסם בזכות תפקידו בארגון הפיקניק הפאן-אירופי, אירוע חשוב במהלך סתיו העמים.

חברים

האיחוד הפאן-אירופי הוא אחד הארגונים הגדולים באירופה, ונכון לאפריל 2023 יש לו ארגונים חברים ב-31 מדינות:

נשיאי האיחוד

  1. אוסטריהאוסטריה הרוזן ריצ'רד פון קודנהובה-קלרגי, נבחר לנשיא הבינלאומי הראשון ב-1926 (1923–1972)
  2. אוסטריהאוסטריה אוטו פון הבסבורג, חבר הפרלמנט האירופי, יורש העצר לשעבר אוטו מאוסטרו-הונגריה (1973–2004)
  3. צרפתצרפת אלן טרנואר, לשעבר חבר הפרלמנט הצרפתי והפרלמנט האירופי (2004–)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האיחוד הפאן-אירופי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Kövics, E.; Boros-Kazai, Mary (1979). "Coudenhove-Kalergi's Pan-Europe Movement on the Questions of International Politics during the 1920s". Acta Historica Academiae Scientiarum Hungaricae. 25 (3/4): 233–266. JSTOR 42555262.
  2. ^ Michael Gehler; Wolfram Kaiser, Helmut Wohnout: Christdemokratie in Europa im 20. Jahrhundert: Christian democracy in 20th century Europe. Böhlau Verlag Wien, 2001, ISBN 3205993608, Seiten 595.
  3. ^ Trevor C. Salmon; William Nicoll: Building European Union: a documentary history and analysis. Manchester University Press, 1997, ISBN 0719044464, Seite 26.