כשהייתה ארמוני בת חמש עברה המשפחה לבריטניה בעקבות עבודתו של האב. ארמוני התחנכה שם וזכתה לחינוך בריטי מוקפד. המשפחה שבה לישראל לאחר חמש שנים ועברה להתגורר ברמת גן, שם למדה ארמוני בתיכון העירוני בליך.[2]
אביה רצה עבורה קריירה בתחום הציור. הוא ניבא לה עתיד מזהיר כציירת, והתאכזב כשבחרה לעסוק בתחום המוזיקה,[3] אך מאחר שארמוני התנסתה בתחום השירה עוד בצעירותה, הדרך לשירות בלהקה צבאית הייתה טבעית עבורה.[4]
מ-1974 ועד 1976 בלהקת גייסות השריון (בתוכניתה ה-14 והאחרונה, "מן המזרח הפרוע"), שם שימשה כסולנית בשיר שהפך להמנון החיל "בעקבי הדרך" (שוש פלדי/יאיר רוזנבלום) בעיבודו של רוזנבלום.
בשנת 1979, נבחרה להופיע עם אריק איינשטיין ושלום חנוך וביצעה את שירו של חנוך "עד מחר". הופעה זו הביאה לה חשיפה גדולה. באותה השנה לוהקה לסרט ההמשך של אסקימו לימון - "יוצאים קבוע" בתפקיד שלי. במקביל החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי בתפקיד חיוכי סתיו במחזה "הוצאה להורג" מאת חנוך לוין ובבימויו.
באביב 1984 הוציאה את השיר "אלה" (מילים ולחן: שלום חנוך, עיבוד: משה לוי ושלום חנוך), שזכה להצלחה רבה, והגיע למקום ה-12 במצעד השנתי תשמ"ד של גלי צה"ל. עוד באותה שנה הופיעה ארמוני עם קורין אלאל, דויד ברוזה וגידי גוב, ושיחקה ב"בית ספר לריקודים" ובמחזמר "המלך ואני".
ב-1986 הוציאה ארמוני את אלבום הבכורה שלה, "דפנה ארמוני". רוב השירים באלבום נכתבו והולחנו על ידי שלום חנוך, שהיה גם בן זוגה, וכולם עובדו על ידיו ועל ידי משה לוי. כמה מתוכם הפכו ללהיטים מוכרים, ובהם "אוהבת אותך, עוזבת אותך", "היא תיקח אותך", "למה דווקא איתך" ו"יום פראי". כמו כן נכלל השיר "אלה" כשגרסת האלבום שונה מגרסת הסינגל שהוציאה ארמוני שנתיים קודם לכן. בהקלטות האלבום השתתפו ז'אן פול זימבריס, ואלון הילל בתופים וכלי הקשה, מיקי שביב בבס, חיים רומנו בגיטרות, ירוסלב יעקובוביץ' בסקסופונים, משה לוי בקלידים, סינטיסייזרים, ופסנתר, וכן חברי האלקטריק בנד של צ'יק קוריאה שהופיעו באותה תקופה בארץ.
ב-1987 שימשה כזמרת ליווי באלבומיהם של יוסי בנאי, שלמה גרוניך וחוה אלברשטיין. בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיבל שירי הילדים מספר 17 עם השיר "מנגו" (מילים: נירית ירון גרוניך, לחן ועיבוד: שלמה גרוניך).
ב-1988 הקליטה יחד עם גרוניך אלבום שירי ילדים: ספר/קלטת בשם "בגלל המנגו", שכלל לחנים שלו לטקסטים של אשתו, נירית ירון, שכתבה את הספר. ארמוני וגרוניך אף העלו הצגת ילדים עם חומר זה. האלבום לא יצא על גבי דיסק עד היום. שיתוף הפעולה עם גרוניך המשיך במופע משותף ב"צוותא" ובמחזמר "אמריקה".
בשנת 1989 הוציאה אלברשטיין את אלבומה "לונדון", בו ארמוני שרה איתה בדואט את השיר "יש סיפור חדש בעיר". בקיץ אותה הוציאה את השיר "סיפור בג'ינס" (מילים: מאיר גולדברג, לחן ועיבוד: הנרי ברטר), שזכה להצלחה והגיע למקום החמישי במצעד השבועי, ולמקום ה-37 במצעד הפזמונים השנתי תש"ן (1990) של רשת ג'. השיר, למרות הצלחתו, לא נכלל באף אלבום של ארמוני. בקליפ של השיר במסגרת התוכנית "זהו זה!" נראית ארמוני לצד בובות בדמות ה"גבר" שבשיר.
שנות התשעים ואילך
משנות התשעים עסקה ארמוני בציור, והשתתפה בלמעלה מעשרים תערוכות שבהן הציגה את עבודותיה.[3]
ב-1992 הוציאה ארמוני את אלבומה השני "אשה אחת פחות", בהפקה משותפת עם יוסי פיין. ארמוני כתבה והלחינה את רוב השירים. באלבום תוכנן להופיע שירו של אביב גפן "אתה פה חסר לי", אך לבסוף הועבר השיר לזמרת נורית גלרון ונכלל באלבומה מאותה שנה "בתוך הסערות". ב-1994 השתתפה בקלטת "שירי משחק לילדים של דתיה בן דור בשם "שירי משחק" ושרה את השיר "מי שטוב לו ושמח". שיר הנושא בביצוע ארמוני הפך ללהיט ילדים גדול עד היום, כמו גם "אני נקי" (במקור בביצוע נירה רבינוביץ', מתוך התוכנית "מה פתאום"). ב-1995 השתתפה בקלטת ילדים נוספת "סודות מתוקים" משיריה של היוצרת אורית וגנפלד.
בין השנים 1998–2000 שיחקה ארמוני במיני סדרה "הסודות של כנרת". בהמשך, הצטרפה ארמוני ללהקת שחקני תיאטרון "הבימה", שם שיחקה במחזות "מניין נשים", "נאסר א-דין", "שרים נגד אלימות" ובמחזמר "בוסתן ספרדי",[6] בו היא ממשיכה להופיע עד היום ׁ(2016). בתקופה זו הופיעה בפסטיבלים, בערבי משוררים ובמופעים שונים. באותה השנה הופיעה ארמוני פעם נוספת בקדם-אירוויזיון. מאז שנת 2000 מלמדת ארמוני פיתוח קול הן באופן פרטי והן במסגרת בתי ספר למוזיקה, משחק וקריינות. בשנת 2000 שיחקה ארמוני בהצגת הילדים "פוקהונטס" לצידם של אלינור אהרון, אייל בוחבוט, טוביה צפיר, משה פרסטר, ופיני קידרון, בהפקה פרטית בבית החייל בתל אביב. בשנת 2001 החלה להופיע ב"ערב שירי אלה פיצג'רלד".
בשנת 2011 השתתפה בתוכנית המציאות של ערוץ 24 "היכל התהילה". בתוכנית ביצעה ארמוני לראשונה את השיר "אתה פה חסר לי". בהמשך אותה שנה, הציגה ארמוני תערוכת יחיד לכבוד יום הולדתו של אביה שחלה מאוד.[3] באותה שנה ארמוני הקליטה את שיר הלילה טוב של ערוץ לולי.