בגיל 16, התקבל דונגה למועדון אינטרנסיונל. סייע לו בכך סנדקו, אמידאו פרונדי, שהיה גם ראש העיר בה נולד. פרונדי השתמש בקשריו ובכושר ההשפעה שלו על מנת לשכנע את המועדון לבחון את דונגה. הוא התקבל ושיחק בקבוצה הצעירה של אינטרנסיונל בשנים 1980-1983. הקריירה המקצועית של דונגה התחילה עם המעבר לקבוצה הבוגרת בשנת 1983. בשנתיים בהן שיחק עם הקבוצה זכתה אינטרנסיונל באליפות מדינת ריו גרנדה דו סול.
ב-1988 החלה הקריירה הבינלאומית של דונגה, כשעבר למועדון פיזה וכעבור שנה וחצי לפיורנטינה. במדי פיורנטינה העפיל דונגה לגמר גביע אופ"א 1990, שם פתח בהרכב בצמד המשחקים שהסתיימו בהפסדה של פיורנטינה 3–1 ליובנטוס בסיכום.
שנות ה-1990 ו"עידן דונגה"
כשחקן, היה דונגה נוקשה וממושמע. עמד במרכז המגרש כמו חומה, מיומן בחטיפת כדורים מיריביו בזכות יוזמה וחוש תזמון. היה ידוע בדיוק מסירותיו ובמנהיגות במגרש. מאפיינים אלה התאימו למי ששימש כמאמן נבחרת ברזיל לקראת מונדיאל 1990, סבסטיאו לזרוני, ודונגה זומן לסגל. לזרוני חיפש לחפות על כישלונות ברזיל בשני המונדיאלים הקודמים, בהם היטיבה ברזיל לשחק, אך לא זכתה בגביע. לשם כך, הרכיב נבחרת בה הפגינו שחקניה סולידיות, יעילות ודיוק, על חשבון יצירתיות במהלכים על המגרש. תקופה זאת של נבחרת ברזיל זכתה לכינוי "עידן דונגה", מפני שהוא היה השחקן שזוהה בצורה הטובה ביותר עם הסגנון החדש. חרף זאת, אכזבה ברזיל גם במונדיאל של שנת 1990, כשהפסידה לארגנטינה בשמינית הגמר (התוצאה הגרועה ביותר מאז 1966).
בשנת 1994, חזר דונגה לנבחרת, הפעם כקפטן. הוא הבקיע את הפנדל השלישי בדו-קרב הפנדלים שהתרחש בגמר מונדיאל 1994 נגד נבחרת איטליה, ובכך עזר לה לזכות בגביע העולם בפעם הרביעית בתולדות הנבחרת. הוא שימש כקפטן גם במונדיאל 1998. לדונגה היו 91 הופעות במדי הנבחרת, שבהם הבקיע 6 שערים.
דונגה המשיך לשחק בקבוצות באירופה עד 1995, ואז עבר ליפן, שם עזר לג'ובילו איוואטה לזכות בליגה ובגביע המדינה ב-1997 ו-1998, בהתאמה.
דונגה סיים את הקריירה כשחקן בקבוצה בה התחיל את דרכו בכדורגל, אינטרנסיונל, כששיחק בה בין שנת 1999 לשנת 2000.
קריירה כמאמן
ב-24 ביולי2006 מונה למאמן נבחרת ברזיל במקום קרלוס אלברטו פריירה, אשר פרש בעקבות הופעה מאכזבת של הנבחרת במונדיאל 2006. דונגה מונה לתפקיד למרות היותו חסר כל ניסיון כמאמן, דבר שעורר ביקורת נגד ההחלטה. אך הוא פתח את הקריירה שלו כמאמן עם ארבעה ניצחונות ותיקו בחמישה משחקים, הישג שביסס אותו בתפקיד.
בניגוד לפריירה, אשר טיפח והבליט כוכבים כמו רונלדו ורונאלדיניו, נוקט דונגה בגישה שוויונית כלפי השחקנים ומעדיף משחק קבוצתי על פני השתלטות כוכבים. גישה זו מקנה לנבחרת אופי סולידי יותר, אם כי על חשבון מעט מהיופי שאפיין את דרך המשחק של הנבחרת בשנים קודמות.
דונגה הוביל את ברזיל לזכייה בקופה אמריקה בשנת 2007 עם ניצחון מרשים של 0-3 בגמר נגד נבחרת ארגנטינה, המוכרת כיריבתה הנצחית של ברזיל.
ההצלחה בקופה אמריקה עוררה ציפיות בקרב תושבי ברזיל לזכייה במדליית זהב אולימפית, ההישג היחידי שחסר לנבחרת ברזיל, במשחקים האולימפיים 2008. אך ברזיל הפסידה לארגנטינה בשלב חצי-גמר ואף על פי שזכתה במדליית ארד בסופו של דבר, התוצאה נתפסה בברזיל ככישלון. הכישלון הזה כמעט ועלה לדונגה בתפקידו עקב לחץ ציבורי, אך בזכות תוצאות חיוביות בטורניר מוקדמות המונדיאל 2010, הוא המשיך בתפקיד.
אחד מהישגיו הבולטים של דונגה הוא זכייתה של ברזיל בגביע הקונפדרציות 2009. במשחק הגמר הדרמטי נגד נבחרת ארצות הברית חזרה ברזיל מפיגור של 0-2 וסיימה את המשחק בתוצאה 3-2, עם שער ניצחון של הקפטןלוסיו.
בהובלתו של דונגה העפילה נבחרת ברזיל למונדיאל 2010 בדרום אפריקה, כאשר היא סיימה במקום הראשון בבית המוקדמות הדרום אמריקאי. באותו טורניר הגיעו הברזילאים לרבע הגמר, בו הודחו על ידי נבחרת הולנד לאחר שהובילו במחצית הראשונה 1-0 אך הפסידו בהמשך בתוצאה 1-2. יומיים לאחר מכן פוטרו דונגה וכל הצוות המקצועי של הנבחרת על ידי התאחדות הכדורגל הברזילאית.
ב-12 בדצמבר2012 מונה למאמן אינטרנסיונל שבה התחיל וסיים את הקריירה בתור שחקן, אך פוטר ממנה כעבור 10 חודשים בעקבות שורת הפסדים.
