גמר גביע אופ"א 1990

אירוע	גביע אופ"א 1989/1990
יובנטוס פיורנטינה איטליה איטליה 3 1
בסיכום שני המפגשים
המשחק הראשון
יובנטוס פיורנטינה 3 1
תאריך	2 במאי 1990
מיקום	סטאדיו קומונאלה ויטוריו פוצו, טורינו, איטליה
שיפוט	אמיליו סוריאנו אלאדרן (ספרד)
צופים	45,000
משחק הגומלין
פיורנטינה יובנטוס 0 0
תאריך	16 במאי 1990
מיקום	סטאדיו פרטניו, אבלינו, איטליה
שיפוט	ארון שמידהובר (גרמניה המערבית)
צופים	32,000
→ 1989 1991 ←

גמר גביע אופ"א 1990 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1989/1990. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא יובנטוס האיטלקית, שגברה על בת ארצה פיורנטינה בתוצאה 3–1 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה ה-19 של המפעל.

היה זה גמר כל-איטלקי ראשון אי פעם בכל מפעלי אופ"א, והשלישי בסך הכול בין שתי קבוצות מאותה המדינה. יובנטוס זכתה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה, בהופעתה השנייה בגמר המפעל, 13 שנים לאחר זכייתה הקודמת. כמו כן, הייתה זו זכייה איטלקית שנייה ברציפות בתואר, והשלישית בסך הכול, לאחר זכייתה של נאפולי עונה קודם לכן. שחקניה של יובנטוס, סטפאנו טאקוני וסרג'יו בריו, הצטרפו לרשימה המצומצמת של שחקנים שזכו בכל שלושת המפעלים הגדולים של אופ"א - גביע אירופה לאלופות, גביע אופ"א וגביע אירופה למחזיקות גביע. המאמן דינו זוף היה לראשון שזוכה בגביע אופ"א כמאמן לאחר שעשה זאת בעבר כשחקן (זכה עם יובנטוס כשחקן בעונת 1976/1977). פיורנטינה העפילה לגמר המפעל לראשונה בתולדותיה, והייתה לקבוצה האיטלקית השלישית אי פעם בגמר המפעל. עם הפסדה בגמר, הייתה פיורנטינה לקבוצה השנייה בהיסטוריה (אחרי המבורג) שמסיימת כסגנית בכל שלושת המפעלים הגדולים של אופ"א.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקומן בעונת 1988/1989 בסרייה א'. יובנטוס סיימה את העונה במקום הרביעי בטבלה. פיורנטינה סיימה במקום השביעי עם מאזן נקודות זהה לרומא, וגברה עליה 1–0 במשחק פלייאוף על הכרטיס לגביע אופ"א.

את משחק הגמר הראשון אירחה יובנטוס בסטאדיו קומונאלה ויטוריו פוצו. היה זה המשחק הרשמי האחרון באצטדיון עד לשנת 2006, אז שופץ והחליף את סטאדיו דלה אלפי. יובנטוס עלתה ליתרון בדקה החמישית משער של רוברטו גאליה, פיורנטינה איזנה כעבור חמש דקות משער של רנאטו בוסו, אך במחצית השנייה הכריעה יובנטוס את ההתמודדות עם שערים של פיירלואיג'י קזיראגי ולואיג'י דה אגוסטיני. משחק הגומלין התקיים בסטאדיו פרטניו באבלינו, לאחר שאצטדיונה של פיורנטינה, אצטדיון ארטמיו פרנקי, היה סגור עקב שיפוצים לקראת מונדיאל 1990, והאצטדיון החליפי בו אירחה פיורנטינה, אצטדיון רנאטו קורי בפרוג'ה, נסגר על ידי אופ"א עקב התנהגות אלימה של קהלה של פיורנטינה בחצי הגמר מול ורדר ברמן. המשחק עצמו הסתיים ללא שערים, ויובנטוס שמרה על יתרונה מהמשחק הראשון בדרך לזכייה בתואר.

איטליה יובנטוס				סיבוב	איטליה פיורנטינה
יריבה	סיכום	משחק ראשון	משחק שני		יריבה	סיכום	משחק ראשון	משחק שני
פולין גורניק זאבז'ה	5 – 2	1 - 0 (ח)	4 - 2 (ב)	סיבוב ראשון	ספרד אתלטיקו מדריד	1 – 1 (3 - 1פ)	0 - 1 (ח)	1 - 0 ה (ב)
צרפת פריז סן-ז'רמן	3 – 1	1 - 0 (ח)	2 - 1 (ב)	סיבוב שני	צרפת סושו	1 – 1	0 - 0 (ב)	1 - 1 (ח)
גרמניה המזרחית קרל-מרקס-שטאדט	3 – 1	2 - 1 (ב)	1 - 0 (ח)	שמינית הגמר	ברית המועצות דינמו קייב	1 – 0	1 - 0 (ב)	0 - 0 (ח)
גרמניה המבורג	3 – 2	2 - 0 (ח)	1 - 2 (ב)	רבע הגמר	צרפת אוסר	2 – 0	1 - 0 (ב)	1 - 0 (ח)
גרמניה פ.צ. קלן	3 – 2	3 - 2 (ב)	0 - 0 (ח)	חצי הגמר	גרמניה ורדר ברמן	1 – 1	1 - 1 (ח)	0 - 0 (ב)

יובנטוס פתחה את הופעותיה במפעל בסיבוב הראשון מול גורניק זאבז'ה הפולנית. טרם המשחק הראשון בחוץ התרחשה טרגדיה כאשר גאטאנו שיראה, שנשלח על ידי יובנטוס לעקוב אחרי היריבה הפולנית, מצא את מותו בתאונת דרכים. במשחק עצמו, שנערך תשעה ימים לאחר המקרה, גברה יובנטוס על יריבתה 1–0 משער ניצחון של אלכסנדר זאברוב בדקה ה-72. בגומלין הביתי פתחה יובנטוס בסערה. סלבטורה סקילאצ'י כבש כבר לאחר שתי דקות, דניאלה פורטונאטו הכפיל בדקה הרביעית, ג'אנקרלו מארוקי קבע 3–0 כבר בדקה השישית, ובדקה ה-25 השלים סקליאצ'י צמד. דריוש קוסלה רק צימק דקה לפני המחצית, זנון ליסק הוסיף שער נוסף בדקה ה-83 אך בסיום 4–2 ליובנטוס, שעלתה לסיבוב השני עם 5–2 בסיכום שני המפגשים.

בסיבוב השני פגשה יובנטוס את פריז סן-ז'רמן הצרפתית. במשחק הראשון בפארק דה פראנס הכריע רוי בארוש את ההתמודדות לטובת יובנטוס, וקבע 1–0 בדקה ה-65. בגומלין הביתי שוב עלתה יובנטוס ראשונה ליתרון, עם שער של רוברטו גאליה בדקה ה-26. דניאל בראבו איזן ארבע דקות לאחר מכן, אך שער עצמי של ז'אן-פייר בוסה קבע את תוצאת הסיום בדקה ה-83, ניצחון 2–1 ליובנטוס במשחק ו-3–1 בסיכום שני המפגשים.

בשמינית הגמר פגשה יובנטוס את נציגת גרמניה המזרחית, קרל-מרקס-שטאדט. במשחק הראשון בבית נקלעה יובנטוס לפיגור מאוחר בדקה השבעים, משער של לוץ ויינהולד. עם זאת, יובנטוס הצליחה להפוך את התוצאה כאשר סקילאצ'י איזן בדקה ה-82, ופיירלואיג'י קזיראגי השלים את המהפך שש דקות לאחר מכן. במשחק הגומלין השיגה יובנטוס ניצחון שישי מתוך ששת משחקיה בטורניר, כאשר לואיג'י דה אגוסטיני הכריע את המשחק בדקה העשרים. 3–1 ליובנטוס בסיכום המפגשים, בדרך לרבע הגמר.

שלב רבע הגמר הפגיש בין יובנטוס להמבורג, מגרמניה המערבית. במשחק הראשון בחוץ העלה סקילאצ'י את יובנטוס ליתרון בדקה החמישים, ושבע דקות לאחר מכן קבע קזיראגי את תוצאת הסיום, 2–0 ליובנטוס, שהותיר אותה עם מאזן מושלם במפעל. בגומלין הביתי העלה גאליה את יובנטוס ליתרון בדקה ה-34. יאן פורטוק איזן עבור הגרמנים בדקה ה-72, ושש דקות לאחר מכן השלים אנדריאס מרקל את המהפך. המבורג חסרה שער אחד כדי להדיח את יובנטוס במפתיע, אך לא הצליחה לכבוש עד לסיום. עם 3–2 בסיכום המפגשים, הבטיחה יובנטוס את מקומה בסיבוב הבא.

יובנטוס פגשה בפעם השנייה ברציפות נציגה מגרמניה המערבית, כאשר הוגרלה לדו-קרב מול פ.צ. קלן בחצי הגמר. במשחק הראשון בבית העלה רוי בארוש את יובנטוס ליתרון בדקה ה-22. אלפונס היגל כבש שער עצמי שהעלה את יובנטוס ליתרון 2–0 על סף המחצית, ובדקה ה-53 קבע מארוקי 3–0 למארחת. על אף היתרון המבטיח, נלחצה יובנטוס לאחור וספגה פעמיים, פאלקו גץ צימק בדקה השמונים וראלף שטורם קבע 3–2 בדקה האחרונה, שהרס את היתרון המבטיח של יובנטוס ושלח אותה למשחק החוץ עם יתרון שביר של שער בודד. במשחק החוץ הצליחה יובנטוס לשמור על שער נקי והעפילה לגמר לאחר שוויון 0–0.

בניגוד ליריבתה, התקשתה פיורנטינה כבר בשלבים המוקדמים של הטורניר, וכבר בסיבוב הראשון פגשה יריבה חזקה בדמותה של אתלטיקו מדריד הספרדית. במשחק הראשון באצטדיון ויסנטה קלדרון נכנעה פיורנטינה משער של בלטזאר בדקה ה-78. פיורנטינה, שאירחה את משחקיה בפרוג'ה בעקבות השיפוצים באצטדיון ארטמיו פרנקי, ניצחה את אתלטיקו באותה התוצאה במשחק הגומלין עם שער של רנאטו בוסו בדקה ה-25. לאחר שהתוצאה נשמרה גם לאחר הארכה, הלכו הקבוצות לדו-קרב בעיטות עונשין. פיורנטינה הובילה 2–0 לאחר שתי בעיטות, אך החמיצה את שתי הבעיטות הבאות. למזלה, החמיצה אתלטיקו את הבעיטה הרביעית. רוברטו באג'ו כבש את הפנדל החמישי והמכריע, והעלה את יובנטוס לשלב הבא עם ניצחון 3–1 בדו-קרב.

לאחר שהתגברה על המשוכה הקשה ממדריד, המשיכה פיורנטינה לסיבוב השני למפגש מול סושו הצרפתית. המשחק הראשון בבית הסתיים ללא שערים, ובגומלין שוב היה זה בוסו שכבש לזכות פיורנטינה, והעלה אותה ליתרון אחרי 32 דקות. ארבע דקות לאחר מכן איזן תיירי לאורי עבור הצרפתים, ובסיום שוויון 1–1, שהעלה את פיורנטינה בזכות חוק שערי חוץ.

בשמינית הגמר פגשה פיורנטינה את דינמו קייב מברית המועצות. פנדל מדויק של באג'ו בדקה ה-77 העניק לפיורנטינה 1–0 ביתי, ובגומלין נפרדו הקבוצות בשוויון 0–0, שהספיק לפיורנטינה כדי להעפיל לשלב הבא.

ברבע הגמר ציפתה לפיורנטינה יריבה צרפתית שנייה במפעל, אוסר. המשחק הראשון בבית הוכרע כבר בדקה השישית, כאשר ג'וזפה וולפסינה קבע 1–0 לפיורנטינה, תוצאה שנשמרה עד לסיום. בגומלין שוב ניצחה פיורנטינה באותה התוצאה, הפעם משער ניצחון של מרקו נאפי בדקה ה-78. 2–0 בסיכום לפיורנטינה, בדרך לחצי הגמר.

בדומה ליובנטוס, גם פיורנטינה פגשה יריבה מגרמניה המערבית בחצי הגמר. היא הוגרלה לשחק מול ורדר ברמן, ובמשחק הראשון בחוץ אף עלתה ליתרון מאוחר בדקה ה-78 משער של נאפי, אך שער עצמי של מרקו לנדוצ'י בדקה האחרונה קבע שוויון 1–1. משחק הגומלין בפרוג'ה נערך באווירה מאיימת. קהל אוהדיה של פיורנטינה זרק רימוני עשן וזיקוקים לתחומי המגרש, פרץ פעמיים לכר הדשא כדי להתעמת עם שוער האורחת, ואף זרק חפצים שפגעו בו. פיורנטינה השיגה שוויון 0–0 שהספיק לה כדי להעפיל לגמר לראשונה בתולדותיה, אך מגרשה הביתי נפסל למשחק בשלב הגמר בעקבות האירועים.

יובנטוס, תחת המאמן ושוער העבר דינו זוף, התייצבה למשחק הרשמי האחרון בסטאדיו קומונאלה, בטרם עברה לסטאדיו דלה אלפי, עד לשנת 2006. את עונת 1989/1990 בסרייה א' סיימה יובנטוס במקום הרביעי ושוב לא הצליחה להתמודד על האליפות, אך הצליחה לזכות בקופה איטליה באותה העונה, עם ניצחון בגמר כפול על מילאן. הייתה זו עונת הפרישה של סרג'יו בריו הקפטן, שפתח בהרכב למשחק. כמו כן הציגה יובנטוס חוליית קישור מגוונת וחזקה שכללה בין היתר את סרגיי אלייניקוב, ג'אנקרלו מארוקי ורוברטו גאליה, ובחוד פתחה עם צמד החלוצים סלבטורה סקילאצ'י ופיירלואיג'י קזיראגי.

מנגד, פיורנטינה עברה עונה קשה. המאמן סוון-יוראן אריקסון, שאימן אותה בשנתיים החולפות, עזב לבנפיקה ליסבון (ואף הוביל אותה לגמר גביע אירופה באותה העונה). הקבוצה נקלעה למאבקי הישרדות בליגה, והמאמן ברונו ג'ורג'י פוטר רק כחודש לפני העפלת הקבוצה לגמר. פיורנטינה הצליחה לשרוד בליגה מהמקום ה-12, נקודה מעל הקו האדום, והתייצבה למשחק הגמר עם המאמן הזמני, פרנצ'סקו גרציאני (חברו של זוף לזכייה במונדיאל 1982). בחוליית הקישור למשחק הגמר עלו דונגה הברזילאי, לובוש קוביק ורנאטו בוסו, כאשר החוד כלל את מרקו נאפי ואת רוברטו באג'ו.

השער הראשון במשחק נכבש כבר לאחר שלוש דקות. סקילאצ'י פרץ באגף ימין, הסתדר עם השמירה הכפולה של ההגנה הסגולה, והעביר כדור רוחב מדויק לרחבה. גאליה, שהיה פנוי לחלוטין, גלגל בנגיעה אחת והכניע את מרקו לנדוצ'י, 1–0 ליובנטוס.

פיורנטינה ניסתה להגיב במהירות, עם בעיטה ממרחק של נאפי שנהדפה היטב על ידי סטפאנו טאקוני. בדקה העשירית הצליחה פיורנטינה להשיג את השוויון. אלברטו די קיארה פרץ באגף שמאל, חדר לרחבה על פני שלושה שחקני הגנה והגביה כדור בחצי גובה לפינה הקרובה של תיבת החמש. בוסו הצליח לנגוח את הכדור תוך כדי נפילה לפינה הקרובה ולהכניע את טאקוני, 1–1 מהיר במגרש בטורינו. על אף ההערכות המוקדמות כי פיורנטינה תכפה סגנון הגנתי, בהמשכה של המחצית הראשונה הציגו שתי הקבוצות משחק התקפי בניסיון להשיג את שער היתרון. דונגה ונאפי בלטו בצד הסגול, ולהזדמנות הטובה ביותר הגיע באג'ו, לאחר מסירת עומק מדויקת של נאפי. החלוץ ניסה להקפיץ מעל השוער במצב של אחד על אחד, אך טאקוני קלט את הכדור.

במחצית השנייה שינתה פיורנטינה את סגנון המשחק שלה בניסיון לשמור על התוצאה, ומנגד יובנטוס, עם יכולת גבוהה של רוי בארוש, לחצה קדימה בניסיון להשיג את היתרון. בדקה ה-59 הצליחה יובנטוס במשימה עם שער מעורר מחלוקת. רוי בארוש קיבל את הכדור בתוך הרחבה והקפיץ לעברו של קזיראגי. סלסטה פין, ששמר על קזיראגי, הצליח להרחיק בראשו אך נדחף בבירור על ידי החלוץ בשתי ידיים. השופט הורה להמשיך, אנג'לו אלסיו המחליף ניסה לבעוט מהאוויר מתוך הרחבה את הכדור שהורחק, הכדור פגע בשחקן הגנה והגיע לקזיראגי, כאשר פין עדיין על הקרקע. קזיראגי ניצל זאת כדי לדחוק פנימה מקרוב, השופט לא שרק לעבירה ואישר את השער, ויובנטוס עלתה ליתרון 2–1.

לאחר השער התעורר זעם רב ביציעי האורחת, שגרר התערבות משטרתית. על הדשא, המשחק הפך אגרסיבי יותר, שחקני פיורנטינה התקשו להניע את הכדור ולצאת להתקפות, ומנגד ניצלה יובנטוס את המצב כדי להכריע את המשחק. לאחר התקפה שהחלה בכדור חופשי והמשיכה בשתי קרנות רצופות, בעט לואיג'י דה אגוסטיני ממרחק, כדור לא חזק במיוחד שקפץ לפני השוער לנדוצ'י, הטעה אותו וחמק בין ידיו אל הרשת, 3–1 ליובנטוס. התוצאה נשמרה עד לסיום, ויובנטוס השיגה מקדמה משמעותית לפני הגומלין.

2 במאי 1990	איטליה יובנטוס	3 - 1	איטליה פיורנטינה	סטאדיו קומונאלה ויטוריו פוצו, טורינו, איטליה צופים: 45,000 שיפוט: ספרד אמיליו סוריאנו אלאדרן
	רוברטו גאליה 3' פיירלואיג'י קזיראגי 59' לואיג'י דה אגוסטיני 73'	(סיקור)	רנאטו בוסו 10'

יובנטוס

פיורנטינה

שוער 1 איטליה סטפאנו טאקוני 87' מגן 2 איטליה ניקולו נאפולי מגן 3 איטליה לואיג'י דה אגוסטיני מגן 6 איטליה דריו בונטי 85' מגן 5 איטליה סרג'יו בריו (קפטן) 46' קשר 4 איטליה רוברטו גאליה קשר 7 ברית המועצות סרגיי אלייניקוב קשר 10 איטליה ג'אנקרלו מארוקי קשר 8 פורטוגל רוי בארוש חלוץ 11 איטליה סלבטורה סקילאצ'י חלוץ 9 איטליה פיירלואיג'י קזיראגי מחליפים: שוער 12 איטליה אדריאנו בונאיוטי מגן 13 איטליה מסימיליאנו רוסה קשר 14 איטליה אנג'לו אלסיו 46' קשר 15 איטליה סלבטורה אוואיונה קשר 16 ברית המועצות אלכסנדר זאברוב מאמן: איטליה דינו זוף

שוער 1 איטליה מרקו לנדוצ'י מגן 2 איטליה אנטוניו דלאוליו מגן 6 איטליה סרג'יו בטיסטיני (קפטן) מגן 3 איטליה ג'וזפה וולפסינה מגן 11 איטליה אלברטו די קיארה קשר 4 ברזיל דונגה קשר 8 צ'כוסלובקיה לובוש קוביק 46' קשר 5 איטליה סלסטה פין קשר 9 איטליה רנאטו בוסו חלוץ 10 איטליה רוברטו באג'ו חלוץ 7 איטליה מרקו נאפי 78' מחליפים: שוער 12 איטליה ג'וזפה פליקאנו מגן 13 איטליה אלברטו מאלוצ'י 46' קשר 14 איטליה ג'וזפה יאקיני קשר 15 איטליה ג'אקומו קלגארי חלוץ 16 איטליה ג'אקומו באנקלי מאמן: איטליה פרנצ'סקו גרציאני

שבועיים לאחר המשחק הראשון, נפגשו הקבוצות למפגש הגומלין. אל תחושת הכעס של פיורנטינה בעקבות אירועי המשחק הראשון, התווספה ההחלטה על האצטדיון שיארח את הגומלין. בעקבות התנהגות האוהדים בחצי הגמר לא יכלה פיורנטינה לארח במגרשה החליפי בפרוג'ה, והקבוצה התבקשה לארח את המשחק בסטאדיו פרטניו באבלינו, הנמצאת כ-500 קילומטרים מפירנצה ואף ידועה בריכוז גבוה של אוהדי יובנטוס. כמו כן, כבר באותם הימים התעוררו שמועות על מעבר אפשרי של רוברטו באג'ו, משחקניה הבולטים של פיורנטינה, דווקא ליריבה יובנטוס, מהלך שאכן יצא לפועל בימים הספורים שלאחר משחק הגומלין.

יובנטוס, בעלת היתרון המשמעותי מהמשחק הראשון, ביצעה שני שינויים בהרכבה הפותח, כאשר הקפטן בריו ירד לספסל (טאקוני עלה למשחק עם סרט הקפטן), ודריו בונטי נותר מחוץ לסגל. פסקל ברונו ואנג'לו אלסיו (שעלה כמחליף במשחק הראשון) פתחו במקומם. מנגד, פיורנטינה פתחה בהרכב זהה לזה של המשחק הראשון.

המשחק נפתח בהזדמנויות לשתי הקבוצות, כאשר גאליה החמיץ בנגיחה מצד אחד, ובאג'ו החמיץ בבעיטה מחצי גובה מהעבר השני. בחצי השעה הראשונה הוסיף באג'ו להחמיץ עם בעיטה מתוך הרחבה שהחמיצה מעט את המסגרת, בעוד סקילאצ'י גם הוא החמיץ את המסגרת מהצד השני בסיומו של מהלך אישי. המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים.

במחצית השנייה הציגה יובנטוס סגנון משחק הגנתי ולחץ על מובילי הכדור של פיורנטינה, מה שהגביל את פיורנטינה בעיקר לניסיונות בעיטה מרחוק. אחת מהן, של לובוש קוביק, התקרבה מאוד לשער אך טאקוני הציל. בדקה ה-58 התקרבה יובנטוס ליתרון, אך סקילאצ'י שנותר פנוי ברחבה נגח מחוץ למסגרת.

בדקה ה-63 נותרה יובנטוס בעשרה שחקנים, לאחר שפסקל ברונו הכשיל את בוסו וספג כרטיס צהוב שני. זוף הגיב עם שני חילופים הגנתיים בתוך רבע שעה, כאשר רוי בארוש הוחלף ראשון בסלבטורה אוואיונה, ודקות ספורות לאחר מכן הוחלף קזיראגי במסימיליאנו רוסה.

מול עשרת שחקניה של יובנטוס, הצליחה פיורנטינה להגיע למספר מצבים קורצים. בעיטות ממרחק של נאפי, סרג'יו בטיסטיני ובאג'ו לא צלחו, וההזדמנות הטובה ביותר הגיעה דווקא מראשו של דונגה, שנהדף היטב על ידי טאקוני. גם כדור נייח של באג'ו על סף הרחבה נהדף על ידי השוער הוותיק. יובנטוס דרשה פנדל בדקות הסיום, כאשר סקילאצ'י נדחף ברחבה על ידי בטיסטיני, אך השופט לא שרק.

המשחק הסתיים בשוויון 0–0, ויובנטוס ששמרה על יתרונה מהמשחק הראשון, והפגינה עליונות במהלך שני המשחקים, זכתה בגביע אופ"א השני בתולדותיה.

16 במאי 1990	איטליה פיורנטינה	0 - 0	איטליה יובנטוס	סטאדיו פרטניו, אבלינו, איטליה צופים: 32,000 שיפוט: גרמניה המערבית ארון שמידהובר
		(סיקור)

פיורנטינה

יובנטוס

שוער 1 איטליה מרקו לנדוצ'י מגן 2 איטליה אנטוניו דלאוליו 27' מגן 6 איטליה סרג'יו בטיסטיני (קפטן) מגן 3 איטליה ג'וזפה וולפסינה מגן 11 איטליה אלברטו די קיארה 84' קשר 4 ברזיל דונגה קשר 8 צ'כוסלובקיה לובוש קוביק קשר 5 איטליה סלסטה פין קשר 9 איטליה רנאטו בוסו 72' חלוץ 10 איטליה רוברטו באג'ו חלוץ 7 איטליה מרקו נאפי 52' 72' מחליפים: שוער 12 איטליה ג'וזפה פליקאנו מגן 13 איטליה אלברטו מאלוצ'י קשר 14 איטליה ג'וזפה יאקיני קשר 15 איטליה ג'אקומו קלגארי קשר 16 איטליה מאורו זירונלי 72' מאמן: איטליה פרנצ'סקו גרציאני

שוער 1 איטליה סטפאנו טאקוני (קפטן) מגן 2 איטליה ניקולו נאפולי מגן 3 איטליה לואיג'י דה אגוסטיני מגן 4 איטליה רוברטו גאליה מגן 5 איטליה פסקל ברונו 41', 63' קשר 6 איטליה אנג'לו אלסיו קשר 7 ברית המועצות סרגיי אלייניקוב 55' קשר 10 איטליה ג'אנקרלו מארוקי קשר 8 פורטוגל רוי בארוש 72' חלוץ 11 איטליה סלבטורה סקילאצ'י חלוץ 9 איטליה פיירלואיג'י קזיראגי 78' מחליפים: שוער 12 איטליה אדריאנו בונאיוטי מגן 13 איטליה סרג'יו בריו מגן 14 איטליה מסימיליאנו רוסה 78' קשר 15 איטליה סלבטורה אוואיונה 72' קשר 16 ברית המועצות אלכסנדר זאברוב מאמן: איטליה דינו זוף

• סיקור המשחק הראשון באתר אופ"א (באנגלית)
• סיקור המשחק השני באתר אופ"א (באנגלית)