גריגור ואסילב
גריגור ואסילב גורב (בבולגרית: Григор Василев Гьорев; 6 ביולי 1883, ראדובו, מחוז פרניק – 7 בנובמבר 1942, סופיה, ממלכת בולגריה) היה משפטן, עיתונאי ופוליטיקאי בולגרי, אשר בין 1930–1931 כיהן שר החקלאות ונכסי הלאום בממשלתו של אנדריי ליאפצ'ב. ואסילב נמנה עם בולטי התומכים בקהילה היהודית בבולגריה ובתוכה בתנועת מכבי בולגריה, וסייע לה להפוך לתנועת הנוער המובילה בקרב יהודי בולגריה. קורות חייוגריגור ואסילב נולד בכפר ראדובו אשר במחוז פרניק. למד משפטים באוניברסיטת סופיה ובהמשך ב-1904 סיים לימודי המשך באוניברסיטת ז'נבה. הוא נקט בקו לאומני בסוגיית מקדוניה וערך את כתב העת אילינדן אשר הדהד את הנרטיב הבולגרי של החבל. הוא הצטרף למפלגת הברית הדמוקרטית של בולגריה בראשות אנדריי ליאפצ'ב, וב-1914, נבחר מטעמה לפרלמנט. ב-1925 נפצע פצעים קשים בפיגוע בכנסיית סווטה נדליה. ב-1930 מונה לשר החקלאות ונכסי הלאום בממשלתו השלישית של ליאפצ'ב, וכיהן שנה בתפקידו.[1] ב-22 בפברואר 1928 ביקר בסופיה נחום סוקולוב ובין השאר נערכה לו קבלת פנים בפרלמנט הבולגרי, על ידי ואסילב אשר כיהן כיושב ראש ועדת החוץ של הפרלמנט.[2] ב-30 בנובמבר 1928, הוקם ביוזמתם של ואסילב, אברהם תג'ר ושאול מיזאן "ועד בולגריה–ארץ ישראל". בוועד כיהנו פולטיקאים ואישי ציבור בולגריים, הוא עמד בקשרים עם ועדים מקבילים באירופה, וניהל חליפת מכתבים עם נחום סוקולוב וליאו מוצקין.[3] ב-1930, ביוזמתו של ואסילב אשר כיהן כשר החקלאות, חתמה מכבי בולגריה על הסכם שיתוף פעולה עם ארגון הספורט הבולגרי "יונאק" אשר מדריכיו הדריכו את חניכי "מכבי" והכשירו מדריכים בארגון. נערכו כנסים ואירועי ספורט משותפים ברחבי בולגריה. בתקופה זו הפכה מכבי לתנועת הנוער הגדולה בקרב יהודי בולגריה, פעלו 26 סניפים בערים שונות בבולגריה ובהם נמנו 2,500 חברים שהיו כ-5.5 אחוזים מכלל בני הקהילה.[4] באוקטובר 1935 החליט המנהיג הציוני חיים אהרן פרחי לעלות לישראל, נערך לכבודו אירוע פרידה ובו נכחו בין השאר גם ניקולה מושאנוב וגריגור ואסילב. ואסילב נאם בטקס והדגיש כי בולגריה הפיקה תועלת רבה מאהדתם של יהודי אירופה וארצות הברית אליה.[5] בין השנים 1931–1936 ערך ואסילב שני עיתונים אשר הציגו קו פרלמנטרי ימני, תוך התנגדות למגבלות שהוטלו על המערכת הפוליטית על ידי המלך בוריס השלישי לאחר הפיכת הליגה הצבאית של בולגריה. בשלהי שנות ה-30 של המאה ה-20 פעלו ראשי הקונסיסטוריה היהודית נגד האנטישמיות בבולגריה אשר הפכה בהדרגה להיות ממוסדת. ב-1937 פנה ועד מיוחד מטעם הקונסיסטוריה ל-60 מדינאים, סופרים, אמנים ואישי ציבור, וערך סקר בנושא גזענות, אנטישמיות והיחס ליהודי הממלכה. בין הנשאלים: אלכסנדר מלינוב, אלכסנדר צאנקוב, גריגור ואסילב, וניקולה מושאנוב. המשיבים טענו שאין לתורת הגזע בסיס מדעי, היא אינה נסמכת על מדעי החברה והאנטישמיות היא תולדה של בורות וקסנופוביה. עוד עולה מהתשובות כי יהודי בולגריה נתפשו כנאמנים למדינה.[6] לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נמנה ואסילב עם המתנגדים לחוק להגנת האומה וסייע לראשי הקונסיסטוריה במאבקם נגד החלת החוק, ובהמשך התנגד להצטרפות בולגריה להסכם התלת-צדדי.[7] ואסילב הלך לעולמו בסופיה ב-1942 והוא בן 59 שנים. בכניסת לביתו בסופיה הותקנה לוחית הנצחה לזכרו.[8][1] קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||
