שופט המשחק, הווארד וב האנגלי, שלף כמות גבוהה של כרטיסים לשחקני שתי הנבחרות, ושבר את שיא כמות הכרטיסים בגמר מונדיאל. בסך הכל שלף וב 14 כרטיסים צהובים, אחד מהם היה הכרטיס הצהוב השני לג'ון הייטינחה, שהורחק בכרטיס אדום בתוך ההארכה. שער הניצחון הספרדי נכבש על ידי השחקן המצטיין אנדרס אינייסטה, ארבע דקות לסיום ההארכה.
בפעם הראשונה בהיסטוריה נערך מפגש גמר מונדיאל ללא אחת מנבחרות ברזיל, איטליה, ארגנטינה וגרמניה. בפעם השישית בהיסטוריה, ולראשונה מאז גמר מונדיאל 1978 בו פגשה הולנד את ארגנטינה, נערך גמר מונדיאל בין שתי נבחרות שמעולם לא זכו בתואר. קדמו לו משחקי הגמר ב-1930, 1934, 1954 ו-1958. לראשונה מאז משחקי הגמר ב-1934 ו-1938, נרשמו שני משחקי גמר רצופים בין שתי נבחרות מיבשת אירופה. זכייתה הראשונה של ספרד הפכה אותה לנבחרת השמינית בהיסטוריה שזוכה בתואר, ובפעם הראשונה מאז צרפת במונדיאל 1998, זכתה בטורניר נבחרת שלא זכתה בו בעבר. כמו כן היא הייתה לנבחרת האירופית הראשונה בהיסטוריה שזוכה בתואר מחוץ ליבשת אירופה, והראשונה מאז ברזיל ב-1958 שזוכה בתואר הראשון שלה במונדיאל שלא נערך על אדמתה.
ספרד מעולם לא העפילה קודם לכן לגמר המונדיאל, ובטורניר זה היא הייתה לנבחרת ה-12 בהיסטוריה שמשתתפת במשחק גמר. הישג השיא הקודם שלה היה המקום הרביעי במונדיאל 1950. לנבחרת הולנד הייתה זו הופעה שלישית בגמר הטורניר, לאחר שרשמה שני הפסדים רצופים לגרמניה המערבית ב-1974 ולארגנטינה ב-1978. הפסדה השלישי של הולנד הפך אותה לנבחרת עם הכי הרבה הופעות בגמר שלא זכתה בתואר. היא עקפה את הונגריה (1938, 1954) וצ'כוסלובקיה (1934, 1962). גרמניה מובילה את טבלת ההפסדים בגמר, עם ארבעה.
רקע
מפגשים קודמים
נבחרות ספרד והולנד לא נפגשו מעולם בטורניר מונדיאל או יורו. הן נפגשו במסגרות שונות תשע פעמים בעבר, הראשונה שבהן באולימפיאדת אנטוורפן (1920). המאזן בין הנבחרות טרם הגמר עמד על ארבעה ניצחונות לכל אחת, ותוצאת תיקו אחת.
הדרך אל הגמר
ספרד והולנד התמודדו בשלבי מוקדמות המונדיאל והשיגו מאזן מושלם, ספרד עם עשרה ניצחונות בעשרה משחקים והולנד עם שמונה ניצחונות בשמונה משחקים. ספרד הגיעה לטורניר כאלופת אירופה, לאחר שזכתה בטורניר יורו 2008.
32 הנבחרות בטורניר הוגרלו לשמונה בתים בני ארבע קבוצות כל אחד. שתי הקבוצות שסיימו בראש כל בית עולות לשלב שמינית הגמר, והמשך הטורניר התבצע בשיטת נוקאאוט במשחק אחד.
נבחרת ספרד הוגרלה בשלב הבתים לבית ח', לצד שווייץ, צ'ילה והונדורס. היה זה הבית היחיד בטורניר שלא שיחקה בו אף נבחרת ששיחקה בגמר מונדיאל. ספרד, שהגיעה עם רצף של 35 משחקים ללא הפסד, רשמה הפסד מפתיע כבר במשחק הראשון מול שווייץ. היא הצליחה להתגבר על ההפסד עם ניצחונות על הונדורס (2-0) וצ'ילה (2-1) ובכך להבטיח את ראשות הבית בזכות פער שערים עדיף על זה של צ'ילה. דויד וייה כבש שלושה מארבעת שעריה של ספרד בשלב זה. בשלב שמינית הגמר פגשה ספרד את שכנתה בחצי האי האיברי, פורטוגל. בדקה ה-63 הצליח דויד וייה לכבוש את שערו הרביעי בטורניר ולהכריע את המשחק, וספרד התקדמה לרבע הגמר, שם פגשה את פרגוואי, שהגיעה לשלב זה לראשונה בהיסטוריה שלה. כמו בשלב הקודם, גם הפעם דויד וייה כבש את השער היחיד במשחק, שבע דקות לסיום. היה זה שערו החמישי והאחרון של וייה בטורניר, והוא סיים כמלך השערים של הטורניר במשותף. בחצי הגמר ספרד פגשה את גרמניה, בשחזור של גמר היורו שנערך שנתיים קודם לכן. בלם נבחרת ספרד, קרלס פויול, נגח פנימה מהגבהת הקרן של צ'אבי וקבע את תוצאת המשחק, 1-0 לספרד. ספרד ניצחה בכל שלבי הנוקאאוט בתוצאה זהה של 1-0 והעפילה לגמר הטורניר לראשונה בתולדותיה.
נבחרת הולנד הוגרלה בשלב הבתים לבית ה', לצד יפן, דנמרק וקמרון. הולנד נחלה הצלחה כשסיימה ראשונה בבית, עם מאזן מושלם של שלושה ניצחונות. לאחר שגברה 2-0 על דנמרק ו-1-0 על יפן, הבטיחה הולנד מעשית את העפלתה לשמינית הגמר. למרות זאת, המשיכה הולנד וניצחה גם במשחק השלישי, 2-1 מול קמרון, והעפילה לשמינית הגמר מראשות הבית. בשלב זה פגשה הולנד את סלובקיה. שער של אריין רובן במחצית הראשונה ושל וסלי סניידר שש דקות לסיום הבטיחו ניצחון להולנד, שספגה בתוספת הזמן בפנדל והתקדמה לרבע הגמר עם ניצחון 2-1. בשלב זה פגשה הולנד בשיאנית הזכיות במונדיאל, ברזיל. המשחק נפתח רע מבחינתה של הולנד, שספגה בדקה ה-10 מרגליו של רוביניו, אמנם צמד של סניידר בתוך המחצית השנייה, בדקות ה-53 וה-68, הביאו למהפך. פליפה מלו הבריזלאי הורחק חמש דקות לאחר שער היתרון ההולנדי, מה שהקל על הולנד לשמור על יתרונה עד לסיום. לאחר המשחק סיים מאמן ברזיל, דונגה, את תפקידו בנבחרת. בשלב חצי הגמר פגשה הולנד את אורוגוואי. הולנד עלתה ראשונה ליתרון, אך המחצית הסתיימה בשוויון 1-1. במחצית השנייה הולנד עלתה ליתרון, כשסניידר קבע 2-1 בדקה ה-70, ורובן כבש שלוש דקות אחריו כדי לקבוע 3-1. אורוגוואי הצליחה לחזור למשחק בתוך תוספת הזמן, אך לבסוף נכנעה 3-2, והולנד חזרה לגמר הטורניר לראשונה מזה 32 שנים.
כדור המשחק
הכדור למשחק הגמר נחשף ב-20 באפריל2010, ונקרא "ג'ובולני" (Jo'bulani). השם הוא שילוב בין "ג'אבולאני", כדור המשחק של הטורניר, לשמה של העיר המארחת, יוהנסבורג, המכונה בקיצור "ג'ובורג" (Jo'Burg). הכדור אינו שונה בתכונותיו מהג'אבולאני, אך עיצובו, הייחודי למשחק הגמר, שולב בצבע הזהב, כצבעי הגביע העולמי. כמו כן, אחד מכינוייה של העיר המארחת הוא "עיר הזהב", מה שהוסיף לרעיון העיצובי של הכדור. הייתה זו הפעם השנייה ברציפות בה כדור הגמר שונה מהכדור בו נעשה שימוש במהלך הטורניר.
שופט המשחק
ב-8 ביולי2010, שלושה ימים לפני משחק הגמר, הודיעה פיפ"א כי הווארד וב, בן 38 מאנגליה ושוטר במקצועו, נבחר לשופט המשחק[1]. עוזרי השופט, דארן קן ומייקל מולארקי, גם הם מאנגליה, נבחרו לשמש כקוונים במשחק. יואיצ'י נישימורה היפני שימש כשופט רביעי.
שלישיית השופטים האנגלית ניהלה גם את גמר ליגת האלופות 2010, כחודשיים לפני גמר המונדיאל. וב היה השופט האנגלי הרביעי בהיסטוריה של גמר המונדיאל, יותר מכל מדינה אחרת, והראשון מאז גמר מונדיאל 1974, שגם בו נחלה הולנד הפסד.
במהלך הטורניר, וב וצוות הקוונים שפטו יחד בשלושה משחקים נוספים. הוא שפט שני משחקים בשלב הבתים, בהפסדה של ספרד ובניצחונה של סלובקיה על איטליה, ואת משחק שמינית הגמר בו הדיחה ברזיל את צ'ילה.
לפי נתוני פיפ"א, מספר הצופים בגמר בשידורי הטלוויזיה הוערך בכ-910 מיליון איש ברחבי העולם. בספרד, כ-15.6 מיליון איש צפו במשחק בשלוש רשתות שונות, והעמידו אחוז צפייה של 86%, שידור הטלוויזיה הנצפה ביותר בהיסטוריה של ספרד. נתון זה שבר את השיא הקודם, שנקבע במשחקה של ספרד מול איטליה ברבע גמר יורו 2008. בהולנד צפו 12.2 מיליון איש בשידור משחק הגמר, אחוז צפייה של 74%.
מהלך המשחק
לפני המשחק
נבחרת ספרד עלתה למשחק במדים כחולים-כהים, בשל דמיון הצבע האדום בתלבושת הרגילה שלה לצבע הכתום ההולנדי. בכך היא הייתה לשלישית שזוכה בתואר כשהיא לבושה במדי החוץ שלה, אחרי ברזיל ב1958 ואנגליה ב-1966. וסלי סניידר ההולנדי ודויד וייה הספרדי הגיעו למשחק עם חמישה שערים בטורניר, וחלקו במשותף עם תומאס מילר מגרמניה ודייגו פורלאן מאורוגוואי את תואר מלך השערים של הטורניר. אריין רובן, שכבש שני שערים בטורניר, היה היחיד מלבדם מבין שאר שחקני הנבחרות שכבש יותר משער אחד במהלך הטורניר. לפני עליית השחקנים ניסה אוהד המכונה "ג'ימי ג'אמפ", הידוע בניסיונותיו לפרוץ לאירועים חשובים ואירועי ספורט בפרט, לפרוץ לכר הדשא, אך הוא הורחק על ידי כוחות הביטחון במקום[2].
מהלך המשחק
המחצית הראשונה התנהלה באופן שקול ללא מצבים מיוחדים, וכבר במחצית הראשונה נשלפו חמישה כרטיסים צהובים, שלושה מתוכם לשחקני הולנד. בדקה ה-27 פגע נייג'ל דה יונג בצ'אבי אלונסו בבעיטה בחזהו, ולמרות טענות שחקני ספרד, הווארד וב שלף כרטיס צהוב בלבד. במחצית השנייה הגיעו שחקני שתי הנבחרות למספר הזדמנויות. בדקה ה-62 וסלי סניידר מסר לאריין רובן שבמצב של אחד על אחד מול שוער ספרד איקר קסיאס, בעט כדור שקסיאס הצליח להדוף עם הרגל. מהצד השני, סרחיו ראמוס נשאר פנוי לנגיחה לאחר הגבהת קרן אך לא מצא את המסגרת. בסיום 90 הדקות, התוצאה עמדה על 0-0, והמשחק עבר להארכה.
בדקה ה-105 הוחלף קפטן הולנד, ג'ובאני ואן ברונקהורסט, וסרט הקפטן עבר לרפאל ואן דר וארט, שנכנס כמחליף שש דקות קודם לכן. בדקה ה-109, ביצע ג'ון הייטינחה עבירה מאחור, שחייבה את השופט לשלוף לו את הכרטיס הצהוב השני ולהרחיק אותו מהמשחק.
בדקה ה-115 קיבלה הולנד כדור חופשי, אותו בעט וסלי סניידר. הכדור פגע בססק פברגאס שעמד בקצה החומה, אך השופט לא העניק קרן להולנד אלא פסק על כדור שוער. בהתקפה שהתפתחה מכדור השוער, הכדור הגיע לפברגאס, שמסר לאנדרס אינייסטה שהיה פנוי בצד ימין בתוך הרחבה. אינייסטה בעט את הכדור הקופץ לפינה הרחוקה של מארטן סטקלנבורג, וקבע את תוצאת המשחק, 1-0 לספרד. עם כיבוש השער הסיר אינייסטה את חולצתו וחשף חולצה לבנה עם הכיתוב: דני חארקה תמיד איתנו (בספרדית: Dani Jarque siempre con nosotros), לזכרו של קפטן אספניול שנפטר מהתקף לב שנה מוקדם יותר, והיה חברו הקרוב.
לאחר המשחק
עם סיום המשחק החליפו שחקני ספרד את חולצותיהם לחולצות האדומות הקלאסיות של הנבחרת, עליהם כבר הוטבע כוכב מעל הסמל, המסמל את הזכייה בתואר. הם יצרו משמר כבוד בצורת שני טורים שביניהם עלו שחקני הולנד לקבל את מדליות המקום השני. לאחר מכן, עלו שחקני ספרד לקבל את מדליות הניצחון, כשצ'אבי הוביל את השחקנים, והקפטן קסיאס, לפי המסורת, עלה אחרון, קיבל את הגביע מנשיא דרום אפריקהג'ייקוב זומה ונשיא פיפ"אספ בלאטר, והניף את גביע העולם הראשון בתולדות ספרד.