האזור נקרא על שמו של שמואל צבי הולצמן (הולץ בגרמנית הוא עץ, מכאן המילה עציון).
גאוגרפיה
גוש עציון ממוקם דרומית לירושלים ומזרחית לעמק האלה ומשתרע מכרמי צור בדרום ועד הר גילה בצפון. מעלה רחבעם במזרח, נחל עציונה, הכולל בגוש את גבעות אך לא את ביתר עילית. גובה האזור כ-950 מ', ושיאו בפסגת רכס א-צלח המגיעה לגובה של 997 מטרים מעל פני הים, בשטח היישוב נווה דניאל. מבחינה גאוגרפית נחשב צפון גוש עציון לחלק מהרי ירושלים, ורובו הגדול לחלק מהר חברון. חלקו המזרחי מצוי בספר מדבר יהודה. פני השטח באזור הגוש הרריים וכמו שאר הרי יהודה, ובניגוד לשומרון אין בהם תצורה בולטת של בקעות ורכסים, והבדלי הגובה בסביבה הקרובה לא גדולים מאוד.
במזרח גוש עציון עומד מבצר הרודיון – שרידיו של ארמון הקיץ המפואר והמבוצר שבנה המלך הורדוס על גבי תל מלאכותי, בתקופת השלטון הרומאי בארץ ישראל.
לגוש עציון ניתן להיכנס דרך צידו המזרחי – במרחק של שמונה דקות נסיעה על כביש 398 אשר מחבר את הר חומה ליישובי מזרח גוש עציון, דרך כביש 60 המגיע מירושלים דרך כביש המנהרות, ולשאר יישובי הגוש או ממערב – דרך כביש 375 העולה מבית שמש לכיוון ביתר עילית, או דרך כביש 367 מצומת עציונה.
ביום חמישי, ד' באיירתש"ח (13 במאי1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפל כפר עציון. 242 חברי הקיבוץ, לוחמי הפלמ"ח והחי"ש נהרגו תוך כדי קרב. כמה עשרות לוחמים ואזרחים שנכנעו לכוחות סדירים של הלגיון הערבי, נטבחו על ידי חיילי הלגיון הערבי וערביי האזור. ארבעה לוחמים הצליחו להימלט. שאר שלושת הקיבוצים נכנעו והמגנים, כ-240 איש נלקחו בשבי, ונשלחו למחנות שבויים בירדן ששם הוחזקו כ-10 חודשים עד להחלפת שבויים. השטח נכבש על ידי ירדן, היישובים נחרבו כמעט לחלוטין, בשטחם הוקמו מחנות של צבא ירדן, ועל חורבות משואות יצחק הוקם מחנה פליטים פלסטינים.
כשעבר האזור לשליטה ישראלית ב-1967 לאחר מלחמת ששת הימים, הקימו מחדש בני הדור השני של מתיישבי כפר עציון, בהם חנן פורת, את הקיבוץ. בשנת 1969 קם הקיבוץ ראש צורים על השטח שבו היו עין צורים ורבדים. בשנת 1969 הוקם היישוב אלון שבות, שבו התגוררו התלמידים והרבנים של ישיבת הר עציון. מאז הוקמו עוד 14 יישובים בגוש, בין היתר היישוב בת עין שהוקם בשנת 1989 בסמוך לשרידי היישוב ההיסטורי משואות יצחק.
סמלו של גוש עציון הוא האלון הבודד שעומד עד היום במרכז הגוש, ואליו היו משקיפים מתחום ישראל לפני 1967 כדי לציין את מקומם של היישובים הנטושים. על שמו של האלון נקרא היישוב אלון שבות.
גן לאומי הרודיון – ארמון הקיץ של המלך הורדוס. באתר הארכאולוגי, התגלה לאחרונה, על ידי פרופ' אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית – קברו של המלך הורדוס. המבקרים באתר נחשפים לשרידים מרשימים של הארמון, יורדים במחילות תת-קרקעיות ולומדים על התקופה.
אמת ה"ביאר"/"נחל הפירים" – מפעל נוסף של הורדוס ששוכן אף הוא בלב גוש עציון. אמת מים תת-קרקעית אשר הובילה מים מגוש עציון לבית המקדש ואשר נבנתה באופן הנדסי יוצא דופן בדיוקו, על פי הנחיותיו של המלך.[דרוש מקור] כיום ניתן לרדת לאמה אשר שופצה ונוקתה.
Yossi Katz, Between Jerusalem and Hebron: Jewish Settlement in the Hebron Mountains and the Etzion Bloc in the Pre-State Period, Bar-Ilan University Press, 1998, 295 pp[3].