גבול אזרבייג'ן–איראן (באזרית: Azərbaycan–İran sərhədi; בפרסית: مرز آذربایجان و ایران) הוא קו גבול באורך 689 קילומטרים המורכב משני קטעים לא רציפים, המופרדים על ידי הגבול האיראני עם ארמניה.[1]
תיאור
הקטע המערבי
הגבול מתחיל בצפון-מערב הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן בנקודה משלושת עם טורקיה על נהר אראס, ממשיך לאורך הנהר הזה מדרום-מזרח, דרך מאגר אראס (שנוצר על ידי סכר אראס) ויורד עד לנקודת הגבול המשולשת המערבית של שתי המדינות עם ארמניה.
הקטע המזרחי
הגבול מתחיל במערב בנקודת מפגש הגבולות המשולשת המזרחית של אזרבייג'ן, איראן וארמניה, על נהר אראס, ולאחר מכן עוקב אחרי הנהר כשהוא זורם צפון-מזרחה. הגבול עוזב את הנהר בנקודה דרומית לבהראמטפה (Bəhramtəpə), פונה בחדות דרום-מזרחה וממשיך על פני מישור מוגאן אל נהר הבולגרצ'אי. לאחר מכן הגבול עוקב אחר הנהר הזה דרומה ויוצר צורת S רחבה. הנהר מסתיים ליד יארדימלי (Yardımlı), והגבול מתעקל דרום-מזרחה, ממשיך דרך הרי טאליש ואז פונה מזרחה לאורך נהר אסטראצ'אי, בעקבות מסלולו אל הים הכספי.
ועידת גבול בין איראן לברית המועצות ב-1954 ערכה כמה התאמות קטנות לאורך הגבול, לטובת איראן.[2] לאחר מכן החל תיחום השטח, כאשר הסכם סופי נחתם ב-1957.[2] ב-1970 בוצעו כמה התאמות נוספות בקטע נחצ'יבאן בגבול בעקבות יצירת סכר אראס.[2]
לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991 קיבלה אזרבייג'ן עצמאות וירשה את החלק שלה בגבול איראן–ברית המועצות. איראן הכירה במהירות במדינה החדשה, אם כי היחסים בין המדינות התקררו בגלל החששות האיראנים מפני התביעות הפוטנציאליות של אזרבייג'ן על שטחה כחלק מ"אזרבייג'ן רבתי", כאשר איראן מצדדת בארמניה במלחמת נגורנו קרבאך הראשונה.[11][12] לאחר המלחמה נותרה ארמניה בשליטה על החלק המערבי ביותר של הגבול בין החלק הגדול של אזרבייג'ן לאיראן. היחסים בין איראן לאזרבייג'ן השתפרו מעט מאז הפך חסן רוחאני לנשיא איראן.
במהלך מלחמת נגורנו קרבאך השנייה אזרבייג'ן השיגה שליטה מוחלטת בקטע המערבי של הגבול עם איראן תוך חודש אחד מרפובליקת ארצאך שהוכרזה על ידי עצמה, ובסופו של דבר החזירה אזרבייג'ן את השליטה על הגבול.[13]
מעברי גבול
ישנם מעברי גבול בין חלקה הגדול של אזרבייג'ן לאיראן בבילאסובר ואסטרה.[14] המעברים בין איראן לנחצ'יבאן נמצאים בג'ולפה ובפולדשט.[14]
^Rezvani, Babak (2014). Ethno-territorial conflict and coexistence in the caucasus, Central Asia and Fereydan: academisch proefschrift. Amsterdam: Amsterdam University Press. p. 356. ISBN978-9048519286. The region to the north of the river Araxes was not called Azerbaijan prior to 1918, unlike the region in northwestern Iran that has been called since so long ago.
^Frederik Coene (2009), The Caucasus - An Introduction, Routledge Contemporary Russia and Eastern Europe Series, Routledge, p. 136, ISBN9781135203023, As a result, the People's Republic of Azerbaijan and the Kurdish People's Republic (the Republic of Mahabad), two short-lived Soviet puppet states, were set up late in 1945...
^James P. Nichol. Diplomacy in the Former Soviet Republics, Praeger/Greenwood, 1995, מסת"ב 0-275-95192-8, p. 150