ג'יין היאט יולן (באנגלית: Jane Hyatt Yolen, נולדה ב-11 בפברואר 1939) היא סופרת מדע בדיוני ופנטסיה ומשוררת יהודיה-אמריקאית. ידועה יותר מכל בשל ספרה חשבון השטן (The Devil's Arithmetic, 1988) והסרט שנעשה על פיו. זוכת פרס נבולה פעמיים, ופרסים רבים נוספים בגין ספריה וסיפוריה. ב-2017 הייתה הסופר ה-33 (הסופרת החמישית בלבד, אחרי אורסולה לה גווין, אן מק'קפרי, קוני ויליס וסי. ג'יי. צ'רי), שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, המחולק החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.[1] כותבת גם לילדים ולנוער. כתבה וערכה עד כה יותר מ-300 ספרים, אשר חלקם תורגמו לכעשר שפות ויותר.
קורות חיים
יולן נולדה ב-1939 בניו יורק, ארצות הברית, בתם הבכורה של איזבל (לבית ברלין), עובדת סוציאלית וויל היאט יולן, עיתונאי. יש לה אח אחד, צעיר ממנה בשלוש שנים. כשהייתה בת 14 עברה המשפחה לקונטיקט ושם יולן סיימה בית ספר תיכון, כאשר בתקופת לימודיה היא משמשת כעורכת החדשות של עיתון בית הספר ובמקביל גם קפטיין נבחרת הכדורסל לנערות.
למדה במכללת סמית', מסצ'וסטס, שם קיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית, דתות ולימודי רוסיה, ב-1960. בקולג' הייתה נשיאת מועצת העיתונות, זכתה בפרסים בגין כתיבה עיתונאית וכתיבת שירים, ופרסמה בכוחות עצמה את ספר השירים הראשון שלה. אחדים מהשירים שבספר התפרסמו גם בבמות עיתונאיות שונות כמו The Grecourt Review, Chicago Jewish Forum ועוד.
ב-1962, כשנתיים לאחר סיום הקולג' נישאה לדייוויד סטמפל, לימים פרופסור למדעי המחשב וראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת מסצ'וסטס. הנישואין החזיקו מעמד 44 שנים, עד פטירתו ב-2006. נולדו להם שלושה ילדים.
ב-1976 סיימה יולן תואר שני בחינוך, באוניברסיטת מסצ'וסטס וב-1980 קיבלה לראשונה תואר דוקטור לשם כבוד מקולג' במסצ'וסטס. בהמשך היא קיבלה עוד חמישה תוארי דוקטור לשם כבוד נוספים, ממכללות ואוניברסיטאות שונות במסצ'וסטס ובניו המפשייר ושנים אחדות גם לימדה בקולג'.
מ-1986 עד 1988 כיהנה כנשיאת "אגודת סופרי המדע הבדיוני של אמריקה" וכמו כן, כיהנה וממשיכה לכהן מזה עשרות שנים, בדירקטוריון אגודת סופרי ומאיירי ספרי הילדים האמריקאית. בנוסף, היא לימדה סופרים חדשים, כתיבה לילדים ולנוער, בסדנת כתיבה מיוחדת שניהלה במשך למעלה מעשרים שנה.
נכון ל-2014 היא מתגוררת לסירוגין, במסצ'וסטס ובסקוטלנד, משמשת כעורכת בכמה מגזינים וממשיכה לכתוב וללמד כתיבה.
הספר הראשון של יולן, שיצא לאור בהוצאה מסחרית, היה Pirates in Petticoats, בשנה שלאחר סיום לימודיה בקולג', 1961. הספר היה דוקומנטרי ועסק בנשים פיראטיות. את ספרה ה-300 היא כתבה ב-2010[4] וגם לאחר מכן המשיכה וממשיכה לכתוב.
ספרה המפורסם ביותר The Devil's Arithmetic (חשבון השטן) יצא לאור ב-1988 והיה מועמד לפרס נבולה לאותה שנה. הספר זכה בשנה שלאחר מכן בפרס הלאומי לספרים יהודיים בקטגוריית ספרי ילדים ונוער ועשר שנים לאחר מכן, ב-1999 עובד לסרט טלוויזיה באותו שם, בכיכובן של קירסטן דנסט, בריטני מרפי, מימי רוג'רס ולואיז פלטשר. דסטין הופמן היה המפיק בפועל וגם קריין בהקדמה לסרט. התסריטאי רוברט אברך זכה בפרס אמי על כתיבת התסריט.
ספריה של יולן תורגמו לשפות רבות, ובין השאר: אפריקנס, גרמנית, דנית, יפנית, נורווגית, סינית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, שוודית, וכן לשפת ברייל. בעברית יצאו לאור רק שני ספרי ילדים שלה, אותם אייר מרק טיג - איך דינוזאורים אומרים לילה טוב?, הוצאת בבל, תרגום: דינה זוהר, 2001[5] ואיך דינוזאורים אוכלים?, בהוצאת מודן, תרגום: חגי ברקת, 2007. כמו כן, בגיליון 19 (אוקטובר 2003) של מגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה "המימד העשירי" הופיע סיפור קצר פרי עטה בתרגומו של רמי שלהבת, גברת רגליים - קרות היקרה.
פרסים
יולן זכתה בפרסים רבים על כתיבתה. בין השאר, ניתן למנות בהם את:
שני פרסי נבולה (Nebula Award), פרס ריזלינג (Rhysling), פרס משאל הקוראים של המגזין של אסימוב (Asimov’s Magazine Reader’s Poll award), פרס עולם הפנטסיה (World Fantasy Award), מועמדות לפרס הלאומי לספרים (National Book Award nomination), פרס סקיילרק (Skylark Award), פרס הספר היהודי (Jewish Book Award), פרס התאחדות הספריות היהודיות (Association of Jewish Libraries Award), מדליית רג'ינה (the Regina Medal), פרס קרלן (Kerlan Award), פרס אגודת הסופרים לילדים (Society of Children's Book Writers Award), פרס אסלן מטעם האגודה המיתופואטית (Mythopoetic Society's Aslan Award) שלוש פעמים, מדליית כריסטופר (Christopher Medal) פעמיים, פרס דדאלוס (Daedalus Award) ועוד פרסים רבים, לרבות פרסים בגין מפעל חיים, מאוניברסיטת מינסוטה, התאחדות המדע הבדיוני של ניו אינגלנד (New England Science Fiction Association) ועוד.
ה"ניוזוויק" כינה את יולן - "הנס כריסטיאן אנדרסן האמריקאית" ואילו "הניו יורק טיימס" כינה אותה "המקבילה המודרנית של איזופוס"[6].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
