ג'יימס באטלר, הדוכס השני מאורמונד (באנגלית: James Butler, 2nd Duke of Ormonde; 29 באפריל 1665 - 16 בנובמבר 1745) היה חייל ומדינאי אירי, בנו של תומאס באטלר, הרוזן השישי מאוסורי ואשתו אמיליה, ונכדו של ג'יימס באטלר, הדוכס הראשון מאורמונד.
ביוגרפיה
באטלר נולד בדבלין והתחנך בצרפת ובמכללת כרייסט צ'רץ' שבאוקספורד. לאחר מות אביו ב-1680 הוא ירש את תואר רוזן אוסורי. ב-1684 קיבל את הפיקוד על רגימנט פרשים באירלנד, ולאחר עלייתו לשלטון של ג'יימס השני הוא הועסק בחצר המלוכה ושירת בדיכוי מרד מונמות' ב-1685.
ב-1688 ירש את סבו בתור הדוכס מאורמונד, ולאחר מכן הצטרף אל ויליאם מאוראנז', שמינה אותו לקולונל של רגימנט הפרשים האישי שלו. על רגימנט זה פיקד בקרב בוין במסגרת מלחמת ויליאם באירלנד. באותה שנה מונה גם לנשיא טריניטי קולג' שבדבלין, וכיהן במשרה זו עד 1715. ב-1691 הוא שירת באירופה תחת פיקודו של ויליאם. לאחר עלייתה לשלטון של המלכה אן הוא התמנה למפקד כוחות הקרקע שפעלו ביחד עם סר ג'ורג' רוק בספרד, שם נלחם בקרב קדיס וקרב מפרץ ויגו במסגרת מלחמת הירושה הספרדית. לאחר שהושבע כחבר במועצת המלוכה הוא החליף את הרוזן מרוצ'סטר בתפקיד הלורד לוטננט של אירלנד, תפקיד אותו מילא בין 1703 ל-1707.
לאחר פיטוריו של הדוכס ממרלבורו ב-1711 החליף אותו באטלר בתפקיד קפטן-גנרל, והפך לעושה דברם של השרים הטורים, שמדיניותם הייתה להמשיך את המלחמה בארצות השפלה במקביל למתן פקודות סודיות לאורמונד לא לקחת חלק פעיל בתמיכה בבני בריתם שתחת פיקודו של הנסיך אויגן מסבויה.
בזכות תפקידו כקפטן-גנרל הוא היה לדמות מפתח במשבר שפרץ לאחר מותה של המלכה אן. אף על פי שתמך במהפכה המהוללת של 1688 הוא היה בעל נטיות טוריות, ומבחינה פוליטית היה מתומכיו של לורד בולינגברוק. בשנותיה האחרונות של אן הוא נחשד גם בנטיות יעקוביטיות, והתכתב עם בן דודו פירס באטלר (מפקד רגימנט יעקוביטי) וג'יימס פיץ ג'יימס, הדוכס הראשון מברוויק. אולם, הוא הצטרף לבולינגברוק והרוזן מאוקספורד בתמיכה הפומבית שלהם במלך ג'ורג' הראשון, שלמרות זאת פיטר אותו מתפקידו כקפטן-גנרל.
ביוני 1715 הוא הודח מכל תפקידיו, נמלט לצרפת, ובמשך תקופה קצרה התגורר עם בולינגברוק. ב-1716 החרים הכתר את כל אחוזותיו באמצעות חוק של הפרלמנט, אם כי חוק נוסף שנחקק לאחר מכן התיר לאחיו צ'ארלס לרכוש את האחוזות מחדש.
הוא נטל חלק במרד היעקוביטי של 1715, ולאחר מכן התגורר בספרד, שם התקרב לראשי המדינה ונהנה מגמלה מלכותית. הוא אף נטל חלק בתוכנית הספרדית לפלוש לאנגליה ב-1719 ולהמליך את ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, אך הצי שלו נפגע קשות מסערה ליד גליסיה. בימיו האחרונים הוא התגורר בעיקר באביניון, שם סעדה אותו ליידי מרי וורטלי מונטגיו. אורמונד מת ב-16 בנובמבר 1745, ונקבר במנזר וסטמינסטר.
היה נשוי לליידי מרי סומרסט, בתם של הנרי סומרסט, הדוכס הראשון מבופורט ואשתו מרי קאפל. כמו כן, היה חבר במסדר הבירית ומסדר הדרדר.
קישורים חיצוניים
