גְ'יָאנְגְסוּ (בסינית: 江苏; בפין-יין: Jiāngsū) הוא מחוז במזרח סין.
גאוגרפיה
שטחו של המחוז 102,600 קמ"ר, ואוכלוסייתו המונה 84.7 מיליון נפש מורכבת רובה ככולה מבני האן. בירתו - נָאנגִ'ינג (南京/Nánjīng), שימשה אף כבירה של סין כולה בתחילת שושלת מינג ושוב בתחילת המאה העשרים תחת הרפובליקה הסינית.
ג'יאנגסו היה מחוז מפגר יחסית עד שושלת סונג (960–1279), אז התגלה כמרכז מסחרי חשוב בגלל מסלולי מסחר שנפתחו על ידי התעלה הגדולה. הפרובינציה פרחה במיוחד בדרום, שם שיחקו העיירות סש'וזו וינג'ז'ו תפקיד חשוב בייצור המשי והחלו לפתח מעמד מסחרי משמעותי. בעוד שג'יאנגסו הדרומי הפך לשם נרדף לעושר ומותרות, החלקים הצפוניים שלו נותרו לא מפותחים וחסרי כל. השגשוג נמשך דרך שושלות מינג וצ'ינג ועם פלישת המערב לסין בשנות הארבעים של המאה העשרים, ג'יאנגסו הדרומי נפתח להשפעה מערבית. במהלך מרד טאיפינג הקימו הטייפינגים את נאנג'ינג כבירתם, וכינו אותה Tiānjīng או 'בירה שמימית'.[1]
מחוז זה נהנה מהאדמה הפורייה בסין, והוא רווי בתעלות השקיה השואבות את מימיהן הן מנהר היאנגצה והן מהתעלה הגדולה של סין העוברים דרכו. ג'יאנגסו היא גם מרכז תעשייתי חשוב, והעיר סוּג'וֹאוּ (苏州/Sūzhōu) ידועה במיוחד בייצור המשי שלה. קרבתו לשאנגחאי הפכה את דרום המחוז למרכז כלכלי משגשג.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
