ג'בהת פתח א-שאם

ג'בהת פתח א-שאם
(ג'בהת א-נוסרה)
דגל הארגון
דגל הארגון
סמל הארגון
סמל הארגון
תקופת הפעילות ינואר 2012 – ינואר 2017 (כ־5 שנים)
אידאולוגיה אסלאמיזם סוני
פונדמנטליזם אסלאמי
הג'יהאד הסלפי
מייסדים אחמד חוסיין א-שרע עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אבו מוחמד אל-ג'ולאני
אזורי פעילות סוריהסוריה סוריה
לבנוןלבנון לבנון
עיראקעיראק עיראק (בעבר)
מדינה סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים בין 7,000 ל-10,000
חלק מ אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה (20122016)
צבא הכיבוש
הבא תחריר א-שאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי ברית
מתנגדים
קרבות מלחמת האזרחים בסוריה, זליגת מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'בהת פתח א-שאםערבית: جبهة فتح الشام, בעבר נקרא גַ'בְּהַת א-נוּסְרָה - جبهة النصرة لأهل الشام - או בתעתיק מדויק: ג'בהת אלנצרה לאהל אלשאם[1], "חזית העזרה[2] לעם הסורי"[3] או "חזית הניצחון") היה ארגון טרור אסלאמיסטי-סוני בסוריה[4] שהשתלב בהיאת תחריר א-שאם ב־2017.

היסטוריה

באוגוסט 2011 יצאו שבעה אנשי אל-קאעדה בעיראק לסוריה בהובלת אבו מוחמד אל-ג'ולאני, תחת הוראותיו של מנהיג הארגון אבו בכר אל-בגדאדי להקים סניף של הארגון בסוריה הארגון נוסד בשם ג'בהת א-נוסרה לאהל שאם ("חזית הסיוע לעם הסורי") בינואר 2012, כסניף סורי של אל-קאעדה בעיראק שהצטרף לכוחות הלוחמים במלחמת האזרחים בסוריה[1]. רבים מחברי הארגון הם סורים שהיו חלק מהרשת של אבו מוסעב א-זרקאווי שנלחמה בכוחות האמריקאים בעיראק. הם נשארו בעיראק לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים, אך עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, שלח ארגון "המדינה האסלאמית בעיראק" מוג'אהדין סורים ומומחים עיראקים אחדים לסוריה. מספר פגישות נערכו בין אוקטובר 2011 לבין ינואר 2012 במחוז ריף דמשק וחומס ובהן נקבעו מטרות הקבוצה.

ג'בהת א-נוסרה פרסמה את ההצהרה הפומבית הראשונה שלה ב-24 בינואר 2012, ובה קראו למאבק מזוין נגד ממשלת סוריה. שר החוץ העיראקי הושייר זיבארי אמר כי חברים בארגון אל-קאעידה בעיראק עברו לסוריה, שממנה קבלו בעבר לוחמים ונשק, כדי להצטרף לא-נוסרה. הם נחשבים לטובים ביותר ולמאומנים ביותר מתוך רוב לוחמי המורדים בסוריה. הארגון סירב להשתתף בשיחות להפסקת אש בסוריה.

בפעולה המבצעית הראשונה של הארגון בוצעה בדצמבר 2011, כאשר שני מחבלים מתאבדים פוצצו עצמם במתקנים של המודיעין הסורי בפרברי דמשק.[5]

במאי 2013 נעצרו בטורקיה חברים בג'בהת א-נוסרה, ומאוחר יותר הואשמו בניסיון להשיג חומרים כימיים לייצור סארין.

באפריל 2013 הכריז אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג אל-קאעדה בעיראק, על מיזוג שני הארגונים לארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט. יממה לאחר מכן הכריז אל-ג'ולאני נאמנות ישירה לאל-קאעדה ואיימן א-זוואהירי. במאי 2013 הכריז א-זוואהירי על הפרדה בין שני הארגונים, שנועדו לשמש כשלוחות נפרדות של אל-קאעדה.[6] ההחלטה הביאה את אל-בגדאדי להכריז על הקמת המדינה האסלאמית ועל עצמו בח'ליף, כשהוא מתנתק מאל-קאעדה.[5]

באוגוסט 2013 הכריז שר הביטחון משה יעלון על ארגון זה כהתאחדות בלתי מותרת[7]. עם זאת, היו פרסומים על שיתוף פעולה בין ישראל לבין ג'בהת א-נוסרה[8][9], ועל כך שפצועים חברי הארגון קיבלו טיפול רפואי בישראל[10]. באוקטובר 2015 הכריזה ממשלת ישראל על הארגון כארגון טרור[11].

נכון לשנת 2016, עיקר פעילות הארגון היא ברמת הגולן הסורית, הרי קלמון בגבול סוריה-לבנון, מרכז סוריה (חלב וחומס), וצפון סוריה (מחוז אידליב ומחוז לטקיה וכן סמוך לגבול הטורקי), כחלק מקואליציית ג'יש אל-חרמון.

ב־28 ביולי 2016 הכריז מנהיג הארגון, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, על הקמת מסגרת חדשה בשם "ג'בהת פתח א-שאם"[12]. להודעה קדמו הודעות תמיכה של א־זוואהירי וסגנו אחמד חסן אבו אל־ח'יר (אנ'). הקמת המסגרת נועדה לטשטש את זיהויו כארגון טרור אנטי-מערבי בעיני מדינות המערב, הפועלות בסוריה במסגרת מלחמת האזרחים, ובכך להפסיק את הפצצת אנשי הארגון על ידי חילות האוויר שלהן. לצד זאת, נועד המהלך לחזק את קשרי הארגון עם ארגונים סורים אחרים בעלי ממד אסלאמי מתון יותר ולא סלפי.[13]

בינואר 2017 התאחד הארגון עם ארגונים נוספים ליצירת היאת תחריר א-שאם, הארגון לשחרור הלבנט.

תקיפות

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה הארגון ביצע התקפות רבות, בעיקר נגד מטרות המזוהות עם הממשל הסורי או עם תומכיו. עד לחודש יוני 2013, א-נוסרה נטל אחריות על 57 מתוך 70 פיגועי ההתאבדות בסוריה מתחילת העימות.

דגלו הקודם של הארגון (2016-2012)

אחד הפיגועים הראשונים שעליהם נחשד א-נוסרה הוא פיגוע ההתאבדות הראשון של המלחמה ב-23 בדצמבר 2011, כאשר שני פיגועים מתואמים לכאורה, התרחשו בבירת סוריה דמשק. 44 איש נהרגו ו-166 נפצעו.

הפיצוץ בשכונת אל-מידאן בדמשק בינואר 2012, בוצע ככל הנראה על ידי לוחם של ג'בהת א-נוסרה בשם אבו אל-בראע אל-שאמי. בווידאו שפורסם לאחר מכן וכלל תמונות מההרס נטען, כי הפיגוע יצא בהדרכת ובאימון א-נוסרה.

לאחר הפיגועים בדמשק ב-10 במאי 2012 נטען כי הם בוצעו על ידי ג'בהת א-נוסרה. חמישה ימים לאחר מכן, אדם שהציג את עצמו כדובר הארגון הכחיש זאת.

ב-29 במאי 2012, התגלתה הוצאה להורג המונית ליד העיר דיר א-זור. גופותיהם הבלתי מזוהות של 13 גברים התגלו כשהם ירויים בסגנון הוצאה להורג. ב-5 ביוני 2012 קיבל ארגון ג'בהת א-נוסרה אחריות על ההרג ומסר שההרוגים הם חיילים שנתפסו ונחקרו בדיר א-זור, ונענשו "בצדק" לאחר שהודו בפשעיהם.

ב-17 ביוני 2012, נהרג וליד אחמד אל-עיש שהוגדר על ידי הרשויות הסוריות כ"יד ימין" של ג'בהת א-נוסרה, כאשר הרשויות הסוריות גילו את מקום המסתור שלו בדמשק. על פי דיווחים הוא היה אחראי על הכנת מכוניות התופת ששימשו לפיגועים בדמשק בחודשים הקודמים. הרשויות הסוריות דיווחו על חיסולו של עוד חבר בולט בקבוצה, ואיל מוחמד אל מג'דלאווי, נהרג ב-12 באוגוסט 2012 במבצע צבאי שנערך בדמשק.

ב-27 ביוני 2012, קבוצה של מורדים סוריים תקפה תחנת טלוויזיה של תומכי ממשלת אסד בעיר דרושה, דרומית לבירה דמשק. אולפני התחנה נחרבו בחומרי נפץ. בהתקפה אחרת על תחנת הטלוויזיה אל-איכבריה נהרגו שבעה בני אדם. ארבעה שומרים ושלושה עיתונאים. א-נוסרה נטל אחריות לתקיפה ופרסם תמונות של אחד עשר מעובדי התחנה שנחטפו בפשיטה.

באמצע יולי 2012, נחטף מוחמד א-סעיד, מגיש חדשות ידוע בטלוויזיה הממשלתית הסורית. באוגוסט 2012 הצהיר ארגון ג'בהת א-נוסרה שא-סעיד הוצא להורג.

ב-3 באוקטובר 2012 פוצצו שלושה מחבלים מתאבדים שלוש מכוניות תופת בפינה המזרחית של כיכר סאדאלה אל-ג'בירי בחלב. לפי דיווח של משרד הפנים הסורי, 48 איש נהרגו ויותר מ-122 נפצעו קשה. א-נוסרה נטל אחריות על הפיגוע. הפיגוע כוון כנגד מועדון הקצינים והבניינים הסמוכים לו: בית מלון, ובית קפה היסטורי בשם "ג'וחא קפה". המלון ניזק נזק רב ואילו בית הקפה ומועדון הקצינים נהרסו לחלוטין.

כיכר סאדאלה אל-ג'בירי לאחר הפיגוע ב-3 באוקטובר 2012

ארגון א-נוסרה קיבל אחריות גם על תקיפת בסיסים צבאיים סוריים רבים. ב-12 באוקטובר 2012, הותקף בסיס הגנה אווירית ליד חלב. תקיפת הבסיסים חאנאנו בחלב, וסולוק בא-רקה. על פי דיווחים, בתקיפת בסיס ההגנה האווירית נהרסו מבנים וחובל מכ"ם לאחר שא-נוסרה כבשו את הבסיס בשיתוף פעולה עם הארגון התנועה האסלמית אל-פאג'ר וקבוצת לוחמים צ'צ'נים. במהלך ההסתערות על בסיס חאנאנו נהרגו 11 חיילים סוריים. א-נוסרה החזיק במתחם שש שעות ונסוג. הארגון טען שהוא הרג 32 חיילים במהלך הפשיטה על הבסיס בא-רקה.

ב-12 בדצמבר 2012 פוצץ הארגון שתי מכוניות תופת בצמוד לבניין משרד הפנים הסורי שבדמשק. כ-35 אנשים נהרגו ו-100 נפצעו. בחודש מרץ 2013 ביצע הארגון פיגוע בנשק כימי נגד חיילי צבא סוריה בעיר חאן אל-אסל.

ב-22 ביולי 2013 השתלט הארגון על העיר חאן אל-אסל, וביצע טבח באזרחים ובחיילים. במהלך ההשתלטות נרצחו לפחות 123 אזרחים ו-150 חיילים סוריים, מתוכם 51 חיילים שהוצאו להורג בפומבי על ידי אנשי הארגון. על פי אחת ההערכות, מטרת הטבח הייתה להסוות את עקבות השימוש בנשק כימי.

ב-21 במרץ 2013 פוצץ עצמו מחבל מתאבד במסגד בלב דמשק וגרם למותו של השייח' הסוני מוחמד סעיד רמדאן אל-בוטי, שנחשב לאחד מהמקורבים של משפחת אסד[14]. ממשלת סוריה האשימה את ג'בהת א-נוסרה כאחראית לפיגוע, אם כי אף ארגון לא קיבל על עצמו אחריות לכך.

אידאולוגיה

קבוצה זו מורכבת מלוחמי ג'יהאד אסלאמיים סוניים. מטרת הארגון היא להפיל את שלטונו של בשאר אל-אסד, להקים מדינה אסלאמית הכפופה לחוקי השריעה, ולהחזיר את הח'ליפות.

חברי הקבוצה מואשמים בתקיפת קבוצות דתיות שאינם מוסלמים סונים ובעיקר מוסלמים עלווים. חברי הקבוצה התייחסו לארצות הברית ולישראל כאויבי האסלאם, והזהירו מפני התערבות מערבית בסוריה. חברים סורים בקבוצה טוענים שהם נלחמים רק נגד ממשלת אסד ולא יתקפו את מדינות המערב. ארצות הברית האשימה את הקבוצה בקשר לסניף אל-קאעידה בעיראק. באפריל 2013 פרסם אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג אל-קאעידה בעיראק הצהרה המאשרת את הקשר הזה. יום לאחר נשבע מנהיג ג'בהת א־נוסרה אבו מוחמד אל-ג'ולאני אמונים למנהיג אל־קטעדה איימן א־זוואהירי, וביוני 2013 הכריז על ביטול האיחוד בין הארגונים.[6]

יחסים עם ארגונים אחרים

למרות החיכוך בין ג'בהת א-נוסרה לבין ארגוני מורדים אחרים ובמיוחד הצבא הסורי החופשי, אל-ג'ולאני שיתף פעולה לעיתים קרובות עם ארגוני מורדים מתונים נגד הצבא הסורי. הארגונים שאיתם ג'בהת א-נוסרה משתף פעולה באופן קבוע הם אחראר א-שאם ולגיון שאם, והשלושה מהווים את הכוח העיקרי בברית צבא פתח הכיבושים. קיים גם שיתוף פעולה גדול יחסית עם קבוצת החזית האסלאמית ובמיוחד עם הכוח החזק בה, צבא האסלאם (ג'יש אל-אסלאם), וכן עם ארגונים אחרים. מלבד ההתנגדות לדאעש, ג'בהת א-נוסרה בראשות ג'ולאני נלחם נגד ארגון חזבאללה ונגד מיליציות שיעיות מעיראק, וכן נגד היחידות להגנת העם הכורדיות ונגד צבא ח'אלד בן אל-וליד, שלוחת דאעש ברמת הגולן.

היחס לארגון במערב

הארגון הוגדר כארגון טרור על ידי האו"ם וארצות הברית בדצמבר 2012, על ידי אוסטרליה ביוני 2013, על ידי בריטניה ביולי 2013, ובטורקיה בינואר 2014. גורמים מערביים סברו שיש לתמוך בג'בהת א-נוסרה שכן בפועל הם אינם נלחמים נגד המערב, והתמיכה בהם תוכל להחליש את כוחה של המדינה האסלאמית. למרות השמועות שהארגון נתמך על ידי סעודיה, קטר או טורקיה, אל-ג'ולאני הכחיש את טענות אלה וטען שכל הנשק שבידי הארגון מקורו בשלל שנלקח מהצבא הסורי.

באוגוסט 2013 הכריז שר הביטחון, משה יעלון, על הארגון כהתאחדות בלתי מותרת.[15] עם זאת, היו פרסומים שדיברו על שיתוף פעולה בין ישראל לבין ג'בהת א-נוסרה,[16][17] ועל כך שפצועים חברי הארגון קיבלו טיפול רפואי בישראל[18], במסגרת "שכנות טובה". באוקטובר 2015 הכריזה עליו ממשלת ישראל כארגון טרור.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'בהת פתח א-שאם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 רועי קייס, החזית כבר כאן: החברים של אל-קאעידה בסוריה, באתר ynet, 12 בדצמבר 2012
  2. ^ או במקום המילה "העזרה": "הסיוע"/ "התמיכה"/ "ההצלה" וכדומה.
  3. ^ http://www.onlinejihadexposed.com/2012/11/blog-post_1631.html
  4. ^ http://www.hurriyetdailynews.com/images/Documents/F199BC38846F4E72B083A4222B568E7F.pdf
  5. ^ 1 2 גורמי הכוח בסוריה לאחר הפלת משטר אלאסד - מורה נבוכים, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 13 בדצמבר 2024
  6. ^ 1 2 מחלוקת חריפה בין המטה לשחרור אלשאם לבין אלקאעדה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 בדצמבר 2017
  7. ^ הכרזה על התאחדויות בלתי מותרות, באתר משרד המשפטים
  8. ^ כתבה מאת יוסי מלמן
  9. ^ אתר למנויים בלבד אלכס פישמן, הכאוס והבונוס, באתר "ידיעות אחרונות", 22 ביוני 2017
  10. ^ יאיר קראוס, ביה"ח זיו צריך לבחור: ישראלים או פליטים סורים, באתר nrg‏, 4 בדצמבר 2014
  11. ^ דניאל סיריוטי, שלמה צזנה, עכשיו זה רשמי: דאעש הוכרז כארגון טרור, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2015
  12. ^ מתנתקים מאל-קאעדה: ארגון ג'בהת א-נוסרה יפעל מעתה תחת שם חדש, באתר וואלה, 28 ביולי 2016
  13. ^ הקמת חזית פתח אלשאם במקום ארגון ג’בהת אלנצרה, שלוחת אלקאעדה בסוריה: רקע, סיבות ומשמעויות, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 5 באוגוסט 2016
  14. ^ ראנם איברהים, ‏קשה לצפייה: חיסול האימאם המקורב לאסד בדמשק, באתר ‏מאקו‏, 9 באפריל 2013
  15. ^ הכרזה על התאחדות בלתי מותרת, י"פ 6667 מיום 3 באוקטובר 2013
  16. ^ כתבה מאת יוסי מלמן
  17. ^ דיווח: ישראל מספקת ציוד צבאי ל"ג'בהת א-נוסרה"
  18. ^ יאיר קראוס, ביה"ח זיו צריך לבחור: ישראלים או פליטים סורים, באתר nrg‏, 4 בדצמבר 2014