בהשראת הבובה הופק זיכיון מדיה בעל אותו שם, אשר כולל סדרות טלוויזיה, סרטים, משחקי וידאו ועוד.
היסטוריה
את הרעיון לבובה הגתה רות הנדלר בהשראת בובה חטובה בשם "בילד לילי" מתוצרת גרמניה, אותה רכשה עבור בתה בעת טיול בשווייץ.
ברבי הוצגה לראשונה ביריד צעצועים בניו יורק ב-9 במרץ1959 ונקראה על שם בתה של הנדלר, ברברה. ייחודה של הבובה היה שהיא מעוצבת בדמות אישה ולא ילדה. שיטת השיווק של ברבי הייתה באמצעות פרסום הפונה ישירות לילדות ועוקף את הוריהן. במהלך השנים הוטחה במעצבי דמותה של ברבי ביקורת בגלל ממדי הגוף האנורקטיים שלה.
ב-11 במרץ1961 החל שיווקו של קן (Ken), בן זוגה של ברבי שנקרא על שם בנה של הנדלר, קנת. בפברואר2004 פסק ייצורו של קן, אולם ב-2011 החל ייצורו מחדש.
סביב המותג של ברבי צמחה תעשיית אביזרים נלווים מתוצרת חברת מאטל, כמו גם חברות חקייניות: בתי בובות, ריהוט וכלי רכב, בובות ילדיהם של ברבי וקן, בובות בעלי חיים, אביזרי הלבשה וגם מוצרים לגני ילדים ובתי ספר.
גרסה מוסלמית לבובת ברבי יצאה לשוק בשנת 2003 בשם "פוּלָה". הבובה נמכרת ברחבי העולם, בעיקר במדינות ערב, בתלבושות ערביות מסורתיות וחלקן נמכרות עם כאפיות ערביות על ראשיהן.
לאורך השנים, הייתה בובת ברבי (והיצרנית מאטל) מוקד לביקורת רבה. הביקורת נסבה סביב אידיאליזציית היתר שהבובה ומידותיה מגלמות, שדוחפת בנות צעירות, המשחקות עם הבובה ורואות בה דמות להערצה וחיקוי, לעבר בעיות דימוי גוף ואנורקסיה. בעקבות הביקורת נערכו שינויים במידות הגוף של הבובה.
הקהילה האפרו-אמריקאית בארצות הברית, שגדלה להוות חלק מהותי מאוכלוסיית ארצות הברית, קבלה נגד הדרה גזעית, ודרשה שייוצרו גם בובות ברבי שחורות. בובת ברבי בצבע כהה שהושקה ב-1980 כללה סממנים ומאפיינים בהתאם ובסמוך להשקתה שווקו גם בובות במראה היספאני.
מענה חברת מאטל לביקורת
לאחר עשורים של שמרנות, וכתוצאה מלחץ הולך וגובר מצד הצרכנים, היטתה חברת מאטל אוזן ופעלה בהתאם:
בספטמבר2009 השיקה החברה את סדרת "So In Style", שנועדה לייצג ביתר נאמנות ומציאותיות אנשים שחורים, ביחס לבובות קודמות.[2]
בינואר2016 חשפה החברה סדרה חדשה גדולה ומגוונת, הכוללת 33 בובות. היא כוללת, בין היתר, גם בובות בעלות מבנה גוף "עגלגל" (כלומר "מלאות" או הלבושות במידות גדולות יותר), בובות גבוהות ונמוכות ואף בובות "קן" בעלות מבנה גוף שונה וגובה שונה.[3]