בית יצחק שדה

מידע כללי
סוג	בית מגורים, אתר הנצחה
על שם	יצחק שדה
כתובת	זיכרון קדושים 3
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°02′03″N 34°44′36″E / 32.034222222222°N 34.743361111111°E / 32.034222222222; 34.743361111111
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   בית יצחק שדה (למפת גוש דן רגילה)   בית יצחק שדה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית יצחק שדה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית יצחק שדה בית יצחק שדה בית יצחק שדה מפת  דרום __ תל אביב ויפו [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים ממערב: הים התיכון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בית יצחק שדה הוא אתר ביפו, הכולל את הבית שבו התגורר יצחק שדה בשנותיו האחרונות והגן הסובב אותו. הבית בנוי על מצוק כורכר הצופה אל הים התיכון בקצה הדרום-מערבי של יפו, ברחוב זיכרון קדושים 3. הבית הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרים.

הבית הוא חלק משכונה שנבנתה בסוף תקופת המנדט הבריטי (בין 1945 ל-1948), על ידי חברת הבנייה הערבית "ריאד". השכונה נבנתה בשיטה "מודרנית" ו"מתועשת" ברוח התקופה של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, והבתים נועדו ככל הנראה למגורי פקידים וקצינים בריטים.

הבית הוענק לשדה בתום מלחמת העצמאות, שהגיע למקום עם אשתו מרגוט ובנם יורם בפברואר 1949, והתגורר בו עד מותו באוגוסט 1952. שדה רצה לעבור לבית בקרבת הים בעצת רופאיה של אשתו מרגוט, אשר חלתה בסרטן^[1]. ב-1951 נפטרה מרגוט ממחלתה. במהלך שלוש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל שימש הבית מקום מפגש לרבים ממשתתפי המערכה על הקמתה: קציני צה"ל רמי דרג, ואנשי תרבות ורוח. המבנה היה בית הקבע הראשון של שדה לאחר שנים ארוכות של חיי נדודים, בהן חי בגדוד העבודה, נדד עם משפחתו לתל אביב ולקיבוץ נען או חי במחתרת. שדה השקיע מאמצים וכוחות יצירה רבים בטיפוח הגן.

עיריית תל אביב סייעה לשדה בתכנון ועיצוב צמחיית הגן המקיף את הבית, באמצעות אדריכל הגנים אברהם קרוון. הגן כולל צמחייה עבותה, שבילים שרוצפו באבן ירושלמית, ממצאים ארכאולוגיים, ספסלי אבן, ומדרגות שנחצבו במצוק אל חוף הים. המדרגות הסמוכות לים התמוטטו עם השנים.

בנוסף, הציב שדה בגן את קרון הפיקוד שלו מתקופת היותו מפקד השריון הראשון בצה"ל, ובקרון מוצגת תערוכת צילומים על מלחמת העצמאות וההיסטוריה של הבית. שדה הציב בגן מצבת אבן חצובה עליה חקק "פינת מכבי", לזכר מכבי מוצרי-מני, ממפקדי הפלמ"ח, שלישו של יצחק שדה, שנהרג במתקפה על שיירה שהוביל בדרך לירושלים במהלך מלחמת העצמאות.

לאחר מות שדה, המשיכה המשפחה לשמר את חדרו ואת הגן שהקים על כל אשר בו. הבית שימש כל השנים גם כאתר הנצחה ליצחק שדה הפתוח לסיורים.

חדרו של שדה נשמר כפי שהיה בחייו. המבקרים בחדרו יכולים לראות את הספרים שקרא, את אוסף כלי הנשק שלו, את מפת הקרבות בהם השתתף במלחמת העצמאות, את התמונות והצילומים שבחר לתלות בחדרו, את המיטה שעליה ישן, ואת המשקולות עמן התאמן. הספרייה בחדר כוללת ספרים בעברית, ברוסית, באנגלית ובגרמנית. במרכז החדר מצוי שולחן עתיק שבמרכזו חקוק סמל הפלמ"ח. על קירות החדר רפרודוקציות קלאסיות של רמברנדט ואל גרקו ותמונות מקרבות חטיבה 8. בפינת הנשק תלויה מפה המציינת את הקרבות שיצחק שדה נטל בהן חלק במלחמת העצמאות. על הארון ניצב "נס חטיבה 8" – הדגלון שהתנוסס על הג'יפ של מפקד החטיבה במלחמת העצמאות.

בגן נמצאים הצמחים שנטע שדה בסיועה של עיריית תל אביב, מוצגים ארכאולוגים, קרון הפיקוד ומצבה לזכרו של מכבי מוצרי-מני. את הגן נטע יצחק שדה במו ידיו, בסיועו של אדריכל הגנים אברהם קרוון. הגן משלב צמחי תרבות וצמחי בר שהצליחו להשתרש ולהתפתח במקום על אף תנאי מזג האוויר הקשים של גבעת כורכר החשופה לרוחות הים. פרט לכמה עצי אשל בחלקו המערבי של הגן, שלא החזיקו מעמד, רובה המכריע של הצמחייה הוותיקה שרדה. כבר בכניסה לבית ניתן לראות בין השאר את הפיקוס, ההדס, הבוגונביליה, האלמוגן, הפיטנה, ההרדוף, הפרקינסוניה והפיטספורום שנשתלו עם קום המדינה, אך גולת הכותרת היא חלקו המערבי של הגן הצופה לים, הכולל אוסף של צמחים ובהם עצי אשל, עץ השמן הנקוד, עץ תות, עץ רימון עץ פיטנגו, שיחי מלוח, אגבות, אלת המסטיק, מללוקה, קליסטימון, לגונריה פיטרסון, אהל האצבעות ועוד.

בשנת 2011 קרס חלק מהגן הסמוך לבית. לטענת יורם שדה, הקריסה אירעה בעקבות עבודות של עיריית תל אביב לפירוק המסלעה הקיימת והקמת קיר מגן למצוק שעליו עומד המבנה^[2].

משנת 1949 ניצב בגן הבית קרון פיקוד, שבמקור שימש את הצבא הבריטי בקרבות במדבר המערבי של צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. הוא התגלגל לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ולאחר סיומו, נפל לידי צה"ל. הוא שימש כקרון הפיקוד של חטיבה 8, ואת יצחק שדה כמפקד החטיבה במלחמת העצמאות. הקרון נגרר לאזורי הקרבות על-ידי כלי רכב ושימש את יצחק שדה בקרבות החטיבה. לאחר המלחמה ביקד שדה שהקרון יובא לביתו במקום שיושלך לגרוטאות. במרוצת השנים שופץ הקרון על-ידי חיל השריון. בקרון מוצגת תערוכת צילומים המשקפים את קרבות החטיבה במלחמת העצמאות ואת בית יצחק שדה בימיו הראשונים.

שנותיו האחרונות של יצחק שדה בביתו ביפו נזכרו לא אחת בספרות, בעיתונות ובשירה: מתוך החומר הרב מובאים שירו של נתן אלתרמן בעיתון דבר משנת 1949 יצחק שדה - נתן אלתרמן וקטע קצר מרשימה של מארק גפן שהתפרסמה ב"על המשמר" במלאת שבעה למותו של יצחק שדה.

נתן אלתרמן מצר על פרישתו מן הצבא וכותב:

ובכן, הוא משוחרר, נראנו בגינה
עודר ומנכש, גוחן על שיח פרא

ביום השבעה למותו כותב יעקב אורלנד:

ורק אגדתך על פני האפר עפה,
אולי משום שזה הלילה, מול חוף יפו,
מלאו לה כך, לפתע, למד-בית שנים.

רחל מכבי, בספריה "בחיוך ובדמע" ו"לילות ירושלים", מתארת את הבית כ"קן נשרים מעל לגבעות ג'בליה"

חיים גורי כותב ב"בלאדה ליצחק שדה":

הלך הוא והזקין בדרכים העשנות
הלך הוא אל ביתו ליד הים
הניח את חרבו בשקט בין הזכרונות
אבל בזמר הוא חי לעולם

יורם שדה היה בנו היחיד מרעייתו השלישית, התגורר בבית מאז היה ילד בן חמש, עת נמסר הבית להוריו. הוא התגורר בבית יחד עם רעייתו, העיתונאית זיוה יריב, עד ליום מותו ב-6 במרץ 2021.

בשנת 1956 רכש משרד הביטחון את הבית מרשות הפיתוח, ובהמשך העביר אותו לבעלותו של יורם שדה^[3]. לאחר מות אביו, המשיך יורם לתחזק את המבנה והגן.

חלקים מן הגן הסובב את הבית המהווים שטח ציבורי^[4] רשומים על שם רשות מקרקעי ישראל, והבעלות עליהם נמצאת במחלוקת משפטית^[5][6]. בשנת 1990 מיפה מחדש משרד המשפטים את קרקעות המדינה, וכך נודע ליורם שדה שהבית רשום על שמו אך הגן לא. יורם הגיש תביעת בעלות לבית המשפט ובמקביל פתח במשא ומתן עם מינהל מקרקעי ישראל כדי להגיע להסדר חכירה. לטענת שדה היה בידיו הסכם בכתב יד וטיוטת חוזה לפיו הסכים המינהל להחכיר את הגן ל-49 שנים. בדצמבר 1994 חתמו הצדדים על מזכר והסכימו כי שדה ימחק את התביעה ויחתום על הסכם חכירה עם המינהל. באוגוסט 1995 שלח המינהל לשדה טיוטה להסכם חכירה בכפוף לדמי חכירה בגובה כ-300 אלף שקלים. זאת משום שלטענת המינהל הגן נועד להעלות את ערך הבית, ואילו שדה טוען שמדובר בגן זיכרון. שדה לא שילם את דמי החכירה, ודחה הצעה נוספת של המנהל שנתיים לאחר מכן. בהמשך הגיש שדה תביעה לבית המשפט המחוזי ועתר לאכיפת ההסכם שנחתם במזכר המקורי. תביעתו וערעוריו של שדה נדחו בבית המשפט המחוזי בתל אביב והעליון^[7]. ב-13 באפריל 2020 קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חיים טובי, כי ליורם שדה אין זכויות בגן^[3].

במקביל להליכים המשפטיים החל סכסוך בין יורם שדה לשכניו בעניין צמחיה מהגן המגודר שפלשה לרחוב. העימות הגיע לבית משפט, ושדה נדרש לגזום את הצמחים^[8]. הגיזום חשף גדר הרשת, שהוצבה בשנות ה-50, לאחר שמשאית פגעה בחומת האבן המקורית של הבית והרסה קטע ממנה. את הגדר המרקיבה החליף שדה ברשת מתכת באורך 7 מטרים. בעקבות הסכסוך מול המינהל, וועדת הערר לתכנון ובנייה בתל אביב לא ניפקה עבור הגדר היתר בנייה, והוצא נגדה צו הריסה^[9]. לאחר שוועדת הערר סירבה לדון בפנייתו של שדה בנושא, פנה האחרון לבית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב שפסק כי על הוועדה לקיים דיון^[10]. הגדר הונמכה לאחר תום ההליכים המשפטיים^[1].

פרטי המחלוקות המשפטיות מנקודת מבטו של יורם שדה מגוללות בספרו "התחתונים: סיור מודרך בערכאות התחתונות", בהוצאת כרמל^[6].

• 
  הכניסה לבית יצחק שדה ושלט המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
• 
  יצחק ובנו יורם בחזית בית יצחק שדה
• 
  פינת מכבי
• 
  מפגשי רעים בגן
• 
  יצחק שדה / נתן אלתרמן
• 
  יצחק, מרגוט ויורם שדה על ספסל בגן
• 
  מפגשי רעים בגן
• 
  יצחק שדה בגן שבביתו
• 
  חדרו של יצחק שדה
• 
  ממוזער
• 
  מרק גפן - על המשמר
• 
  יצחק שדה החוצב ויורם בנו
• 
  קרון הפיקוד ותצוגת התמונות

מדיה וקבצים בנושא בית יצחק שדה בוויקישיתוף

• מצביא ללא שררה, סיפור חייו של יצחק שדה, מאת צביקה דרור, הקיבוץ המאוחד, 1996, תל אביב
• בית יצחק שדה ביפו: חוברת רקע, באתר "יד לשריון"
• רונית סבירסקי, הזקן והים מעג'מי, באתר ynet, 19 באוקטובר 2004
• בנו של מפקד הפלמ"ח, יצחק שדה, מערער למחוזי: אבי הקים את גן יצחק שדה ביפו, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2006
• המחוזי הכריע: גן הזיכרון "יצחק שדה" ביפו לא שייך לבנו של מפקד הפלמ"ח, באתר גלובס, 24 במאי 2007
• נורית רוט, יורם שדה: ""אינני מעז להעלות על דל שפתי את ההשערה שהשופטת כלל לא עיינה בראיות שהגשתי לה כדין", באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2007
• הארץ, יורם שדה מערער על הקביעה כי פלש לגן יצחק שדה ביפו, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2007
• נורית רוט, העליון דחה את ערעורו של יורם שדה על פסק הדין שקבע כי פלש לחלק מגן יצחק שדה, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2008
• הארץ, השיח בגנו של מפקד הפלמ"ח - מטרד, באתר TheMarker‏, 23 ביוני 2008
• גיא נרדי, ביקור נדיר בבית ובגן המרהיב של יצחק שדה ביפו, באתר Xnet‏, 3 בדצמבר 2015
• רועי צ'יקי ארד, חוקר של גנדי ובנו של יצחק שדה מנהלים מלחמת חורמה על המקום הכי יפה בת"א, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2019
• יצחק שדה - דיוקן, סרט בבימויו של דני וולמן, 2002. https://youtu.be/oBEC8lkQuYI. בסרט מתראיין גם יורם שדה, ויש בו צילומים של בית יצחק שדה.

גבעת עלייה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.