בית המוקד היה מבנה בצדה הצפוני של העזרה, מזרחית לשער הקרבן, ששימש את הכהנים ששירתו בבית המקדש.
מבנה בית המוקד
בית המוקד היה בית גדול בעל גג דמוי כיפה עגולה[1], שחציו נחשב "חול" וחציו נחשב "קודש". על גג בית המוקד היה אחד ממוקדי השמירה של הכהנים במקדש.
את החלוקה בין הקודש לחול, הסבירו מפרשי המשנה בדרכים שונות. לפי הרמב"ם, מבנה בית המוקד היה מחוץ לחומת העזרה, וחציו הפתוח לעזרה, נכלל בקדושתהּ. לפי התפארת ישראל, חציו של המבנה היה בתוך תחום העזרה עצמה, ומכך נבעה קדושתו.
בית המוקד נקרא כך על שם מדורה גדולה שבערה בתוכו שבחומה התחממו הכהנים, שהיו הולכים יחפים על רצפת המקדש שעשויה משיש. סיבה נוספת לכך שהייתה מדורה היא שממנה הדליקו את אש המזבח מדי יום, מאחר שיש מצווה להביא אש מן ההדיוט.
בחציו הצפוני של הבית, היו בנויים בקיר דרגשי אבן ששימשו את זקני בית האב לשינה, בעוד הכהנים הצעירים היו ישנים על הרצפה. במרכז הבית הייתה אחת מן המרצפות בלתי קבועה בקרקע, וניתנת להרמה על ידי טבעת שהייתה קבועה בה, ותחתיה היה שוער המקדש מניח בלילה את מפתחות העזרה, ומעליה היה ישן.
לשכות בית המוקד
בבית המוקד היו ארבע לשכות, אחת בכל פינה:
בצידו השני שהיה ב'חול':
- לשכת החותמות בצד צפון מזרח, שבה ישב הפקיד הממונה על החותמות (מעין תלושים שזיכו את האוחז בהם באפשרות לקבלת נסכים מהממונה על הנסכים), ובה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח.
- ובצד הצפוני מערבי לשכת בית המוקד שבה הייתה מדורה נוספת, שבחומה התחממו כהנים שנטמאו בקרי במהלך משמרתם בבית המקדש. כמו כן היו ממוקמים בה פתחים למסיבות - המחילות שהיו בנויות מתחת לבית המקדש ובהם היו המקוואות ובתי השימוש של בית המקדש.
הערות שוליים
- ^ בית המוקד כיפה משנה, מסכת תמיד, פרק א', משנה א'. המפרש במסכת תמיד כותב שמשמעות המשפט היא שהוא היה בנוי על כיפה עגולה, ולא שגגו היה עגול. וכך הוא כותב:”כלומר לשכת בית המוקד ע"ג לשכה של אבנים הייתה, ובשביל שהכהנים שומרים לשם, בנאוה ע"ג כיפה. דשמירתן צריך לעשותה ע"ג מקום גבוה”
- ^ הדרומי
