אשרף פהלווי
הנסיכה אַשְׁרַף פהלווי (בפרסית: اشرف پهلوی, 26 באוקטובר 1919 - 7 בינואר 2016) הייתה אחותו התאומה של מוחמד רזא פהלווי, השאה האחרון של איראן. הייתה לבתו המועדפת על אביה, רזא ח'אן, שטען שחבל שמוחמד רזא שאה פהלווי יצא הזכר ולא היא.[1] פעולותיה בימי שלטונו של אחיה בשנת 1967, פעלה אשרף כנציגה האיראנית בוועדת האו"ם לזכויות אדם ובמועצה הכלכלית והחברתית.[2] אשרף הייתה תומכת נלהבת בזכויות הנשים באיראן ובעולם. בשנת 1934, הנסיכה אשרף ואחותה הנסיכה שמס, היו לשתי הנשים האיראנית הראשונות שהסירו את הרעלה, שהנשים באיראן נהגו לעטות. אשרף הייתה גם פעילה נלהבת בתוכניתו של אחיה לקידום האוריינות וחיסול האנאלפביתיות, וכיהנה כחברה בוועדה הבינלאומית המייעצת לקידום אוריינות.[3] בזמן ששהתה בבית הקיץ שלה בריביירה הצרפתית בקיץ 1976, אשרף יצאה ללא פגע מניסיון התנקשות מסתורי בחייה, כשארבעה עשר כדורים נורו לצידי מכוניתה.[4] ההפיכה באיראן ב-1953
ישנם הטוענים כי לאשרף היה תפקיד מכריע בהפיכה באיראן ב-1953, וכי היא הייתה זו ששכנעה את אחיה, מוחמד רזא שאה פהלווי, לקבל את הצעתם של ה-CIA וה-MI6 ולהוציא לפועל את תוכניתם. עם זאת ישנם אחרים המערערים על תפיסה זו וטוענים כי לא אשרף ולא השאה היו מודעים למבצע או מטרותיו.[5][6] פרשיית הסמיםישנם רבים הטוענים כי אשרף עסקה בייבוא סמים לאיראן באין מפריע בתקופת שלטונו של אחיה, ושמשם הרוויחה את הונה העצום.[7] לאחר המהפכה האסלאמיתלאחר מהפכת 1979, אשרף ביקשה מדייוויד רוקפלר לסייע לאחיה, מוחמד רזא שאה פהלווי, למצוא מקלט.[8] היא עזבה את איראן לאחר המהפכה ב-1979 ומאז חיה בין בתיה בפריז, ניו יורק ומונטה קרלו. היא נפטרה ב-7 בינואר 2016 בגיל 96. אילן יוחסין של שושלת פהלווימקרא: – השאה לבית שושלת פהלווי – המלכה של השאה (שהבאנו) [1] – חמש נשי השאה הראשון [1] – שלוש נשי השאה השני
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
