PROFILPELAJAR.COM

ארפאד האס
Haász Árpád
	אין תמונה חופשית
לידה	16 באוגוסט 1896; אריסנטפטר, הונגריה
פטירה	31 במרץ 1967 (בגיל 70); הג'ווידק, הונגריה
שם לידה	Haasz Árpád
ענף מדעי	כלכלה, דין
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד (1919)
מוסדות	אוניברסיטת קורווינוס בבודפשט
פרסים והוקרה	עיטור הדגל האדום של העמל (1956)

ארפאד האס (בהונגרית: Haász Árpád;‏ אריסנטפטר, 16 באוגוסט 1896 – בודפשט, 31 במרץ 1967)^[1] היה משפטן וכלכלן יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, תואר שני בכלכלה (1952), דוקטורט בכלכלה (PHD) (1958). חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.

קורות חייו

ארפאד האס נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר הכללי מיקשה (מקסימיליאן) האס ושל ז'ופיה שטרן. בתקופת ילדותו חיה משפחתו ברווחה, אך מאוחר יותר היא ירדה מנכסיה והפכה לעניה. ארפאד החל את לימודיו התיכוניים בגימנסיה של הבנדיקטינים בקסטהיי, אך התנגש מספר פעמים עם מוריו ולבסוף סיים את לימודיו ב-1914 בבית הספר התיכון הרומי-קתולי בסומבטהיי. הוא המשיך את הלימודים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל דוקטורט במשפטים ב-1919. במהלך שנות לימודיו באוניברסיטה, פרנס את עצמו תחילה ממתן שיעורים פרטיים, לאחר מכן עבד בבית המשפט בבודפשט כעובד שירות ציבורי שקיבל רק קצבה יומית במקום משכורת חודשית רגילה ולאחר מכן היה מתמחה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא השתתף בתנועה האנטי-מיליטריסטית של הסוציאליסטים המהפכניים כחבר בחוג גלילאו, וכן היה פעיל בתנועות העבודה הסוציאליסטיות ולאחר מכן הקומוניסטיות הבלתי חוקיות. בשנת 1918, היה חבר מייסד של מפלגת הקומוניסטים של הונגריה. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה האס נציג פוליטי בנציבות המשפטית (קומיסריאט), ולאחר מכן בנציבות לחינוך ציבורי, ובין מרץ לבין יולי 1919 היה ראש המחלקה לפועלים הצעירים וסטודנטים. לאחר נפילת הרפובליקה, הוצא נגדו צו מעצר והוא הסתתר במשך שבועות במרתף של "קפה ניו יורק". לבסוף הצליח להגר לווינה ולקח חלק משמעותי בעבודת ההגירה הקומוניסטית ההונגרית לשם. לאחר מכן עבד בארגון המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של אוסטריה (OKP); בין 1925 לבין 1934 היה חבר בהנהגת המפלגה (האוסטרית) הקומוניסטית בווינה וכתב בקביעות בעיתון של המפלגה "דגל אדום (Rote Fahné). ב-1934, לאחר מרד הרפובליקנישר שוצבונד, הוא נכלא, אך ברח והגיע לשווייץ דרך פראג, שם בא בקשר עם טיבור סני. בין השנים 1936–1938 היה מורה בבית הספר לנין במוסקבה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בפריז, שם עבד בוועד החוץ של ה-OKP. במהלך המלחמה השתתף בתנועת ההתנגדות הצרפתית, אך נעצר וגורש תחילה למחנה הריכוז אושוויץ ולאחר מכן למאוטהאוזן. הוא הצליח לשרוד ולאחר שחרורו נסע שוב לווינה, שם הפך לראש המחלקה של OKP. לאחר מכן עבד כיועץ כלכלי תאגידי עד 1948, אז חזר להונגריה. לאחר שחזר הביתה, הוא הפך למקורב פוליטי של ההנהגה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית וסגן ראש המחלקה לכלכלת המדינה. בשנה שלאחר מכן עבד כראש המחלקה לתכנון וחקר שוק של משרד המסחר והשיתופיות ולאחר מכן במרכז התיעוד הארצי. בין 1950 לבין 1952 היה פרופסור מן המניין המייסד של המחלקה לכלכלה ופוליטיקה בינלאומית באוניברסיטה ההונגרית לכלכלה (שמה שונה לאוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה מ-1953), הוא כיהן כפרופסור באוניברסיטה בין 1952 לבין 1964, וראש המחלקה בין 1950 לבין 1964. בין השנים 1955–1956 ו-1957–1959 היה דקאן הפקולטה הכללית. הוא היה חבר גם

בוועדת בודפשט של ה-MSZMP (מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית)
במועצה הלאומית לשלום
בוועד הפועל של אונסק"ו
באגודת האומות המאוחדות ההונגרית

אשתו הייתה אמה וייס (1894–1967)^[2], מורה, בתם של הצורף סלומון וייס ושל זלמה לוי, איתה התחתן ב-22 בינואר 1919 בבודפשט^[3].

כתביו העיקריים

Államosítás vagy társulati rendszer? (Gazdaság, 1946)
Kereskedelem – politika. (Budapest, 1949)
A brit imperializmus válsága – az angol reformizmus csődje. (Az MDP Központi Előadói Iroda előadásai. Budapest, 1950)
Nemzetközi gazdasági és politikai ismeretek. Haász Árpád előadásai. I–II. kötet. Egyetemi jegyzet. (Budapest, 1950–1951. 2. kiadás: 1952, 4. kiadás: 1955, I–IV. kötet. új kiadás: 1955–1956)
A szocializmus felépítése a Német Demokratikus Köztársaságban. (Társadalmi Szemle, 1952)
Az imperialista hatalmak ellentétei az „európai egység” és Németország kérdésében. (Társadalmi Szemle, 1953)
A jelenkori kapitalizmus sajátosságairól. – Korunk kapitalizmusának termelési és fogyasztási szerkezete. Az állam, mint gazdasági tényező a jelenkori kapitalizmusban. (Közgazdasági Szemle, 1957)
Egyetemünk szerepe a népgazdaság és a közgazdaság-tudomány területén. (A Magyar Közgazdaság-tudományi Egyetem Évkönyve. 1958. Budapest, 1959)
A századeleji magyar társadalom és a Galilei Kör (Valóság, 1959)
A revizionizmus elleni harc néhány elvi kérdése (Közgazdasági Szemle, 1959)
Az állam gazdasági szerepének változása a kapitalizmus fejlődési folyamatában (Társadalmi Szemle, 1960)
Korunk kapitalizmusa. I–II. kötet. Háy Lászlóval, Nyilas Józseffel, Ripp Gézával. (Budapest, 1961, 2. átdolgozott és bővített kiadás: 1964)

פרסים וההוקרה

עיטור הדגל האדום של העמל (1956)
עיטור מסדר העמל (1960)
עיטור מסדר העמל דרג זהב (1965)^[4]

לקריאה נוספת

Botos János (1986-07-01). "Haász Árpád". Pártélet. pp. 88–90. נבדק ב-2021-07-04. ארפאד האס, מאת שאנדור בוטוש)
Köves Rózsa (1986-08-16). "Kilencven éve született Haász Árpád". Magyar Nemzet. p. 3. נבדק ב-2021-07-04. (רוז'ה קבש: לפני תשעים שנה נולד ארפאד האס. 1986)
Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
Kozák Péter. "Haász Árpád". nevpont.hu. נבדק ב-2021-07-04. (פטר קוזאק: ארפאד האס ב"נקודת שם")
Új magyar életrajzi lexikon III. (H–K). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי חדש)