כנסיית האנדרטה מתקופת בית ארפאד השער הרומנסקי של כנסיית האנדרטה הכנסייה במבט אווירי
אֶרִיסֶנְטפֶּטֶר (בהונגרית: Őriszentpéter) היא עיירה בקצה הדרום מערבי של מחוז ואש בהונגריה בנפת קרמנד, "בירת הארשג" (המשמר) בסמוך למפגש הגבולות הונגריה - סלובניה - אוסטריה.
גאוגרפיה
היישוב פרוש על גבעות אֶרְשֶג (פירושו בהונגרית: משמר). לאורך היישוב זורם מזרחה נהר הזאלה, שמוצאו כ-10 קילומטרים משם.
העיירה בנויה בחלקים, המורכבים מתשעה ונקראים ביישוב "szer". את הליבה המרכזית מספקים Városszer בגדה הדרומית של נהר הזאלה ו-Baksaszer בדרום מזרח, כמו גם Alszer בצד הצפוני. ממערב ל-Alszer שוכנות Kovácsszer, Siskaszer ,Templomszer, Keserűszer. החלק של ה-Égésszer ממוקם ישירות ליד ה-Városszer, ממערב לו, על הגדה הדרומית של נהר הזאלה, וקצת הלאה משם נמצא Galambszer.
תחבורה
אריסנטפטר היא נקודת הסיום של כביש 7411 המגיע מ-זאלאגרסג – זאלאלווה (Zalalövő) – הוא מסתיים במעגל תנועה במרכז העיירה ומגיע לסיומו בכביש 7451 בין Csákánydoroszló – Magyarszombatfa – Muraszombat. כהמשך של 7411, כביש 7453 מתחיל לכיוון Szentgotthárd, ומהאחרון כביש 7455 לכיוון Szalafő - Máriaújfalu. אין קווי אוטובוס תכופים במיוחד המקשרים את העיירה עם הסביבה הצרה יותר ועם Szentgotthárd.
האזכור הראשון של אריסנטפטר הוא משנת 1280. התושבים היו שומרי גבול חופשיים. גם הכנסייה הקתולית של היישוב נבנתה בערך בתקופה זו. הטורקים פשטו על האזור מספר פעמים, לקחו מס מלחמה (בתום מלחמה דורש המנצח פיצויים מהמנוצח על הפסדיו במהלך המלחמה. זה נקרא מס מלחמה, ששולם על ידי המנוצחים בכסף או בדברים יקרי ערך אחרים), אך לא הטילו מס על התושבים שחיו שם. בערך בזמן הזה הפכה הכנסייה הקתולית ביישוב לכנסייה קלוויניסטית.
במאה ה-17, האזור הגיע לידי משפחת בתיאני (היה במשפחה ענף רוזנים וענף נסיכים), והאוכלוסייה החופשית שלפני כן נאלצה לשלם מיסים ועבודה לבעלים. בהתחשב בתפוקה הדלה ביותר של האדמה באזור, תשלום המס השפיע קשות על חיי התושבים.
תפנית רצינית הגיעה ליישוב רק בשנות ה-90, כאשר פירוק מסך הברזל פתח שוק ענק (אוסטריהוסלובניה) לתיירות. התשתיות ומתקני התיירות של האזור, שהיו סגורים עד אז, שופצו ונבנו בצעדי ענק.
Gerevich T. (1938): Magyarország román kori emlékei. (Die romanische Denkmäler Ungarns.) Egyetemi nyomda. Budapest
Henszlmann, I. (1876): Magyarország ó-keresztyén, román és átmeneti stylü mű-emlékeinek rövid ismertetése, (Old-Christian, Romanesque and Transitional Style Architecture in Hungary). Királyi Magyar Egyetemi Nyomda, Budapest
Szőnyi O. (É.n.): Régi magyar templomok. Alte Ungarische Kirchen. Anciennes églises Hongroises. Hungarian Churches of Yore. A Műemlékek Országos Bizottsága. Mirályi Magyar Egyetemi Nyomda, Budapest.
_2.jpg)
