טיבור הופמן נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל הופמן (1871–1929), סוחר עצים ומנהל חנות, ושל גיזלה הופמן (1878–?).[4] אשתו, ד"ר פירושקה טמאש, הייתה רופאה, איתה היה נשוי במשך שנה בלבד.[5]
בשנת 1949, מתיאש ראקושי ומקורביו עצרו אותו באשמת ריגול למען האמריקאים והיוגוסלבים. הם הכריחו אותו בכוח להכיר בלאסלו רייק (שר החוץ אז) בתור הבוס שלו בריגול. מאחר שרייק היה המתחרה של ראקושי במפלגה הקומוניסטית, ראקושי רצה להיפטר ממנו ומתומכיו בכל מחיר. בהתבסס על הווידוי הכפוי של סני, התקיים משפט ראווה, שסביבו נבנו מספר משפטי צד, כך שהתוצאה הייתה טיהור רחב היקף בתוך מפלגת העובדים ההונגרית (MDP) שמה החדש של המפלגה הקומוניסטית. טיבור סני נידון למוות במשפט רייק כנאשם דרג ב', ולאחר מכן הוצא להורג יחד עם לאסלו רייק ואנדראש סלאי. המוצאים להורג נקברו בקברים לא מסומנים. מותו נרשם ב-1949 ברובע 8 בבודפשט. הוא היה רשום תחת מספר סימוכין 2270, ונאמר כי סיבת המוות היא תלייה או חנק.
טיהור ושיקום
סטלין נפטר ב-1953, וירש אותו ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב לאחר מאבק פוליטי פנימי. חרושצ'וב ניסה להקל על היחסים המתוחים עם מעצמות המערב והחליט לגנות את הפשעים שבוצעו תחת שלטונו של סטלין ואף ביקר ביוגוסלביה שהייתה אז מוקצה בעיני השלטון הסובייטי. שם ניקה את טיטו מהאשמה שהוא "כלב השרשראות של האימפריאליסטים". זה הפך את האישומים שבהם הורשעו אנשי רייק והפעיל לחץ גדול על ההנהגה הפוליטית ההונגרית לטהר ולשקם את המורשעים במשפטים. לבסוף ב-25 בנובמבר 1955עונש המוות נגדם הוכרז כבטל ומבוטל, ולאחר מכן, בהכרח, ב-6 באוקטובר1956 כל המורשעים במשפט 1949 הובאו מחדש לקבורה. אלה היו רייק, סני, סלאי וג'רג' פאלפי, שהוצא להורג גם כן בשל יחסיו הקרובים עם רייק. הלוויותיהם הפכו להפגנה נגד השלטון הקומוניסטי והיוו את הזרז למרד ההונגרי כשבועיים לאחר מכן.
._Rajk_L%C3%A1szl%C3%B3,_P%C3%A1lffy_Gy%C3%B6rgy,_Sz%C5%91nyi_Tibor_%C3%A9s_Szalai_Andr%C3%A1s_ravatala_%C3%BAjratemet%C3%A9s%C3%BCk_alkalm%C3%A1val_1956._okt%C3%B3ber_6-%C3%A1n._Fortepan_79388.jpg)
