פרס פריטיוף ננסן להישג יוצא דופן במחקר, קטגוריית היסטוריה-פילוסופיה (1983) פרס החברה הנורווגית לסוציולוגיה (1997) פרס הספרות ע"ש פר גינט (2004) יעל השנה (2006) הפרס הנורדי של האקדמיה השוודית (1996) מפקד עם כוכב במסדר אולב הקדוש
נאס טען כי בעוד שקבוצות סביבתיות מערביות של התקופה המוקדמת שלאחר המלחמה העלו את המודעות הציבורית לנושאים הסביבתיים של אותה תקופה, הן לא הצליחו במידה רבה להבין ולהתייחס למה שלטענתו היה הרקע התרבותי והפילוסופי הבסיסי לבעיות אלו. נאס האמין שהמשבר הסביבתי של המאה העשרים נוצר עקב הנחות מוקדמות ועמדות פילוסופיות בלתי נאמרות בתוך חברות מערביות מודרניות מפותחות שלא הוכרו.[2]
בכך הוא הבחין בין מה שהוא כינה חשיבה אקולוגיה "עמוקה" ואקולוגיה "רדודה". בניגוד לפרגמטיות התועלתנית הרווחת של עסקים וממשלות מערביות, הוא דגל בכך שהבנה אמיתית של הטבע תצמיח נקודת מבט שמעריכה את הערך של המגוון הביולוגי, תוך הבנה שכל יצור חי תלוי בקיומם של יצורים אחרים. ברשת המורכבת של יחסי הגומלין שהיא עולם הטבע.[2]
ביוגרפיה
נאס נולד בסלמדאל, אוסלו, נורווגיה, בנם של כריסטין (דקה) ורגנאר אייד נאס.[3] אביו היה בנקאי מצליח, ואחיו הצעיר של בעל האונייה Erling Dekke Næss.[4] לנאס היו שני ילדים מאשתו הראשונה אלסה והיה דודו של מטפס ההרים ואיש העסקים ארן נאס הבן (1937–2004).[5]
נאס היה מטפס הרים ידוע, שב-1950 הוביל את המשלחת שעשתה את העלייה הראשונה של טיריך מיר (7,708 מטרים (25,289 רגל)) בפקיסטן.[7] בקתת טברגשטיין במסיף Hallingskarvet מילאה תפקיד חשוב בשם הפילוסופיה של נאס, "אקוסופיה T", שכן ה-"T" מייצגת את בקתת ההרים שלו טברגשטיין.[7][8]
בשנת 1958, הוא ייסד את כתב העת הבינתחומי לפילוסופיה Inquiry.[7]
ב-1970, יחד עם מספר רב של מפגינים, הוא כבל את עצמו לסלעים מול Mardalsfossen, מפל בפיורד נורווגי, וסירב לרדת עד שהתוכניות לבניית סכר בוטלו.[5] אף על פי שהמפגינים נסחפו על ידי המשטרה והסכר נבנה בסופו של דבר, ההפגנה השיקה שלב אקטיביסטי יותר של איכות הסביבה הנורווגית.[5][9]
בשנת 1996, הוא זכה בפרס הנורדי של האקדמיה השוודית, הידוע כ"נובל הקטן". בשנת 2005 הוא עוטר כמפקד עם כוכב המסדר אולף הקדוש על עבודה מועילה חברתית. נאס היה מועמד פוליטי שולי במפלגת הירוקים הנורווגית ב-2005.[10]
פילוסופיה
בתחילת דרכו היה מקורב לחבר "החוג הוינאי".[11] ספרו של נאס משנת 1936 Erkenntnis und wissenschaftliches Verhalten (קוגניציה והתנהגות מדעית) עסק נושאים רבים המוכרים בפילוסופיה האנליטית שלאחר מלחמת העולם הראשונה.[12] נאס הוכר על ידי דורות חדשים יותר של פילוסופים כחלוץ של "פילוסופיה ניסיונית" (מונח שנאס עצמו השתמש בו) למחקר הסמנטיקה האמפירי שלו.[13][14][15][16] אחד הפרסומים המוקדמים של נאס על פילוסופיה ניסיונית היה Truth" as Conceived by Those Who Are Not Professional Philosophers ("'האמת' כפי שהוגה על ידי אלה שאינם פילוסופים מקצועיים") משנת 1938.[17]
יצירתו הפילוסופית העיקרית של נאס משנות החמישים הייתה Interpretation and Preciseness (פרשנות ודייקנות) משנת 1953.[18] בחיבור זה נעשה יישום של תורת הקבוצות לבעיות של פרשנות השפה, תוך הרחבת עבודתם של סמנטיקים כמו צ'ארלס קיי אוגדן ב"משמעות המשמעות". דרך פשוטה להסביר זאת היא שכל אמירה נתונה (מילה, ביטוי או משפט) יכולה להיחשב כבעלת פרשנויות פוטנציאליות שונות, בהתאם לנורמות השפה הרווחות, המאפיינים של אנשים או קבוצות משתמשים מסוימות, ומצב השפה שבו האמירה התרחשה. יש לנסח את הפרשנויות השונות הללו בשפה מדויקת יותר המיוצגת כתת-קבוצות של האמירה המקורית. לכל תת-קבוצה יכולה, בתורה, להיות תת-קבוצות נוספות (תאורטית עד אינסוף). היתרונות של המשגה זו של פרשנות הם שונים. היא מאפשרת הדגמה שיטתית של פרשנות אפשרית, המאפשרת הערכה שלהן הן "הפרשנויות הסבירות" יותר ופחות. זהו מכשיר לוגי להדגמת עמימות שפה, הכללה מיותרת, קונפלציה, פסאודו-הסכמה ותקשורת יעילה.[19]
המלצות לדיון ציבורי
בשנת 1966 נאס פיתח ספר לימוד פשוט ומעשי המגלם את היתרונות הללו, בשם Communication and Argument: Elements of Applied Semantics (תקשורת וויכוח: אלמנטים של סמנטיקה יישומית), [20] שהפך למבוא מוערך לדיבייט או ל"לוגיקה מדוברת", ושימש במשך עשורים רבים כתנאי בל יעבור לבחינת ההכנה באוניברסיטת אוסלו, שנודעה מאוחר יותר בשם "exphil" (קיצור של examen philosophicum).[21]
הספר כלל את המלצותיו אובייקטיבי. נאס טען כי יש לדבוק במספר עקרונות או סייגים כדי להפוך דיונים פוריים ונעימים ככל האפשר:[22]
"הימנעו מהתייחסויות מגמתיות לנושאים צדדיים" - הסחות דעת כגון התקפות אישיות בכמו טענות ביחס למוטיבציה של היריבים, הסברים או טיעונים לא רלוונטיים (כגון אד הומינם).
"הימנעו מעיבודים מגמתיים של דעותיהם של אנשים אחרים" - עריכת ציטוטים או פרפרזה בצורה מוטה או מטעה (כמו הוצאה מהקשר).
"הימנעו מעמימות מגמתית" - מתן הצהרות מעורפלות במכוון במקום מדויקות יותר (שפה מעורפלת).
"הימנעו מוויכוח מגמתי ממשמעות לכאורה" - הקצאת דעות למתנגדים שאינן מחזיקים בהן (איש קש).
"הימנע מדיווחים מגמתיים ממקור ראשון" - מידע שאינו נכון או לא שלם, מניעת מידע רלוונטי (כמו שקר בעזרת מהשמטה מכוונת).
"הימנעו משימוש מגמתי בהקשרים" - הצגת חומר עם אביזרים נוספים של שכנוע וסוגסטיה כגון פניות חזותיות או שמיעתיות לרגש של אירוניה, סרקזם, עלבון, הגזמה או איום.
אקוסופיה T ופילוסופיה עמוקה
אקוסופיה T (Ecosophy T), להבדיל מאקולוגיה עמוקה, הייתה במקור שמה של הפילוסופיה האישית של נאס. אחרים כמו וורוויק פוקס פירשו את האקולוגיה העמוקה כמחויבות לאקוסופיה T, האמונות האישיות של נאס. האות "T" מורה על השם "טברגשטיין" (Tvergastein), שהיא בקתת הרים שבה נאס כתב רבים מספריו. נאס גרס שכמותו, כל אחד צריך לפתח את הפילוסופיה שלו.[23]
ניתן לסכם את האקוסופיה של נאס כמימוש עצמי. לפי נאס, לכל יצור, בין אם מדובר באדם, בעל חיים או צומח, יש זכות שווה לחיות ולפרוח.[24] נאס קובע כי באמצעות מימוש עצמי בני אדם יכולים להפוך לחלק מהמערכות האקולוגיות של כדור הארץ. לפי פרשנותו של טימותי לוק, המקסימה של נאס היא שכל ההשלכות האתיות של מימוש עצמי נמדדת כך שאם אדם אינו יודע כיצד התוצאות של מעשיו ישפיעו על יצורים אחרים, אסור לו לפעול.[25]
במאמר שסיכם את הקריירה של נאס, נינה ויטושק ציינה כי נאס סייג את הצעותיו הרדיקליות ביותר באמצעות המונח הרטורי "באופן עקרוני", והוא זיהה באופן פרגמטי כי, במילותיו של ויטושק, "ויתורים הם בלתי נמנעים; הדוגמות הן גמישות; והפרקטיקה חורגת מעיקרון".[26]
עבודות נבחרות
Næss, Arne (1936). Erkenntnis und wissenschaftliches Verhalten. Skrifter utg. av det Norske videnskaps-akademi i Oslo. 2. Hist.-filos. klasse, 1936 (בגרמנית). Vol. 1. Oslo: I kommisjom hos J. Dybwad. OCLC5916296.
Næss, Arne (1938). "Truth" as Conceived by Those Who Are Not Professional Philosophers. Skrifter utg. av det Norske videnskaps-akademi i Oslo, II. Hist.-filos. klasse, 1938, no. 4. Oslo: I. kommisjon hos J. Dybwad. OCLC1021167.
Næss, Arne (1953). Interpretation and Preciseness: A Contribution to the Theory of Communication. Skrifter utg. av det Norske videnskaps-akademi i Oslo. 2. Hist.-filos. klasse, 1953, no. 1. Oslo: I kommisjon hos J. Dybwad. OCLC3195596.
Næss, Arne; Christophersen, Jens A.; Kvalø, Kjell (1956). Democracy, Ideology, and Objectivity: Studies in the Semantics and Cognitive Analysis of Ideological Controversy. Oslo: Published for the Norwegian Research Council for Science and the Humanities by University Press. OCLC1942421.
Næss, Arne (1975). Freedom, Emotion and Self-Subsistence: The Structure of a Central Part of Spinoza's Ethics. Filosofiske problemer. Vol. 42. Oslo: Universitetsforl. ISBN8200014592. OCLC3841538.
Næss, Arne (Fall 1984). "A defence of the deep ecology movement". Environmental Ethics. 6 (3): 265–270. doi:10.5840/enviroethics19846330.
Næss, Arne (Winter 1986). "The deep ecological movement: some philosophical aspects". Philosophical Inquiry. 8 (1/2): 10–31. doi:10.5840/philinquiry198681/22.
^Anonymous (27 בינואר 2009). "Philosopher and Mountaineer". The Gazette (Montreal, QC). p. B7. Arne Dekke Eide Naess was born on January 27 1912, the son of Ragnar Naess, a successful banker. His father died prematurely within a year of Arne's birth. The family home was at Vettakollen near Oslo, and there the young Arne was brought up by his mother and elder brother Erling, who later became a major shipowner.{{cite news}}: (עזרה)
^ 123Schwarz, Walter (15 January 2009). "Arne Næss". The Guardian. London. Obituary.
^Murphy, Taylor Shaw (2014). "Experimental philosophy, 1935–1965". In Knobe, Joshua; Lombrozo, Tania; Nichols, Shaun (eds.). Oxford Studies in Experimental Philosophy. Vol. 1. Oxford; New York: Oxford University Press. pp. 325–368. doi:10.1093/acprof:oso/9780198718765.003.0013. ISBN9780198718772. OCLC898058805.
^Chapman, Siobhan (בספטמבר 2018). "The experimental and the empirical: Arne Naess' statistical approach to philosophy". British Journal for the History of Philosophy. 26 (5): 961–981. doi:10.1080/09608788.2017.1336075. {{cite journal}}: (עזרה)
^Eriksson, Darek (2007). "Phenomeno-semantic complexity: A proposal for an alternative notion of complexity as a foundation for the management of complexity in human affairs". Emergence: Complexity and Organization. 9 (1): 11–21. ISSN1521-3250.