בעת לימודיו בקולומביה, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, וכתגובה לפעילות האנטי ישראלית בקמפוסים האמריקאים, הקים יחד עם דוקטורנטים ישראלים באוניברסיטה, בהם יוסי דהאן ויוסי בכר, קבוצת דיאלוג לדו-שיח בין סטודנטים ישראלים לסטודנטים ערביים, בשמונה קמפוסים מובילים ברחבי ארצות הברית[2].
ברשות לפיתוח ירושלים
עם שובו לישראל בגיל 29 מונה מרגלית על ידי ראש עיריית ירושלים, טדי קולק לאחראי על פיתוח עסקי והובלת התחום הטכנולוגי ברשות לפיתוח ירושלים שנוהלה באותה תקופה על ידי עוזיאל וכסלר. כחלק מהתוכנית פעל מרגלית בארצות הברית ובאירופה, בתוכנית שהצליחה להביא לעיר כ-70 חברות טכנולוגיה שהחלו את פעילותן בהר חוצבים ובגן הטכנולוגי מלחה, ואשר הצמיחו את תעשיית ההיי טק בעיר. בתקופה זו היה גם מעורב בהקמה של ארבע החממות הטכנולוגיות הראשונות בישראל, ביחד עם האוניברסיטה העברית, שהיו ממוקדות בתוכנה, תקשורת ובתחומים נוספים בהיי טק.
קרן JVP
בית המדפיס הממשלתי לשעבר, חלק מרובע המדיה של קבוצת JVP, אשר שופץ והוקם ביוזמתו של מרגלית
מאז היווסדה, הקרן ערכה 26 אקזיטים, בין הבולטים שבהם מכירת חברת כרומטיס ללוסנט, תמורת מניות לוסנט בשווי של כ-4.8 מיליארד דולר (אף שמניית "לוסנט" איבדה למעלה מ-90% מערכה במפולת שלאחר הבועה). הנפקת חברת הבינה העסקיתQlikTech ב-2010 בנסדא"ק ומימוש בשווי של כ-2 מיליארד דולר[3], מכירת חברת XtremIO ל-EMC ב-2012 בכ-450 מיליון דולר[4], והנפקת חברת אבטחת המידע סייברארק ב-2014 בשווי הגבוה ממיליארד דולר.
בשנת 2005 בחר עיתון העסקים פורבס במרגלית כאחד מ-50 אנשי ההון סיכון הטובים בעולם, ברשימת "בעלי מגע הזהב" ("מידאס"), ובכך היה למשקיע הלא-אמריקני הבכיר ברשימה[5]. בשנת 2010 עיתון דה מארקר בחר בו כמנהל ההון סיכון הטוב ביותר בישראל, על פי קריטריון של מספר האקזיטים בעשור האחרון[6]. בשנת 2015 מגזין פורבס העריך את הונו האישי ב-220 מיליון שקל[7].
ב-2002 הקים מרגלית ביחד עם אשתו דבי, את העמותה החברתית "בקהילה"[8], לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך הציבורי בירושלים. העמותה שמה לה למטרה לצמצם את הפערים החברתיים בין ילדים ובני נוער בירושלים, דרך שיפור הישגי התלמידים בתחומי מתמטיקה, אנגלית ואחרים, תוך דגש על קידום צמיחתם האישית והחברתית. בעמותה מועסקים כ-50 עובדים והיא מפעילה תוכניות לימודיות בשיתוף צוות של מתנדבים בשנת שירות, המלווים למעלה מ-3,000 תלמידים ב-15 בתי ספר בשכונות חלשות בירושלים: הקטמונים, נווה יעקב, גילה, תלפיותבית צפאפא פסגת זאב, ארמון הנציב, קריית מנחם והר חומה. התוכנית פועלת בשיתוף עם משרד החינוך ועיריית ירושלים[9].
ארגון יוזמה לאומית
ב-2014 הקים מרגלית את ארגון "יוזמה לאומית", מיזם לקידום ויצירה של שבעה מוקדי חדשנות וכלכלה חדשים בישראל, שעיקרם בצפון ובדרום והפיכתם למוקדי חדשנות בינלאומיים כאשר בכל אזור, רותמים את מוסדות האקדמיה, הרשויות המקומות, היזמים הפרטיים, התעשיות המקומיות, גופים חברתיים, משרדי ממשלה, פילנתרופיים וחברות בינלאומיות למען התמקדות בנושא טכנולוגי חדש, המושך השקעות, מייצר צמיחה בתעסוקה ועליה ברמת החיים, סביב תחומים מוגדרים כגון פודטק ואגריטק (הגליל וקריית שמונה), סייבר (באר שבע), בריאות דיגיטלית (חיפה), ניו מדיה (ירושלים), אנרגיה מתחדשת (אילת והערבה) ועוד[10]. בבסיס המודל עומדת המטרה לאתר את היתרון היחסי של כל אזור ואזור ולמקד את כלל השחקנים הכלכליים סביב אותו נושא.
מרגלית בסיור בבאר שבע עם דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל; מאי 2015
במערכת הבחירות ב-2006 התייצב לצידו של עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה דאז, ואמר כי "תמיד הצבעתי עבודה"[11]. באותה שנה הכריז השר איתן כבל, על מינויו של מרגלית לתפקיד יו"ר רשות השידור, אך בהמשך ביטל מרגלית את מועמדותו עקב טענות לניגוד אינטרסים עם פרויקט הסטודיו לאנימציה[12].
בינואר 2011, לאחר שיו"ר מפלגת העבודהאהוד ברק וח"כים נוספים הודיעו על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעת העצמאות, ייסד מרגלית יחד עם אנשי היי טק וציבור את תנועת "עבודה עכשיו", שפתחה במסע ציבורי הקורא להתפקד למפלגה – במטרה לחדש את מוסדותיה, לעדכן את רעיונותיה ולצרף אישים מרכזיים שישתלבו בהנהגתה. מרגלית ופעיליו נרתמו למחאה החברתית בקיץ 2011, במסגרת מסע "תנו לחיות בארץ הזאת" וארגן פאנלים משותפים עם יושבי מחאת האוהלים בת"א ובירושלים שעסקו בדיור בר השגה ובתמריצים למעמד הביניים.
בכנסת ה-20 היה מרגלית חבר בוועדת הכספים ובכנסת ה-19 היה חבר גם בוועדת המדע והטכנולוגיה. נושא מרכזי עליו הוא מדבר הוא פיתוח שבעה אזורי צמיחה כלכלית חדשים מחוץ לגוש דן, בדגש על שילוב כלכלה ויזמות הייטק[16].
ב-19 באפריל 2016, במסגרת הכנה להתמודדותו על ראשות מפלגת העבודה, הפיץ מרגלית סרטון בוטה כנגד הליכוד והימין הקיצוני. מטרת הסרטון הייתה לקרוא לציבור להתפקד למפלגת העבודה[17].
בינואר 2017 החליטה הכנסת להצמיד למרגלית מאבטח לאור איומים על חייו[18]. באפריל הפיק סרטון בו הוא קורא שלא להתבייש להיקרא "שמאלני"[19]. באותו חודש נפגש ברמאללה עם ג'יבריל רג'וב והתעמת עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן[20]. בתאריך 18 באפריל 2017 הודיע מרגלית על התמודדותו על הנהגת מפלגת העבודה בפריימריז[21]. בבחירות לראשות המפלגה, ב-4 ביולי 2017, הגיע מרגלית למקום הרביעי עם 16% מהקולות[22]. לקראת הסיבוב השני הודיע כי הוא תומך בעמיר פרץ אותו האשים בסיבוב הראשון בגיוס מתפקדים באמצעות "מפקד ארגזים".
באוקטובר 2017 התפטר מרגלית מחברותו בכנסת וחזר לשמש כיו"ר קרן JVP וכיו"ר ארגון "יוזמה לאומית"[23][24][25].
חיים אישיים
מרגלית נשוי לדבי, אמנית במקצועה, ואב לשלוש בנות. מתגורר בשכונת עין כרם בירושלים.
_(cropped).jpg)
.jpg)
