טספאי טאזז אקלילו הבט-וולד (באמהרית: አክሊሉ ሀብተ-ወልድ, 12 במרץ 1912 - 23 בנובמבר 1974) היה פוליטיקאי אתיופי אשר כיהן כראש ממשלת אתיופיה השלישי לאחר שנתמנה לתפקיד על ידי הקיסר היילה סלאסי.
קורות חייו
ילדותו
וולד נולד בנפת בוגלה שבמחוז שאווה, והיה בנו של כומר אורתודוקסי-אתיופי. בילדותו וולד יחד עם שני אחיו היו תחת ההשגחה של הקיסר היילה סלאסי במסגרת התוכנית ללימוד מודרני ובכך זכו לחינוך מערבי באירופה, וולד עצמו חונך ולמד במערכת החינוך בצרפת.
בן חסות
ערך מורחב – וולדה גיורגיס
בהמשך, לאחר חזרתו הפך לבן חסותו של הטספאי טאזז וולדה גיורגיס, שר העט בזמנו שהיה אחד האנשים המשפיעים ביותר בממשלה האתיופית. גיורגיס שהיה קרוב לוולד המליץ גם על שני אחיו של וולד לקיסר, ושלושת האחים נהפכו לקרובים לקיסר. שלושת האחים שמצאו חן בעיני הקיסר בגלל השכלתם המערבית קודמו לתפקידים משפעים על חשבון האצילים, מה שלא מצא חן בעיני האצילים שראו שהקיסר מקדם ממשלת טכנוקרטים. יותר מאוחר לאחר המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה וולד היה אחד מהאנשים שגלו יחד עם הקיסר, בגלותו הוא היה אחד מהפעילים שגייסו כסף וכוח אדם לתנועת הפטריוטים האתיופית, למרות שהקיסר היילה סלאסי בחר להשתכן באנגליה, וולד בחר ופעל בעיקר בפריז שבצרפת ושם נשא אישה צרפתייה, קולט הבט-וולד. לאחר מלחמת השחרור האתיופית וולד היה השליח האתיופי לשיחות השלום לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר מכן הקיסר מינה אותו לשר החוץ והוטל עליו התפקיד לסיפוח אריתריאה לתוך האימפריה האתיופית.
שר העט וראש ממשלה
- ערך מורחב – המהפכה האתיופית
בגלל שהיה בן חסותו של וולדה גיורגיס, יועצו הקרוב ביותר של הקיסר, כאשר גיורגיס חלה, וולד התמנה לשר העט ובעקבות כך קיבל את התואר האצילי טספאי טאזז ב-1958, ב-1960 התרחשה הפיכה כושלת נגד הקיסר ששהה בברזיל שבעקבותיה נהרג גם ראש הממשלה ראס אבבה ארגאי ונפצע ממלא מקומו ראס ביטווודאד אנדלקטצ'או מקונן, בגלל אי-יכולתו של מקונן, הקיסר מינה את וולד לראש הממשלה ב-17 באפריל 1961, הקיסר בזמן זה למעשה איחד את תפקיד שר העט עם תפקיד ראש הממשלה.
מינויו של וולד לראש ממשלה ומינוים של אנשים עם השכלה מערבית בעמדות מפתח בממשל, הובילו להתנגדות מצד האצילים ומצד הכנסייה האורתודוקסית האתיופית. כך למעשה הקים הקיסר שני מחנות, מועצת השרים, הנשלטת על ידי טכנוקרטים-ליברלים, מול מועצת הכתר-שמרנים הנשלטת על ידי האריסטוקרטים. וולד, שניסה לבצע רפורמות בכל תחומי החיים באתיופיה, נתקל כמעט תמיד בהתנגדות מצד השמרנים, התנגדות שהפריעה לרעיונותיו.
בתחילת שנת 1974 החלו הפגנות בכל רחבי אתיופיה על עליית מחירי הדלק, בעקבות משבר האנרגיה העולמי, המפגינים שכללו סטודנטים רבים ואת צבא אתיופיה הובילו את וולד להתפטר מתפקידו בעקבות קריאתם לעשות כך. התפטרות זו השאירה את הזירה ריקה ומועצת הכתר לחצה על הקיסר למנות אציל לראש ממשלה, ולכן בלחץ שלהם מונה ליג' אנדלקטצ'או מקונן בנו של ראש הממשלה הראשון ראס ביטוודאד מקונן אנדלקטצ'או.
אחרית דבר
- ערך מורחב – הטיהורים (אתיופיה)
למרות התפטרותו של וולד ההפגנות כנגד הממשל והקיסר נמשכו, ולכן ב-5 במרץ 1974 הממשלה הודיעה על שינוי באחד מסעיפי חוקת 1955 ובעקבות זאת ראש ממשלת אתיופיה הוא זה שעומד בראש בית הנבחרים ולא הקיסר. בעקבות הסתלקותו של וולד, לא היה לשמרנים מתנגדים עיקריים ומועצת השרים החדשה שמונתה על ידי הקיסר הורכבה רק מאצילים. הממשלה החדשה שלא הציגה רפורמות רציניות להוציא העלאת שכר החיילים, שינוי מערכת חינוך והפיקוח על האינפלציה הצליחה להוריד את רמת ההפגנות לקראת סוף מרץ. למרות זאת מספר מורדים (הדרג) לא הסתפקו בזה, למרות שהדרג דגל בנאמנות לקיסר הוא החל כמעט באופן מיידי לאסור חברי אצולה, אנשי צבא וממשלה שהיו קרובים לקיסר. לבסוף הדרג הדיח את הקיסר באופן רשמי ב-12 בספטמבר 1974 וכלא אותו, כל האנשים שנכלאו, נאסרו בבית הכלא מנליק כולל וולד עצמו. בערב של ה-23 בנובמבר נלקחו כל האסירים המכונים כמספרם "השישים", למעט הקיסר, והוצאו להורג זה אחר זה כולל וולד עצמו.
לקריאה נוספת
- Bahru Zewde, A history of modern Ethiopia, 1855-1974, J. Currey, 1991.
קישורים חיצוניים
