אפריקה ישראל להשקעות בע"מ היא קונצרןהשקעות והחזקותישראלי-בינלאומי, בעל ניסיון רחב בתחום ההשקעות נדל"ן בישראל ובחו"ל. החברה עוסקת בעיקר בפיתוח קרקעות ומגורים בישראל, ברוסיה ובמזרח אירופה. היא מחזיקה בחברות בנות העוסקות בבניית בנייני מגורים ופיתוח מקרקעין, נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל וכן בפרויקטים של תשתיות, מפעלי תעשייה, ועוד. אפריקה ישראל מגורים בנתה את שכונות ה"סביונים", ובמצטבר אלפי יחידות דיור ברחבי ישראל.
היסטוריה
סמל החברה כפי שעוצב בשנת 1981 על ידי דן ריזינגר, טרם עדכונו.
בשנת 1955 הקימה החברה את היישוב סביון. בשלב הראשון שווקו במקום מגרשים בני 5 דונם הכוללים שני דונם פרדס, לצורך בנה ביתך[5]. בהמשך הקימה את שכונת רימון ממערב לסביון ושכונת "גבעת סביון" מצפון. בשנת 1972 הקימה החברה את פארק המדע קריית ויצמן, בתחום המוניציפלי של נס ציונה, מטרת הפארק הייתה לקשר בין המדע לתעשייה[6]. בשנת 1985, הקימה את "מתחם קשב" בלוד מרכז המחשוב של בנק לאומי[7].
בשנת 1996, החל מאבק שליטה בחברה כאשר אנשי העסקים מוטי זיסר ואיתן ורטהיימר רכשו כ-13% מהמניות. במקביל ניהל בנק לאומי מכרז לרכישת כל השליטה באפריקה ישראל ותכנן למכור את השליטה בחברת מגדל ביטוח לחברת ג'נרלי (אפריקה ישראל הייתה בעלת מניות במגדל באותה עת). לבסוף מכרו זיסר ו-ורטהיימר את מניותיהם ברווח גדול תוך מספר חודשים[9].
סמל החברה הנוכחי הוא עדכון שנעשה בשנת 2004 על ידי עדלי סטוק ורינת לייבוביץ. המקור עוצב בשנת 1981 על ידי דן ריזינגר.
בשליטת לב לבייב
בינואר 1997 רכש לב לבייב מידי בנק לאומי, ורטהיימר וזיסר %53 ממניות השליטה ו-%47 ממניות ההון באפריקה ישראל, תמורת 190 מיליון דולר, ששיקפו שווי חברה של 400 מיליון דולר לאפריקה[10]. אך מיד לאחר שרכש את החברה היא נקלעה למשבר, לביב הכריז שבניגוד לתוכנית המקורית של קניון רמת אביב, שבנייתו הייתה לפני שלבי סיום, המסעדות ובתי הקולנוע שבו לא יהי פתוחים בשבת[11]. אך החברות השותפות לפרויקט התנגדו, וגם שוכרים שכבר חתמו על חוזים[12]. הסכסוך פגע בשווי מנית החברה, ובסוף 1998 אפריקה ישראל להשקעות נסחרה בשווי של כ-200 מיליון דולר, חצי מהשווי בו רכש את החברה[13].
בשנת 2000, מכר לבייב לארקדי גאידמק 10% ממניות החברה תמורת השקעה של 75 מיליון דולר[16]. שנה אחר כך, גאידמק מכר חזרה ללבייב את החזקותיו באפריקה ישראל[17] ולבייב הגדיל את החזקותיו בחברה ל-66.1% ממניותיה[18]. בתחילת 2007, רכש לבייב מידי בנק לאומי נתח נוסף של כ־15% מאפריקה ישראל תמורת כ־1.1 מיליארד שקל, עסקה שמומנה ברובה על ידי בנק הפועלים.
המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 שגרר עמו ירידה חדה בערך הנדל"ן של החברה השפיע קשות על החברה, מה שגרם למניית אפריקה ישראל לצנוח בכ-95% מהשיא ולאיגרות החוב להגיע לתשואות של למעלה מ-50%, תשואה אופיינית לחברות שיש ספק גדול לגבי יכולת החזר החוב שלהן. בדו"ח לסיכום שנת 2008 הציגה החברה הפסד שיא בסך 4.9 מיליארד שקלים. באוגוסט 2009 הודיעה החברה כי קיים חשש שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד[20]. מספר חודשים לאחר מכן הגיעה החברה להסדר חוב עם בעלי איגרות החוב, שכלל מחיקת חוב ופריסת יתרת החוב, זאת תוך פיצוי בעלי החוב במניות של החברה והחברות הבנות אפי פיתוח ואפריקה ישראל נכסים.
מכירת החברה למוטי בן משה
בשנת 2015 הפסידה החברה 1.7 מיליארד ש"ח. בדו"ח הכספי לשנה זו נכללה הערת עסק חי[21]. בשנת 2016 הפסידה החברה 2.73 מיליארד ש"ח, וגם בשנה זו נכללה בדו"חותיה הערת עסק חי[22]. בשנת 2016 החל משא ומתן על הסדר חוב שני לחברה, מאחר שלבייב לא עמד בתנאי ההסכם הראשון מ-2009[23].
במהלך המשא ומתן על הסדר חוב התקבלו שתי הצעות לרכישת החברה, מאנשי העסקים נתי סיידוף ומוטי בן משה. בדצמבר 2017, מחזיקי איגרות החוב קיבלו את הצעתו של בן משה לרכישת החברה תמורת 2.4 מיליארד שקל ולקבל החזר של 2.3 מיליארד שקל מתוך חוב כולל של כ-3 מיליארד שקל[24]. בינואר 2018, הוציאה רשות המיסים שני צווי שומה לחברה, שמחייבים אותה לשלם 245 מיליון שקל במזומן, דבר שהביא לעיכוב בהשלמת ההסדר, שאושר לבסוף בספטמבר 2018[25].
באמצעות החברה הבת "דניה סיבוס" בע"מ (קוד רישום בבורסת תל- אביב: DNYA). אפריקה ישראל עוסקת גם בהקמת תשתיות ופרויקטים בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT).
אפריקה ישראל מגורים היא חברת נדל"ן העוסקת בייזום ובהקמה של שכונות מגורים בישראל. החברה נוסדה בשנת 1960, והיא חברה נכדה של אפריקה ישראל להשקעות. בראשית שנת 1997 נרכשה החברה על ידי איש העסקים לב לבייב, שכיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ. ביוני 2006 הונפקה אפריקה ישראל מגורים ונרשמה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
חברת האופנה גוטקס - נרכשה בשנת 1997 ונמכרה באוגוסט 2009[27].
תדיראן טלקום - נרכשה בשנת 2001 מחברת אי.סי.איי טלקום, בשנת 2010 העבירה אפריקה ישראל את החזקותיה לאיש העסקים משה כהן ולעובדי תדיראן טלקום ללא תמורה[28].
מלונות אפריקה ישראל בע"מ -הייתה בעבר חברה ציבורית שבבעלותה רשת מלונות קראון פלזה ומלונות נוספים ברחבי הארץ, ופרויקטים אחרים בתחום התיירות, נמכרה ביולי 2017[29] לאחים איציק ואמיר דיין[30].
"מפל תקשורת" בע"מ - בעבר החזיקה אפריקה ישראל וב-20% ממניות החברה.
רשת תיווך הנדל"ן אנגלו-סכסון נמכרה ב-2009. אנגלו סכסון הוקמה ב-1964 על ידי דייב בלומברג ונמכרה לאפריקה ישראל ב-1991[31].
בשנת 2007, רכשה אפריקה ישראל את מלוא השליטה בחברת "פקר פלדה" (העוסקת בייצור,עיבוד ומכירת צנורות,פרופילים ומוצרי פלדה) ממשפחת פקר. אפריקה ישראל רכשה 30% ממניות פקר לראשונה בשנת 1993. פקר פלדה הוקמה בשנת 1933 על ידי נפתלי פקר. בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים הוקמה חברת הבת נגב קרמיקה[33]. באפריל 2017 קרן ויולה קרדיט וקבוצת משקיעים בהובלת איש העסקים יריב לרנר חתמו על הסכם לרכישת נגב קרמיקה[34]. ביולי 2018, פנו לבית משפט המחוזי הנושים העיקריים של אפריקה תעשיות (לשעבר "פקר פלדה"), הבנקים הפועלים ולאומי, בבקשה למנות מטעמם כונסי נכסים זמניים על נכסי אפריקה תעשיות עקב חובות של כ-700 מיליון שקל (כ-250 מיליון שקל ללאומי וכ-200 מיליון שקל הפועלים)[35].
אפי פיתוח
"אפי פיתוח" (AFI Development plc) הוקמה בשנת 2001 ועוסקת בייזום ובהקמה בשוק הנדל"ן ברוסיה בעיקר באזור מוסקבה, נכסי החברה כוללים קניונים (כמו אפימול סיטי), משרדים ובנייני מגורים. בשנת 2007 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בלונדון לפי שווי של 6 מיליארד דולר וגייסה 1.4 מיליארד דולר[15]. "אפריקה ישראל להשקעות" המשיכה להחזיק 65% ממניות החברה. בשנת 2014 המשבר כלכלי ברוסיה עיכב את התקדמות הפרויקטים של אפי פיתוח וגרר עמו ירידה חדה בערך הנדל"ן של החברה. בשנת 2016 רכש לבייב את השליטה באפי פיתוח מ"אפריקה ישראל להשקעות" בכ־550 מיליון שקל[36].
מתחם "חמי טבריה"
מתחם "חמי טבריה" נרכש בשנות ה-40 של המאה העשרים[37] ובשנות ה-60 של המאה העשרים פיתחה אותו חברת אפריקה ישראל כאתר תיירות ונופש. הוקמו מרחצאות "חמי טבריה הצעירה" והמלונות "גני חמת" ו"גלי כנרת"[38]. בשנות ה-80 של המאה העשרים החליטה החברה להוסיף אגף חדש לבית המלון "גני חמת". בחפירות שנערכו לצורך יציקת היסודות נתגלו עצמות וקברים רבים, עקב העובדה שמיקומו של בית המלון נשק לבית העלמין העתיק של טבריה. עם היוודע המקרה פרצו שוב הפגנות ומחאות רבות, בטבריה ובריכוזים חרדיים בישראל. לבסוף הוצעו להנהלת המלון פתרונות הלכתיים-טכניים לפיהם יישארו הקברים במקומם, ובניית האגף התבצע על הגבהה מיוחדת. עם זאת בעדה החרדית החליטו להטיל חרם על בנק לאומי שהחזיק במניות אפריקה ישראל[39]. בשנת 2009, מכרה אפריקה ישראל את "חברת חמי טבריה בע"מ" שמחזיקה בקרקעות ובמרחצאות בשטח של כ-250 דונם, ובמלון "גני חמת" (שנקרא אז "הולידיי אין טבריה"), לאיש העסקים יחזקאל מורד[40].
