הראשון בבניינים שתכנן לה-קורבוזיה על פי עיקרון יחידת המגורים, והמפורסם שבהם, נבנה בשנים 1947–1952 במרסיי שבצרפת, וידוע גם בכינויים Cité radieuse ("עיר קורנת") וכן La Maison du Fada (בעגה מקומית: "ביתו של המשוגע"). זוהי אחת מיצירותיו המפורסמת ביותר של לה קורבוזיה, וקשה להפריז בהשפעתה על דור האדריכלים בני זמנו ואלה שבאו בעקבותיו. לעיתים קרובות מצביעים עליה כעל ההשראה המקורית לסגנון הברוטליזם. הרעיון הבסיסי העומד מאחורי המבנה הוא בניין אוניברסלי, כלומר בניין שיכול להיבנות בכל מקום בעולם ולהתאים לכל סוג של אוכלוסייה. הדימוי בו השתמש לה קורבוזיה בתכנון, היה של ספינה שיכולה להימצא בלב ים ובה כל מה שנוסעיה זקוקים לו. בשל כך מנותק הבניין מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים ציבוריים שונים.
עיצוב יחידות המגורים ושאר הייעודים
יחידת המגורים במרסיי כוללת 337 דירות ב-12 קומות, והבניין כולו עומד על עמודי פילוטי גדולים שיוצרים מרחב משותף לדיירים. כמו כן בבניין חנויות, שירותי חינוך, רפואה וספורט, וכן בית מלון. הגג השטוח מתוכנן כשטח משותף, עם פתחי אוורור בעיצוב פיסולי, גן ילדים פעיל ובריכת נוי. בבניין מסדרונות לאורך הציר המרכזי של כל קומה שלישית, כשכל דירה היא בת שני מפלסים, ומשתרעת לכל רוחב הבניין, כשלכל דירה מרפסת. כל זוג דירות נמצאות אחת מעל השנייה - אחת בצורת האות 'ר' ואחת בצורת האות 'L' והמסדרון המשותף עובר בין שתיהן. תכנון הדירות עצמן מבוסס על תאוריה שפיתח לה קורבוזיה בשם "מודולור" (Modulor) באמצעותו ביקש להגדיר את המידות האידיאליות לתכנון אדריכלי על סמך פרופורציות הזהב בגוף האדם (בדומה לאדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י).
חומרי הבנייה
הבניין במרסיי כמו שאר המבנים שנבנו בהמשך, נבנה מבטון חשוף (בצרפתית béton brut, כלומר "בטון גס"), כיוון שמסגרת הפלדה המתוכננת הייתה יקרה מדי בשל המחסור שלאחר מלחמת העולם השנייה. הבטון החשוף העניק מהשראתו לתנועה שנקראה על שמו, "ברוטליזם", ובנייני דירות רבים נבנו בסגנון דומה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון.
יחידות מגורים אחרות באירופה
לה קורבוזיה עצמו הקים עוד שלוש יחידות מגורים דומות מאוד בצרפת, ואחת בברלין. הבניין בברלין הוא הגדול ביותר מבין סדרת המבנים, אך לא נבנה באופן מלא בהתאם ל"מודולור" ואינו כולל את מגוון הייעודים שתכנן לה קורבוזיה בעיקר תחום המסחרי והשירותים.
מצב הבניינים
בניגוד לרבים מבנייני הדירות המאוחרים שהושפעו מיחידות המגורים (אך ללא המידות הנדיבות, השירותים המשותפים והסביבה הירוקה), בנייניו של לה קורבוזיה פופולריים בקרב דייריהם, שרובם בני המעמד הבינוני-גבוה.
