אליפות העולם בראלי עונת 2020

סוג תחרות	אליפות העולם בראלי
תאריך התחלה	23 בינואר 2020
תאריך סיום	6 בדצמבר 2020
מספר עונה	48
מספר מרוצים בעונה	7
זוכה באליפות הנהגים	צרפת סבסטיאן אוז'ייה
זוכה באליפות היצרנים	קוריאה הדרומית יונדאי מוטורספורט
→ אליפות העולם בראלי עונת 2019 אליפות העולם בראלי עונת 2021 ←

עונת 2020 באליפות העולם בראלי היא העונה ה-48 בה מתקיימת האליפות. האליפות מוכרת על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) כאליפות הבכירה בקטגוריית הראלי. במהלך העונה תוכננו להתקיים 14 מרוצים, אך עקב התפרצות מגפת הקורונה נעצרה העונה אחרי שלושה חודשים והושבתה למשך כחצי שנה. המרוצים התחדשו בחודש ספטמבר ומספרם צומצם לשבעה.

אוט טאנק, שזכה באליפות בעונה שעברה כנהגה של קבוצת טויוטה, עבר להתחרות עבור קבוצת יונדאי מוטורספורט, שזכתה באליפות היצרנים באותה עונה. סבסטיאן אוז'ייה, שזכה בעבר בשש אליפויות, עזב את קבוצת סיטרואן ועבר להתחרות עבור טויוטה. כתוצאה מכך הודיעה סיטרואן על פרישה מיידית מהאליפות.

אוז'ייה זכה באליפות בפעם השביעית, וקבוצת יונדאי שמרה על תוארה כאלופת היצרנים.

סיבוב	תאריכים	מרוץ	משטח	מקטעים	אורך	מנצח	Power Stage
1	23–26 בינואר	מונקו ראלי מונטה קרלו	מעורב	16	305.47 ק"מ	בלגיה תיירי נויביל	בלגיה תיירי נויביל
2	13–16 בפברואר	שוודיה ראלי שוודיה	שלג	10	148.55 ק"מ[א]	בריטניה אלפין אוונס	פינלנד קאלה רובנפרה
3	12–15 במרץ	מקסיקו ראלי מקסיקו	חצץ	21	268.84 ק"מ[ב]	צרפת סבסטיאן אוז'ייה	לא נערך
4	4–6 בספטמבר	אסטוניה ראלי אסטוניה	חצץ	17	232.64 ק"מ	אסטוניה אוט טאנק	פינלנד קאלה רובנפרה
5	18–20 בספטמבר	טורקיה ראלי טורקיה	חצץ	12	223.00 ק"מ	בריטניה אלפין אוונס	בלגיה תיירי נויביל
6	8–11 באוקטובר	איטליה ראלי איטליה	חצץ	18	264.26 ק"מ	ספרד דני סורדו	אסטוניה אוט טאנק
7	6-3 בדצמבר	איטליה ראלי מונצה	אספלט	16	241.14 ק"מ	צרפת סבסטיאן אוז'ייה	יפן טקמוטו קצוטה

מרוצים שתוכננו, אך לא התקיימו

סיבוב	תאריכים	מרוץ	משטח
4	16–19 באפריל	צ'ילה ראלי צ'ילה[1]	חצץ
5	23–26 באפריל	ארגנטינה ראלי ארגנטינה[2]	חצץ
6	21–24 במאי	פורטוגל ראלי פורטוגל[3]	חצץ
8	16–19 ביולי	קניה ראלי סאפרי קניה[4]	חצץ
9	6–9 באוגוסט	פינלנד ראלי פינלנד[5]	חצץ
10	3–6 בספטמבר	ניו זילנד ראלי ניו זילנד[6]	חצץ
12	15–18 באוקטובר	גרמניה ראלי גרמניה	אספלט
13	29 באוקטובר–1 בנובמבר	בריטניה ראלי בריטניה[7]	חצץ
14	19–22 בנובמבר	יפן ראלי יפן	אספלט
-	22-20 בנובמבר	בלגיה ראלי בלגיה	אספלט

לוח המרוצים המקורי של העונה כלל שלושה מרוצים שהיו אמורים לחזור לאליפות אחרי שנות היעדרות:

• ראלי ספארי קניה, שהתקיים לאחרונה בעונת 2002, חזר לאליפות במתכונת חדשה. המרוץ שהיה ידוע במסלול הארוך והמפרך קוצר בצורה משמעותית על מנת להתאים לתקנות האליפות המגבילות את אורכו של המסלול. הסטייג'ים תוכננו להתקיים באזור עיר הבירה ניירובי ואגם נאיוואשה^[8].
• ראלי ניו זילנד תוכנן להחליף את ראלי אוסטרליה שהוצא מהסבב. הראלי, שהתקיים לאחרונה בשנת 2012 אמור היה להתקיים באזור אוקלנד^[9].
• ראלי יפן, תוכנן להיות המרוץ האחרון בעונה, התקיים לאחרונה בעונת 2010. המסלול בגרסתו הנוכחית תוכנן על מסלולי אספלט בסביבות העיר נגויה^[10].

ראלי צ'ילה, שהתקיים לראשונה בעונה הקודמת, היה אמור להתקיים גם העונה. המחאות המתמשכות במדינה, חוסר היציבות הפוליטת וההכרזה על מצב חירום הובילו לביטול המרוץ המתוכנן^[1].

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם הוחלט לבטל את היום האחרון של ראלי מקסיקו שנערך במרץ על מנת שהצוותים יספיקו לחזור למדינותיהם לפני שיכנסו לתוקפן הגבלות תעופה^[11]. בהמשך בוטלו מרבית המרוצים והאליפות נעצרה לחצי שנה.

ב-2 ביולי 2020 הוחלט כי העונה תחודש בספטמבר, עם הוספת ראלי אסטוניה ללוח המרוצים. בחודש אוגוסט הוצג לוח המרוצים החלופי לעונה (לאחר ביטול המרוצים בגרמניה וביפן) שכלל שבעה מרוצים - השלושה שכבר התקיימו (מונטה קרלו, שוודיה ומקסיקו) ובנוסף אליהם ראלי אסטוניה (בפעם הראשונה באליפות), ראלי טורקיה, ראלי איטליה (בסרדיניה) וראלי בלגיה (גם כן בפעם הראשונה באליפות)^[12]. ב-9 באוקטובר, לאחר חידוש העונה, התווסף ראלי מונצה ללוח המרוצים, שיהיה המירוץ השני באיטליה בעונה.

ב-30 באוקטובר בוטל ראלי בלגיה בעקבות התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה בבלגיה.

יצרן	קבוצה	רכב	צוות
			מספר	נהג	נהג משנה	מרוצים
טויוטה	יפן טויוטה רייסינג	טויוטה יאריס WRC
			17	צרפת סבסטיאן אוז'ייה	צרפת ג'וליאן אינגרסיה	1-7
			33	בריטניה אלפין אוונס	בריטניה סקוט מרטין	1-7
			69	פינלנד קאלה רובנפרה	פינלנד יום הלטונן	1-7
			18	יפן טקמוטו קצוטה	בריטניה דניאל בריט	1-2, 4, 6-7
			10	פינלנד יארי-מאטי לאטוולה	פינלנד מיקה אנטילה	2
יונדאי	קוריאה הדרומית יונדאי מוטורספורט	יונדאי i20 קופה WRC	6	ספרד דני סורדו	ספרד קרלוס דל בריו	3,6-7
			8	אסטוניה אוט טאנק	אסטוניה מרטין ירבוג'ה	1-7
			11	בלגיה תיירי נויביל	בלגיה ניקולאס גילסול	1-7
			19	צרפת סבסטיאן לב	מונקו דניאל אלנה	1,5
			42/16	אירלנד קרייג ברין	אירלנד פול נגל	2,4
פורד	בריטניה אם-ספורט	פורד פיאסטה	3	פינלנד טימו סונינן	פינלנד יארמו לאטינן	1-7
			4	פינלנד אסאפקה לאפי	פינלנד ג'נה פרם	1-7
			44	בריטניה גאס גרינסמית'	בריטניה אליוט אדמונסון	1,3-7

אוט טאנק, שזכה באליפות בעונה שעברה, עזב את קבוצת טויטה והצטרף לקבוצת יונדאי מוטורספורט^[13]. סבסטיאן לואב האריך את חוזהו עם יונדאי בעונה נוספת ובדומה לעונה הקודמת יחלוק את המכונית עם דני סורדו, שהאריך גם הוא את חוזהו בקבוצה לעונה נוספת^[14].

סבסטיאן אוז'ייה עבר מקבוצת סיטרואן לטיוטה, כמחליף לטאנק. בעקבות המעבר הודיעה סיטרואן, הקבוצה הוותיקה באליפות, כי היא פורשת באופן מיידי מהשתתפות בעונה הבאה^[15]. בנסוף צירפה טויוטה את קאלה רובנפרה, שזכה באליפות ה-WRC2^[16].

הנקודות ניתנות לעשרת הנהגים המסיימים את התחרות ראשונים בהתאם לפירוט בטבלה הבאה. בשלב ה-Power stage‏ הניקוד ניתן לחמשת הנהגים המסיימים את המקטע האחרון של כל מרוץ, במקום שלושה כפי שהיה בשנים הקודמות. לנהג שסיים ראשון הוענקו 5 נקודות, למקום השני הוענקו 4 נקודות וכן הלאה.

מיקום	נהג	מונקו	שוודיה	מקסיקו	אסטוניה	טורקיה	איטליה	איטליה	נקודות
1	צרפת סבסטיאן אוז'ייה	22	43	1	34	פרש	33	1	122
2	בריטניה אלפין אוונס	34	1	4	42	14	44	293	114
3	אסטוניה אוט טאנק	פרש	24	2	13	172	61	22	105
4	בלגיה תיירי נויביל	11	62	16	פרש	21	22	פרש	87
5	פינלנד קאלה רובנפרה	5	31	5	51	43	פרש	5	80
6	פינלנד אסאפקה לאפי	45	55	פרש	7	6	פרש	44	52
7	פינלנד טימו סונינן	83	8	3	6	פרש	5	פרש	44
8	ספרד דני סורדו	–	–	פרש	–	–	15	35	42
9	אירלנד קרייג ברין	–	7	–	25	–	–	–	25
10	צרפת סבסטיאן לב	6	–	–	–	35	–	–	24
11	בריטניה גוס גרינסמית'	63	–	9	8	5	25	פרש	16
12	שוודיה פונטוס טידמנד	–	15	6	15	8	10	10	14
13	יפן טקמוטו קצוטה	7	9	–	פרש	–	פרש	201	13
14	פינלנד יארי האטונן	–	10	–	11	–	8	8	8
15	נורווגיה אנדריאס מיקלסן	–	–	–	–	–	–	6	8
16	פולין קג'טן קג'טנוביץ'	–	–	14	פרש	7	9	14	8
17	שוודיה אוליבר סולברג	25	17	פרש	9	–	18	7	8
18	רוסיה ניקולאי גרייזין	16	21	7	19	–	פרש	–	6
19	צרפת פייר לואי לובה	–	–	–	פרש	פרש	7	–	6
20	בוליביה מרקו בולצ'יה וילקינסון	–	–	8	14	10	11	16	5
21	נורווגיה מאדס אוסטברג	10	12	–	10	–	14	9	4
22	צרפת אדריאן פורמקס	15	18	–	13	9	פרש	49	2
23	צרפת אריק קמילי	9	–	–	–	–	פרש	–	2
24	נורווגיה אולה כריסטיאן וויבי	פרש	13	10	פרש	–	12	פרש	1
–	פינלנד יארי-מאטי לאטוולה	–	פרש	–	–	–	–	–	0

מיקום	יצרן	מונקו	שוודיה	מקסיקו	אסטוניה	טורקיה	איטליה	איטליה	נקודות
1	קוריאה הדרומית יונדאי מוטורספורט	1	2	2	1	2	1	2	241
		5	5	6	2	3	2	3
2	יפן טויוטה	2	1	1	3	1	3	1	236
		3	3	4	4	4	4	5
3	בריטניה אם ספורט	4	4	3	5	5	5	4	129
		6	6	5	6	6	7	פרש

מדיה וקבצים בנושא אליפות העולם בראלי עונת 2020 בוויקישיתוף