פאריזוט נולד בנאטאל, ברזיל והחל ללמוד נגינה בצ'לו בגיל שבע, אצל סבו החורג, טומאזו באביני. מבאביני למד את חשיבות הנגינה ללא מתח מיותר, הדרכה שהניחה, כך הוא סבור, את היסודות לשאר הקריירה שלו.[3]בגיל 12 הופיע לראשונה כצ'לן[4] ובהמשך היה לצ'לן ראשי של תזמורת ריו דה ז'ניירו. בשנת 1946 החל פאריזוט ללמוד במלגה באוניברסיטת ייל, לאחר שתוכנית קודמת ללמוד במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, אצל עמנואל פוירמן, התבטלה עקב מותו של פויירמן.
לפי מרגרט קמבל, בספרה "גדולי הצ'לנים"[6], פאריזוט היה סולן מבריק והצטיין גם בהרכבי מוזיקה קאמרית וכמורה, שביסס את רעיונותיו על נגינתו של עמנואל פויירמן.
פאריזו עשה לו שם כמורה, שלימד במוסדות מוזיקליים שונים, ביניהם קונסרבטוריון פיבודי, ג'וליארד והקונסרבטוריון של ניו אינגלנד, נוסף למשרתו באוניברסיטת ייל, שבה הוא כיהן מאז 1958. התלמידים שהעמיד במשך השנים המשיכו לקריירות של אמני קונצרטים בולטים, מורים ונגנים בתזמורות סימפוניות מן המובילות בעולם. בין תלמידיו ענבל שגב, צ'לניתישראלית-אמריקאית והצ'לן הישראלי שגיא הרטוב.
נוסף להדרכה פרטנית, פאריזוט גם ניצח על הרכב "צ'לני ייל" מאז 1983. הקבוצה הוציאה עם השנים מספר תקליטורים זוכי פרסים, שאחד מהם היה מועמד לגראמי.[8]
נפטר ב-29 בדצמבר 2018.
פרסים ואותות הוקרה
פאריזוט קיבל במשך השנים מספר רב של פרסים ואותות הוקרה, ביניהם מדליות זהב ואזרחות כבוד מלבנון ומברזיל.
