איראן אינטרנשיונל הוקמה בשנת 2017 וזמינה באינטרנט, באמצעות רדיו ודרך כל שידור לוויין לאיראן.[15]
בשנת 2022, סקר עצמאי שבוצע על ידי הקבוצה לניתוח ומדידת עמדות באיראן (GAMAAN) ודווח על ידי ה-AIB[4] מצא כי איראן אינטרנשיונל הוא המקור המשפיע ביותר לחדשות עצמאיות באיראן עם 33% מהקהל היומי.[16] יותר ממחצית מ-27,000 המשתתפים בסקר דיווחו גם שהם בוטחים באיראן הבינלאומית "הרבה" או "במידה מסוימת".[17]
הערוץ משדר גם תוכניות טלוויזיה בנושאי ספורט, תרבות ופוליטיקה והפיק סרטים דוקומנטריים שהיו מועמדים לפרסים על ידי האגודה לשידורים בינלאומיים.[23]
דיווחים בלעדיים
הערוץ היה הראשון לדווח על כמה מקרים בולטים ויש לו גישה לרשת של חושפי שחיתויות ומקורות בתוך איראן.
איראן אינטרנשיונל דיווחה באופן בלעדי על הארכת החופשה של נזנין זגרי-רטקליף,[24] ובן זוגה ריצ'רד רטקליף התארח בערוץ מספר פעמים.[25] הערוץ היה גם הראשון לדווח כי הראפר האיראני אמיר טאטאלו עומד בפני גירוש חזרה לאיראן מטורקיה,[25] וגזר דינה של כוכבת הסרט "הסוכן", תראנה עלידוסתי.[26]
במהלך מגפת הקורונה באיראן, הערוץ פרסם מסמכים בלעדיים הנוגעים לשחיתות ממשלתית ברמה גבוהה בנוגע לאספקת ציוד רפואי, כאשר האינדפנדנט כתב כי המסמכים "מתיימרים להראות כיצד גורמים במשטר האיראני התערבו ברכישת ציוד רפואי והטו חוזים דרום קוריאניים לערכות בדיקה לקורונה דרך חברות קש אל קרנות שמרניות שנשלטות על ידי מקורבים".[27]
בדיווח על הוצאתו להורג של נאביד אפקרי, איראן אינטרנשיונל ראיינה באופן בלעדי את חוקרת איראן ועורכת הדין לזכויות אדם של אמנסטי אינטרנשיונל, רהה בהריני, שאמרה לערוץ כי "עם ההוצאה להורג הסודית שלא היה ידוע עליה קודם של נאביד אפקרי, שלטונות הרפובליקה האסלאמית שוב הראו את חוסר הרחמים והעריצות של מערכת המשפט האיראנית ברמה הבינלאומית".[28]
מרכיבי ההקלטה גם גרמו לרפובליקנים בארצות הברית לקרוא להתפטרותו של ג'ון קרי מהמועצה לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לאחר שזריף חשף במהלך ההקלטה כי קרי הודיע לו על פעולות ישראל בסוריה.[32]
זכויות אדם
איראן אינטרנשיונל דיווחה על הפרות בולטות של זכויות אדם ברחבי איראן, כולל הוצאתו להורג של נאוויד אפקרי,[33][28][34] הריגת רומינה אשרפי בת ה-14,[35] מעצר וכליאה של האקדמאית הבריטית-אוסטרלית קיילי מור-גילברט[36] וכריתת גפיהם של ארבעה גברים באיראן בגין גניבה.[37]
ארם בולנדפז, פעילה לסבית ועיתונאית באיראן אינטרנשיונל הפיקה סרטים תיעודיים על קהילת הלהטב"ק בתוך איראן והייתה מבקרת קולנית של הפרות זכויות אדם נגד הקהילה.[2][18]
ביוני 2020, איראן אינטרנשיונל דיווחה על סדרה של רציחות על כבוד המשפחה ואלימות על רקע מגדרי שהתרחשו באיראן,[38] כאשר נרג'ס טבאלוסיאן, אנליסטית משפטית ועיתונאית באיראן אינטרנשיונל, בתה של האקטיביסטית זוכת פרס נובל שירין עבאדי, נאמה בפומבי לכלי תקשורת עולמיים על התגברות האלימות נגד נשים במדינה.[38][3]
בנוסף להוצאה להורג של נאביד אפקרי, הערוץ דיווח רבות על מעצרם של אסירים פוליטיים באיראן. הערוץ דיווח על מעצרו והוצאה להורג אפשרית של הרופא האיראני-שוודי אחמד רזא ג'לאלי,[39] דיווח כי 85 ילדים עומדים בפני הוצאה להורג במדינה,[40] וכן, דיווח על מעצרו של במאי הקולנוע עטור הפרסים מוחמד רוסלוף.[41]
היסטוריה
איראן אינטרנשיונל הוקמה ב-18 במאי2017[42], במטרה לשרת את 80 מיליון האנשים שחיים באיראן ובפזורה האיראנית ברחבי העולם, בנוסף ליידע קהל עולמי על החדשות וההתפתחויות האחרונות באיראן וברחבי המזרח התיכון.[43]
משרדי הערוץ נמצאים בלונדון והוא משדר לכל העולם, עם צוות עיתונאים מערוצי חדשות אחרים בשפה הפרסית שהצטרף לערוץ כולל Manoto, רדיו פרדא, BBC Persian Service וקול אמריקה.
איראן אינטרנשיונל נמצאת בבעלות Volant Media UK Ltd.[44][45] ומנוהלת על ידי DMA Media Ltd, שיש לה לשכות בפריז, איסטנבול, קאבול וושינגטון.[46]
מסמכים תאגידיים של Volant Media מראים כי אזרח סעודי אחר, פאהד איברהים אלדג'תר, היה בעל המניות העיקרי של Volant Media לפני עאדל עבד אל כרים.[44] אלדג'תר החזיק ביותר מ-75% ממניות Volant Media ממאי 2016 עד מאי 2018.[44] פאהאד איברהים אלדג'תר היה יו"ר חברת הסלולר הסעודית Zain ממרץ 2013 עד פברואר 2016. Zain Saudi היא ספקית הסלולר השלישית בגודלה בערב הסעודית.[47]
תוכן
האולפן הבינלאומי של איראן
לפי Middle East Eye, איראן אינטרנשיונל היא פלטפורמה תקשורתית לאופוזיציה האיראנית.[48] קורוש זיעברי מאל-מוניטור כתב שהערוץ "אינו נרתע מלהציג את עצמו כארגון תקשורת אופוזיציוני" ונותן לעיתים קרובות את המיקרופון לאורחים המבקרים את ממשלת איראן.[49] הערוץ כונה "כלי חדשות של הגולה האיראנית" על ידי בורזו דראגהי מהאינדיפנדנט.[50]
הערוץ ידוע בכך שהעלה את קרנו של רזא פהלווי, היורש האחרון של כס המלכות האיראני לשעבר, על ידי סיקור מתמיד וראיון חוזר ונשנה שלו.[48] הוא גם מספק סיקור נרחב של המפלגה מוג'אהדין ח'לק (MEK), כולל שידור חי של העצרות שלהם.[6]
בשנת 2018 הגיש שגריר איראן בבריטניה תלונה לאופקום, רגולטור התקשורת הבריטי בגלל הראיון של איראן אינטרנשיונל עם דובר ארגון בדלני לאחר שהארגון נטל אחריות על מתקפת טרור במצעד צבאי באהוואז שבמחוז ח'וזסטן, והרג 25 אזרחים ואנשי צבא.[51][52] הערוץ שידר ראיון עם יעקוב הור אלטוסטרי, שהוצג כדובר הקבוצה, ולקח בעקיפין אחריות לפיגוע, כינה אותו "התנגדות נגד מטרות לגיטימיות".[53] לאחר חקירה ארוכה קבעה אופקום כי איראן אינטרנשיונל לא הפרה את הכללים.[54][55]
טענות לחוסר עצמאות עיתונאית
על אף שתחנת הטלוויזיה מצהירה כי היא "מקפידה על סטנדרטים בינלאומיים נוקשים של חוסר משוא פנים, איזון ואחריות",[7] הועלו שאלות בנוגע לעצמאות העיתונאית שלה.[6][7]
באוקטובר 2018, "הגרדיאן" ציטט מקורב אלמוני שאמר כי התוכן הושפע מרצון המשקיעים בערוץ, אך הכחיש דיווחים לפיהם המימון הגיע מסעודים הקשורים לנסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן.[6]
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" "כמה עיתונאים באיראן אינטרנשיונל התלוננו שההנהלה דוחפת קו פרו-סעודי, נגד הקו של הרפובליקה האיסלאמית". העיתון ציטט כתב לשעבר בתחנת הטלוויזיה התחנה מבצעת "דחיפה שיטתית ומתמשכת מאוד" של הקו הסעודי.[7]
רדיפת צוות התחנה
בדצמבר 2019, שאנטי דאס מהטיימס דיווח כי איראן מנהלת "מסע הפחדה" נגד אנשי תחנת הטלוויזיה, מקפיאה את נכסיהם, חוקרת את קרוביהם ו"מאיימת לחטוף אותם מרחובות בריטניה אם לא יעזבו את עבודתם". משרד המודיעין האיראני כינה בעבר את עובדי איראן אינטרנשיונל כ"אויבי המדינה", וכתב באתר האינטרנט שלו כי מי ש"משרת זרים" והוא "אויב מדינה" ייענש.[56] בעיתון גם נכתב במאי 2020 כי הממשלה האיראנית יצרה חשבונות מדיה חברתית פיקטיביים על מנת לערער על אמינות התחנה ולבצע מעקב אחר עוקביה. אינסטגרם ספגה ביקורת על כך שאיפשרה לחשבונות אלה לפעול.[57]
בשנת 2023 נאלצה התחנה להעביר את שידוריה זמנית לוושינגטון די סי בעקבות התרבות האיומים לאלימות מצד איראן כלפי התחנה ועובדיה. מאוחר יותר שבה התחנה לפעול ממיקום אחר בלונדון[58].
באפריל 2024 הותקף מגיש בתחנה פוריה זראאתי (אנ') בדקירות על ידי אלמונים מחוץ לביתו בלונדון. תוקפיו נמלטו מיד אל מחוץ למדינה דרך שדה התעופה הית'רו. זראאתי נפצע, אך שוחרר מאוחר יותר מבית החולים[58].
צוות
ראש הטלוויזיה הוא מחמוד ענאיית (Enayat),[59] ומנהל החדשות הוא אלייאסהר ראמזנאפור (Aliasghar Ramezanpour),[60] שהיה סגן שר התרבות של איראן תחת הנשיא לשעבר מוחמד ח'אתמי.[61] הכתב בישראל הוא באבק יצחקי.
^"Iran's troubles are mounting at home and abroad", The Economist, 27 בספטמבר 2018, נבדק ב-17 ביולי 2020, One of the groups that claimed responsibility for the attack did so through Iran International, a television station based in Britain and funded by Saudi investors.{{citation}}: (עזרה)
^https://iranintl.com/en/iran/ofcom-rejects-islamic-republic’s-complaint-against-iran-international: "Ofcom, UK media regulator, says Iran International’s coverage of Ahvaz attack was 'clearly justified' and a 'legitimate topic for discussion'...The Channel's Executive Editor of News, Aliasghar Ramezanpour, said: 'Any website or media organization which does not remove misleading and defamatory coverage after today's ruling will now face legal action by Iran International.'"
