אייברהם קלארק (באנגלית: Abraham Clark; 15 בפברואר 1726 – 15 בספטמבר 1794) היה אב מייסד אמריקאי, פוליטיקאי ודמות במלחמת העצמאות. קלארק היה ציר מניו ג'רזי לקונגרס הקונטיננטלי שם חתם על הכרזת העצמאות ואחר כך כיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית בקונגרסים השני והשלישי, מ-4 במרץ 1791 ועד מותו ב-1794.
ביוגרפיה
ראשית חייו
קלארק נולד ב-15 בפברואר 1726 באליזבתטאון בפרובינציית ניו ג'רזי. אביו, תומאס קלארק, הבין שיש לו הבנה טבעית במתמטיקה ולכן שכר מורה שילמד את אברהם מדידות. בזמן שעבד כמודד, הוא למד בעצמו משפטים והחל לעסוק בעריכת דין. הוא הפך לפופולרי למדי ונודע כ"חבר המועצה של העני" מכיוון שהציע להגן על עניים שלא יכלו להרשות לעצמם עורך דין. בנוסף, הוא היה בעל עבדים.
קלארק התחתן עם שרה הטפילד ב-1749 בקירוב, ונולדו להם 10 ילדים. בזמן שהיא גידלה את הילדים בחווה שלהם, קלארק הצליח להיכנס לפוליטיקה כפקיד של האספה המחוזית. מאוחר יותר הוא מונה לשריף בכיר של מחוז אסקס ובשנת 1775 נבחר לקונגרס הפרובינציאלי. הוא היה חבר בוועדה לביטחון הציבור.
קריירה פוליטית
בתחילת 1776, משלחת ניו ג'רזי לקונגרס הקונטיננטלי התנגדה לעצמאות מבריטניה הגדולה. כשהנושא התלהט, ועידת המדינה החליפה את כל הנציגים באלו שתומכים בעצמאות. מכיוון שקלארק היה קולני מאוד בדעתו שהמושבות צריכות לקבל עצמאות, ב-21 ביוני 1776, הם מינו אותו, יחד עם ג'ון הארט, פרנסיס הופקינסון, ריצ'רד סטוקטון וג'ון וית'רספון כנציגים חדשים. הם הגיעו לפילדלפיה ב-28 ביוני 1776, והצביעו בעד הכרזת העצמאות בתחילת יולי.
קלארק נשאר בקונגרס הקונטיננטלי עד 1778, כאשר נבחר כחבר של מחוז אסקס במועצה המחוקקת של ניו ג'רזי. ניו ג'רזי החזירה אותו לקונגרס פעמיים נוספות, מ-1780 עד 1783 ומ-1786 עד 1788. קלארק היה אחד משלושת הנציגים של ניו ג'רזי בוועידת אנאפוליס שהופסקה ב-1786, יחד עם ויליאם יוסטון וג'יימס שורמן. במכתב מ-12 באוקטובר 1804 לנואה ובסטר, ג'יימס מדיסון נזכר שקלארק היה הנציג שהציע רשמית את האמנה החוקתית, מכיוון שההנחיות של ניו ג'רזי אפשרו לשקול עניינים לא מסחריים.
קלארק, יותר מרבים מעמיתיו בני זמנו, היה תומך בדמוקרטיה ובאדם הפשוט, ותמך במיוחד בתפקידים החברתיים של חקלאים ומכניים. בגלל הדגש שהוא שם על ייצור, קלארק ראה את המקצועות הללו כלב האומה של חברה מוסרית, והוא ביקר את מעמד בעלי החוב של גברים אצילים יותר, בדרך כלל עורכי דין, כמרים, רופאים וסוחרים, כאיום אריסטוקרטי על עתיד השלטון הרפובליקני. בניגוד להרבה מהאבות המייסדים שדרשו כבוד כלפי בעלי תפקידים נבחרים, קלארק עודד את הציבור לפנות לנציגיהם כאשר הם חשו שיש צורך בשינוי.
באמצע מאי 1786, קלארק, בעזרת אלפי עצומות שהוגשו במהלך החודשים הקודמים, הצליח להעביר חוק בעד כסף נייר לטובת החייבים במועצת המחוקקים של ניו ג'רזי. על מנת לגייס תמיכה לחוק כסף הנייר ולקדם את חזונו הפוליטי לעתיד ניו ג'רזי, קלארק, תחת שם העט "אזרח פשוט", פרסם חוברת בת ארבעים עמודים בשם The True Policy of New-Jersey, Defined; or, Our Great Strength led to Exertion, in the Improvement of Agriculture and Manufactures, by Altering the Mode of Taxation, and by the Emission of Money on Loan, in IX Sections בפברואר 1786.
קלארק התמודד ללא הצלחה לסנאט האמריקאי ב-1788, אך מאוחר יותר נבחר לבית הנבחרים ב-1791, שם כיהן עד מותו.
מוות ומורשת
קלארק פרש לפני הוועידה החוקתית של המדינה ב-1794. הוא מת ממכת שמש בביתו ב-15 בפברואר 1726. העיר קלארק במחוז יוניון, ניו ג'רזי, נקראת על שמו, כמו גם תיכון אברהם קלארק ברוזל, ניו ג'רזי.
קישורים חיצוניים
.svg){kind=small}
