ברקלי מכר מחצית מהמושבה שלו ב-18 במרץ1673 לקבוצה של קווייקרים, בראשות ויליאם פן שביקשו להתיישב באזור. ניו ג'רזי חולקה לשתי מושבות - ג'רזי המערבית וג'רזי המזרחית. חלוקה זו הייתה בתוקף בין 1674–1702, עת אוחדו המושבות ומונה מושל מטעם בית המלוכה לשלוט עליהן.
ניו ג'רזי הייתה אחת מ-13 המושבות שמרדו נגד השלטון הבריטי במהלך המהפכה האמריקאית.
ב-2 ביולי1776, יומיים לפני שהקונגרס הקונטיננטלי השני הכריז על עצמאות ארצות הברית משלטון בריטניה, הכריז קונגרס המושבה על עצמו כבית המחוקקים של המדינה, וקיבל את חוקת המדינה. אולם על מנת למנוע מתחים פנימיים בין תומכי ההישארות תחת שלטון בריטניה לבין תומכי העצמאות הכריז הקונגרס כי אם ניו ג'רזי תגיע להסכמה עם בריטניה, החוקה לא תהיה בת תוקף.
במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית נערכו מספר קרבות במדינה, והיא עברה מידי המורדים לצבא הבריטי ושוב לידי המורדים מספר פעמים. בשל קרבות חשובים אלה מכונה המדינה "צומת הדרכים של המהפכה" ("The Crossroads of the Revolution"). ב-25 בדצמבר 1776 חצה ג'ורג' וושינגטון עם הצבא הקונטיננטלי את נהר הדלאוור ותקף את הכוחות ההסיאנים הבלתי מוכנים שהיו בטרנטון (קרב זה מכונה כיום "קרב טרנטון"). ב-3 בינואר1777 זכו כוחות האמריקאים בניצחון נוסף בקרב טרנטון השני, והביסו את הפרשים של קורנוואליס. זמן קצר לאחר מכן הפתיע וושינגטון את הכוחות הבריטיים בפרינסטון וכבש את העיר. בקרב מונמאות' לא הצליחו כוחותיו של וושינגטון להביס את כוחותיו של הנרי קלינטון.