פרובינציית ניו יורק (באנגלית: Province of New York) הייתה אחת משלוש עשרה המושבות בצפון אמריקה שנפרדו מבריטניה בהכרזת העצמאות של ארצות הברית בשנת 1776. המושבה הוקמה לאחר שממלכת אנגליה כבשה את המושבה ההולנדית הולנד החדשה.
גאוגרפיה
פרובינציית ניו יורק הקיפה לחלוטין את מה שהיא כיום מדינת ניו יורק. בתחילה היא כללה גם את תחומי המדינות של ניו ג'רזי, דלאוור וורמונט, כמו גם חלקים של קונטיקט, מסצ'וסטס ומיין. המחוז קיבל את שמו החדש לאחר הכיבוש לכבוד ג'יימס, דוכס יורק ואחיו של צ'ארלס השני, מלך אנגליה.
היסטוריה
בשנת 1664 נחתו כוחות בריטיים במפרץ גרייבסנד(אנ'), ברוקלין, תפסו את המעבורת החוצה את האיסט ריבר (הנהר המזרחי) וכבשו את העיר בלא כל התנגדות מצד התושבים המקומיים אשר שנאו את המושל המקומי פטר סטויוסאנט(אנ'). הכוחות ההולנדיים המקומיים נשלחו לביתם בלא כל התנגדות מצידם.
הבריטים שינו את שם העיר ל"ניו יורק" על שמו של אחיו של מלך אנגליה - ג'יימס השני, הדוכס מיורק, וב-12 ביוני 1665 מונה תומאס וילט(אנ') לראש העיר הראשון של ניו יורק.
ההולנדים כבשו את המושבה לזמן קצר בשנת 1673, ושינו את שמה ל"ניו אורנג'" אולם החכירו אותה לאנגלים בשנית בשנת 1674 בלא הגבלת זמן, כחלק מהסכמי השלום במלחמה האנגלית-הולנדית השלישית. ב-1 בנובמבר 1683 התעגנה צורת הממשל במושבה וניתן לה שם רשמי 'פרובינציית ניו יורק', אשר הייתה מחולקת מבחינה אדמיניסטרטיבית לשנים עשר מחוזות, שכל אחד היה מחולק לעיירות.
כבר בראשית הקמתה הייתה ניו יורק עיר קוסמופוליטית - יהודים שברחו מברזיל התיישבו בעיר, אירים רבים התיישבו בה (יום סנט פטריק הראשון שנחגג בעיר היה ב-17 במרץ 1756).
אף שבראשיתה של מלחמת העצמאות האמריקנית הותך פסלו של המלך ג'ורג' השלישי, והשתמשו בו ליצירת כדורי תותחים, הייתה העיר ברובה מלוכנית. חמישה קרבות נערכו בקרבת העיר בשנת 1776 ובהם קרב לונג איילנד, שנערך בברוקלין ב-27 באוגוסט. רבע מבנייני העיר נהרסו בשריפה הגדולה ב-21 בספטמבר, בעקבות הניצחון הבריטי בקרב הארלם הייטס.
העיר נכבשה על ידי הבריטים לאחר נפילתה של מצודת וושינגטון (אנ') לידיהם ב-16 בנובמבר 1776, והם החזיקו בעיר עד "יום הפינוי" בספטמבר 1783.
ראו גם
.svg)
