הקונגרס הקונטיננטלי הראשון, שבעצמו היה תגובה ל"חוקי הכפייה" הבריטים, היה "קונגרס חוק הבולים", שהוקם על ידי המתיישבים במחאה על החוק שנשא את אותו השם. הקונגרס הקונטיננטלי הראשון הוצע בוועידות לתיאום של המושבות, שהתקיימו באופן תדיר כדי להבטיח את שיתוף הפעולה ביניהן (שהתרחב בעקבות אי שביעות הרצון מהבריטים), אך נמשך פחות מחודשיים: מ-5 בספטמבר 1774 עד 26 באוקטובר, בפילדלפיה, אז בפרובינציה של פנסילבניה (כיום פנסילבניה). פייטון רנדולף היה נשיאו הראשון.
ההישג המשמעותי ביותר של הקונגרס הראשון היה ניסוח עצומת "מסמכי ההתאגדות" (Articles of Association) ב-20 באוקטובר. במסמכים דובר על הסכם בין שתים עשרה מתוך שלוש עשרה המושבות האמריקניות (לא כולל ג'ורג'יה), שעיקרו החרמת מוצרים בריטים והפסקת היצוא לבריטניה אם חוקי הכפיה לא יבוטלו. ההחרמה נחלה הצלחה, אך הפוטנציאל המצוי בה לא מומש עקב פתיחת הקרבות של מלחמת העצמאות של ארצות הברית ב-1775.
בספטמבר 1777 נאלץ הקונגרס לנטוש את פילדלפיה עקב כיבוש העיר על ידי הבריטים. הוא התכנס בעיר יורק בפנסילבניה. בנובמבר 1777 ניסח הקונגרס את תקנון הקונפדרציה, החוקה הראשונה של ארצות הברית ושלחה לאישור על ידי המדינות. ב-1781 אישרה המדינה האחרונה, מרילנד, את תקנון הקונפדרציה וב-1 במרץ1781 החל לפעול בארצות הברית קונגרס הקונפדרציה, שהיה המשך ישיר לקונגרס הקונטיננטלי השני. למעשה, נבחרי הקונגרס השני המשיכו בכהונתם כחברי פרלמנט גם בקונגרס הקונפדרציה. לקונגרס זה היו עשרה כינוסים במשך שמונה שנות פעילותו.
בסופו של דבר, הקונגרס הוליך את הארץ החדשה לעצמאות ולמלחמה עם מעט מאוד משאבים וכח אמיתי.
,_by_John_Trumbull.jpg)
